ביאור:מ"ג בראשית מד כה
וַיֹּאמֶר אָבִינוּ שֻׁבוּ שִׁבְרוּ לָנוּ מְעַט אֹכֶל:
[עריכה]מהי כוונת יהודה לומר כאן?
רמב"ן
כי עלינו אל עבדך אבי ונגד לו את דברי אדני. אמר כי בבואם אליו מיד הגידו לו שלא יוסיפו לראות פניו בלא אחיהם הקטן, ולא אבה לשלחו, והיה מניח לו שמעון במאסרו. וזה טעם ויאמר אבינו שובו שברו לנו מעט אוכל, כי לא רצה להודות לשלחו בכל אשר אמרנו עד שדחקו הרעב:
ספורנו
שבו שברו לנו. ובהכרח הרעב הכרחנוהו לשלח, ובכל זאת העיד בנו שאולי לא נביאהו אליו ונהיה סבת מיתתו ביגון.