ביאור:מ"ג דברים יז ב
כִּי יִמָּצֵא בְקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ[עריכה]
כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך. כבר פירשתי (לעיל יא לב) כי כאשר ידבר במשפטים, יזכיר תחילה המשפט בע"ז או בעובדיה. ואמר באחד שעריך אשר ה' אלהיך וגו', ולא שיהיה זה בארץ ישראל בלבד, שאף העובד בחוצה לארץ בסקילה. אבל ענין הכתוב, שאמר כי ימצא הדבר באחת מן הערים הרחוקות שיתן לך השם כאשר ירחיב את גבולך, והוגד לך ושמעת באיזה עיר שתהיה אתה שם, תדרוש הדבר היטב, וכאשר תדע שהוא אמת, והוצאת אותם אל השער ההוא שעבד בו וסקלתם. ואמר (בפסוק ד) נעשתה התועבה הזאת בישראל, לחייב אפילו בחוצה לארץ. כי בעיר הנדחת אמר (לעיל יג טו) נעשתה התועבה הזאת בקרבך, אבל כאן הזכיר "באחד שעריך" שדיבר בהווה כאשר פירשנו, ואחר כך הזכיר "בישראל" ללמד שנוהג זה בכל ישראל. ועוד הוצרך לומר "באחד שעריך", ללמד שיסקל על שער שעבד בו, וזה בארץ, כי בחוצה לארץ נסקל על פתח בית דין שנדון בו. והמצוה הזו מבוארת שכבר אמר (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם, והוא בכל מקום ובכל זמן, ולכך ישנה אותה לבאר מה שיצטרך להוסיף במצוה, ויקצר בדבר הנזכר: ועל דרך האמת, יתכן כי הזכיר "באחד שעריך" בעבור שאמר "לעבור בריתו", והיא התועבה הנעשית בישראל. יודיע הכתוב הברית בארץ הברית, אבל הדר בחוצה לארץ כאילו עובד ע"ז, וכבר הזכרתי הענין הזה (ויקרא יח כה):
כי ימצא בקרבך. אומרו בקרבך, לחייב על הדבר לבני המקום ששם ימצא האיש עושה הרע ואחריהם יתחייבו כל יושבי הארץ, והוא מה שגמר אומר באחד שעריך, ורבותינו ז"ל (כתובות מ"ה:) דרשו שעריך לגזירה שוה שער שנמצאו בו ולא שער שנידונו בו,
כי ימצא בקרבך. הזכיר לשון בקרבך וכן בסוף הפרשה ובערת הרע מקרבך, לפי שדרך עוברי עברה לעשותה בסתר, ולכך צריך דרישה היטב שיחפש האדם אחר העברות הנעשות במסתרים ובמקומות המחבואים, ושיבער אותן כמו שיבער החמץ מן החורים והסדקים שבבית, וזהו לשון ובערת ולשון מקרבך. ועוד אפשר לומר שיכלול מקרבך מקרוביך, כלומר ובערת הרע מקרוביך, שאם רואה אדם בקרובו שהוא עושה עברה ראוי לו להכלימו לבא כנגדו ושתהיה בו ידו בראשונה, ושלא יחוס על כבודו ושלא יחפה עליו, כענין שכתוב (תהלים טו) וחרפה לא נשא על קרובו:
כי ימצא בקרבך באחד שעריך אשר ה' אלהיך נתן לך. כבר פירשתי (לעיל יא לב) כי כאשר ידבר במשפטים, יזכיר תחילה המשפט בע"ז או בעובדיה.
כי ימצא בקרבך. ואחר שהזכיר האשרה אצל המזבח שהיא בפרהסיא לכל שב להזהיר על היחיד על עבודת גילולים:
כי ימצא בקרבך. אחר שצוה למנות דינים בכל עיר ועיר לשפוט כל בית דין את בני עירו, הזכיר משפט עובד עבודה זרה, שאינו נדון בעירו, אבל נדון באותה העיר שעבד בה. ואחריו הזכיר ענין מחלקת בתי דינים, שזה גם כן נשפט בעיר אחרת, הינו במקום "אשר יבחר ה'" (להלן פסוק ח), וכן ענין זקן ממרא.
והמצוה הזו מבוארת שכבר אמר (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם, והוא בכל מקום ובכל זמן, ולכך ישנה אותה לבאר מה שיצטרך להוסיף במצוה, ויקצר בדבר הנזכר:
ואמרו אשר ה' אלהיך נותן לך, נתכוין לומר שעל מנת כן ה' נתנה לך:
אִישׁ אוֹ אִשָּׁה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ[עריכה]
והזכיר איש או אשה. כי בעבור קלות דעת האשה תתפתה לעבוד ע"ז באות או מופת שנעשה לפניה, והעד נשי ירמיהו (ירמיה מד), וכן הזכיר באוב וידעוני (ויקרא כ כז) "או אשה" לרגילות הנשים בהם, כמו שאמר (שמות כב יז) מכשפה לא תחיה: ובספרי (שופטים קמח) דרשו, כי בעבור שאמר במדיח (לעיל יג יד) יצאו אנשים בני בליעל, ואין הדין ההוא ככה בנשים, הוצרך לפרש בעובד שהוא שוה באיש ובאשה:
[מובא בפירושו לפרק כ"ט פסוק י"ז] והזכיר איש או אשה, מפני שהאשה דעתה קלה עליה, וכן יעשה בענין ע"ז (לעיל יז ב).
לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ:[עריכה]
לעבור בריתו. אשר כרת ה' אתכם שלא לעבוד עבודת אלילים:
לעבור בריתו. הפך להעמידו.
לעבור בריתו. פירוש צריך שידע שהוא עובר ברית ה', ולזה צריך שיתרו בו ויודיעוהו מה גדלו מעשיו הרעים, גם רמז שאם אמר למתרים שהוא נשבע לעבוד עבודה זרה שיודיעוהו שקדמה לו ברית על זה ואין שבועתו חלה לבטל הראשונה והרי הוא עובר ברית ה' ויהרג:
לעבר בריתו. הברית שכרת על כל המצות, כי אמנם העובד עבודה זרה כופר את כל המצות ומבטלן.