ביאור:מ"ג דברים ד יד
וְאֹתִי צִוָּה יְקֹוָק בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים[עריכה]
ואותי צוה ה' בעת ההיא ללמד אתכם. תורה שבעל פה:
וידבר ה' אליכם מתוך האש. כבר פירשתי הדבר במקומו (שמות יט כ) שהם שמעו דבור השם הגדול יתברך מתוך האש, שראו אשו הגדולה והשיגוה, והוגד להם בזה בריתו בעשרת הדברים, כי בכולן שמעו הקול מתוך האש. ושאר המצות צוה אותי בעת ההיא ללמד אתכם, כי כבר אני נאמן לנביא לה' במה שראיתם, כמו שאמר וגם בך יאמינו לעולם, כמו שפירשתי (בפסוק ט):
ואותי צוה. ללמד עשרת הדברים:
וטעם ואותי צוה יי'. כי בסיני צוה השם למשה את כל החקים והמשפטים רק הגידם לישראל בשנה השנית. ופעם אחרת ובשנה הארבעים. ואחר שלא ראיתם כל תמונה השמרו לכם פן תשחיתון מה שראיתם והטעם האמת או דרכיכם:
ואותי צוה ה' וגו' ללמד אתכם חקים ומשפטים. אלו שאר מצות התורה שנצטוה בהם בסיני, מלבד עשרת הדברות שבלוחות. דרשו רז"ל, ואותי צוה ה', זו תורה שבעל פה:
לַעֲשֹׂתְכֶם אֹתָם בָּאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ:[עריכה]
לעשותכם אותם בארץ. לא שאינן חובת הגוף בכל מקום, אלא ללמד שעיקר עשית המצות בארץ, כי הם משפט אלהי הארץ: