ביאור:מ"ג בראשית לד ז
וּבְנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ מִן הַשָּׂדֶה כְּשָׁמְעָם[עריכה]
ובני יעקב באו מן השדה. ובתוך כך יצא חמור לדבר אל יעקב ומצאם.
וַיִּתְעַצְּבוּ הָאֲנָשִׁים וַיִּחַר לָהֶם מְאֹד[עריכה]
ויתעצבו וגו' כי נבלה וגו'. פירוש כי יש במעשה זה שני דברי כיעור הא' הוא אפילו אם היה לוקח אותה לו לאשה כדרך ארץ אף על פי כן הוא חרפה להם לתת בתם לאיש טמא, והוא אומרו אחר כך כי נבלה עשה בישראל לשכב את בת יעקב, וכנגד פרט זה אמר ויתעצבו האנשים, והב' הוא לצד עשות הדבר בדרך זה שאפילו בין העמים הדומים בגדר הפחיתות הוא דבר מגונה, והוא אומרו וכן לא יעשה פי' אפי' בין האומות כאומרם ז"ל (ב"ר פ' פ') שגדרו עצמן האומות מן העריות. וכנגד זה אמר ויחר להם איך עשה דבר שאפילו ביניהם בלתי הגון הוא.
כִּי נְבָלָה עָשָׂה בְיִשְׂרָאֵל לִשְׁכַּב אֶת בַּת יַעֲקֹב וְכֵן לֹא יֵעָשֶׂה:[עריכה]
וכן לא יעשה. לענות את הבתולות שהאומות גדרו עצמן מן העריות על ידי המבול (ב"ר):
וכן לא יעשה. לענות הבתולות שהאומות גדרו עצמן מן העריות מפני המבול, לשון רש"י. ולא ידעתי זה, כי הכנענים שטופים בעריות ובבהמה ובזכור, דכתיב (ויקרא יח כז) כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם, ולא התחילו בהן באותו הדור. ובימי אברהם ויצחק היו יראים פן יהרגו אותן לקחת נשיהם. אבל "וכן לא יעשה" נמשך עם בישראל, כי נבלה עשה בישראל וכן לא יעשה בהם. על כן אמר בישראל, כי איננה נבלה בין הכנענים. ואונקלוס אמר לא כשר לאיתעבדא, לומר שהוא אסור, ולכך היא נבלה בישראל:
כי נבלה עשה בישראל לשכב. אפי' עם בת הדיוט כל שכן עם בת יעקב שהוא אדם חשוב:
ויתעצבו האנשים ויחר. הנה העצבון היה על כי "נבלה עשה בישראל", שהיה בזיון אצל ישראל, אף על פי שאצל אמות העולם לא היה כן. ובשביל שהיה בלתי מרגל אז לאנס את בתולות גדולי הדור, כאמרו "וכן לא יעשה", לפיכך חרה להם על שנעשתה כזאת נגדם.