ביאור:מ"ג דברים ד לד
אוֹ הֲנִסָּה אֱלֹהִים לָבוֹא לָקַחַת לוֹ גוֹי מִקֶּרֶב גּוֹי[עריכה]
הנסה אלהים. הכי עשה נסים שום אלוה לבא לקחת לו גוי וגו'.
או הנסה אלהים. אף-על-פי שקרה לאיזה יחיד או יחידים שימלטו מבין רשעים, מכל-מקום לא קרה זה לשום גוי בכלל.
או הנסה אלהים. יש אומרים שהוא לשון חול וחלילה חלילה רק לשון קדושה:
הנסה. כדרך בני אדם כדי שיבינו השומעים:
כל ההי"ן הללו תמיהות הן לכך נקודות הן בחטף פת"ח הנהיה הנשמע הנסה השמע:
[מובא בפירושו לבמדבר פרק י"א פסוק ה'] ובמדרש אשר נאכל במצרים חנם, אם תבן לא היו נותנין להם חנם שנאמר (שמות ה) ותבן לא ינתן לכם, דגים היו נותנין להם חנם, אלא מאי חנם, חנם מן המצות. והכוונה כי עתה מרו את דבר ה' וקצו בעבודתו ובאו לפרוק מעליהם עול מצותיו והיו מזכירים ישיבתם במצרים והם בני חורין מן המצות, וכענין שכתוב (דברים ד) גוי מקרב גוי, כי היו שוים למצריים, הולכים בחקותיהם ועובדי עבודת אלילים ומגדלי בלורית כמותם:
בְּמַסֹּת בְּאֹתֹת וּבְמוֹפְתִים וּבְמִלְחָמָה וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים[עריכה]
במסת. על ידי נסיונות הודיעם גבורותיו כגון (שמות ח) התפאר עלי אם אוכל לעשות כן הרי זה נסיון: באתת. בסימנים להאמין שהוא שלוחו של מקום כגון (שם ד) מה זה בידך: ובמופתים. הם נפלאות שהביא עליהם מכות מופלאות: ובמלחמה. בים שנאמר (שם יד) כי ה' נלחם להם:
במסות. שם כלל או טעמו במסות שהיו באותות כמו ויעש האותות לעיני העם: ובמופתים. עשר מכות וכתיב ומשה ואהרן עשו: ובמלחמה. יתכן על הריגת הבכורים ושפטים באלהי מצרים: וביד חזקה. שיצאו ישראל ביד רמה: ובזרוע נטויה. על טעם בעמוד אש וענן: ובמוראים גדולים. טביעת פרעה וחילו עם בקיעת הים לישראל:
ובמלחמה. הוא קורא לים סוף מלחמה משום דכתיב שם ה' ילחם לכם:
או הנסה אלהים לבוא לקחת לו גוי מקרב גוי במסות. הם נסיונות, כמו שהיה משה אומר לפרעה (שמות ח) התפאר עלי. באותות. סימנים במטה, כענין (שם ד) מזה בידך. ומופתים. אלו עשרה מכות. ובמלחמה. על הים, שנאמר (שם יד) כי ה' נלחם להם, או על מכת בכורות ועל השבטים שעשה באלהי מצרים. וביד חזקה. שיצאו ביד רמה. ובזרוע נטויה. בעמוד אש וענן. ובמוראים גדולים. קריעת ים סוף לישראל וטביעת המצריים בו.
במסת באתת. מורות שלא היה זה במקרה, אבל בכונת פועל רצוניי. ובזרוע נטויה. מוכנת להכות עוד, להורות שאם לא ישוב החוטא שתשוב להכות.
כְּכֹל אֲשֶׁר עָשָׂה לָכֶם יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם בְּמִצְרַיִם לְעֵינֶיךָ:[עריכה]
במצרים. באנשי מצרים:
[עיין בפירושו לפסוק זה תחת הכותרת "רמזים. ביאור לסמיכות" וכו']
או הנסה. בזה הפסוק יש כל האלפא ביתא שרצה הקב"ה ליתן להם התורה במצרים אלא שאמרה מידת הדין נסה אותם תחלה. לכך הנסה ב' במסורה. הכא. ואידך הנסה דבר אליך תלאה (איוב ד, ב) שאמרה מידת הדין נסה אותם קודם שתשמיעם דבריך. והפסוק מתחיל באל"ף ומסיים בכ"ף, אך טוב לישראל (תהלים עג, א) והוא עולה כשם אהיה אשר נגלה בו למשה להוציאם ממצרים ובו מכה לאומות ואך אותך (שמות ט, טו). ז' דברים מוזכרים כאן: במסות באותות במופתים במלחמה וביד חזקה ובזרוע נטויה ובמוראים גדולים כנגד ז' ימים ששמשה כל מכה ומכה וכנגדן ז' ימים של פסח: במצרים לעיניך. וסמיך ליה אתה הראת. כשעשיתי שפטים במצרים ובאלהיהם ידעתם כי אני ה':
במצרים לעיניך. מה שהזכיר לעיניך, דרך הכתוב לומר כן לפעמים שידבר בלשון רבים ויחזור מיד ללשון יחיד, וכמוהו (ויקרא יט) ובקצרכם את קציר ארצכם לא תכלה. אבל נראה לי כי אולי הזכיר לעיניך כדי שיתחיל הכתוב באל"ף ויסיים בכ"ף שהוא מספר שם אהיה, כי בזה השם נשתלח משה לישראל, מדת הדין אשר במדת רחמים, זרוע נטויה במוראים גדולים, ותכלית הוצאה זו לצורך התורה, ולכך סמך לו אתה הראת לדעת וגו' מן השמים השמיעך את קולו. ותמצא בפסוק זה כ"ב אותיות האלפ"א בית"א, וכן תמצא בעשרת הדברות כל אותיות האלפ"א בית"א, ומתחיל באל"ף אנכי ומסיים בכ"ף לרעך: