ביאור:מ"ג בראשית טו י
וַיִּקַּח לוֹ אֶת כָּל אֵלֶּה וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ[עריכה]
ויבתר אתם. חלק כל אחד לב' חלקים ואין המקרא יוצא מידי פשוטו לפי שהיה כורת ברית עמו לשמור הבטחתו להוריש לבניו את הארץ כדכתיב ביום ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמר וגו' ודרך כורתי ברית לחלק בהמה ולעבור בין בתריה כמה שנאמר להלן (ירמיה לד) העוברים בין בתרי העגל אף כאן תנור עשן ולפיד אש אשר עבר בין הגזרים הוא שלוחו של שכינה שהוא אש:
ויבתר אותם בתוך. לכרות עמו ברית לעבור בין הבתרים האלה.
ויבתר. חתכם והפרידם וכמוהו על הרי בתר. בין בתריו:
ואת הצפור לא בתר. מה שבתר הבהמות ולא העופות. לפי שהבהמות רמז לעובדי אלילים שנמשלו לבהמות שנאמר (תהלים כב) סבבוני פרים, וכתיב (דניאל ח) האיל אשר ראית, וכתיב (שם) והצפור השעיר, והם עתידים להיות כלים, אבל ישראל נמשלו ליונה, שנאמר (שיר ה) יונתי תמתי, וכתיב (שם ב) יונתי בחגוי הסלע, וישראל יהיו קיימים לעולם, ועל כן לא בתר העופות:
ונרמז לו גם כן כי מאלה יהיה כל קרבן בבהמה ובעוף, כי הגוזל בן יונה, ואמר בו גוזל, שלא הוכשרו במין ההוא אלא הקטנים, ואף על פי שכל קטני העופות יקראו גוזלים, שנאמר (דברים לב יא) כנשר יעיר קנו על גוזליו ירחף, הבין אברהם מעצמו המין הנבחר. או הקריב בן יונה ברצונו, והכתוב בחר לעולם במין אשר הקריב הזקן. והנה ידע שאלה יהיו הקרבנות, וכל הקרבנות יבתרו. העולה לנתחים, והשלמים לחזה ושוק וחלבים, והחטאת והאשם לחלביהן:
וַיִּתֵּן אִישׁ בִּתְרוֹ לִקְרַאת רֵעֵהוּ[עריכה]
ויתן איש בתרו. דע כי מלת איש כמו בעל. וכן איש מלחמה. והאיש גבריאל ופירוש בעל כמו עצם הדבר וכן איש בליעל סמוך ג"כ בחיות וביריעות אשה אל אחותה נתן בתר כל איש לקראת רעהו כי הבהמה והאדם שנים המה:
וְאֶת הַצִּפֹּר לֹא בָתָר:[עריכה]
ואת הצפר לא בתר. לפי שהאומות עובדי אלילים נמשלו לפרים ואילים ושעירים שנאמר (תהלים כב) סבבוני פרים רבים וגו' ואומר (דניאל ח) והאיל אשר ראית בעל הקרנים מלכי פרס ומדי ואומר והצפור והשעיר מלך יון. וישראל נמשלו לבני יונה שנאמר (שה"ש ב) יונתי בחגוי הסלע לפיכך בתר הבהמות רמז על האומות שיהיו כלים והולכים. ואת הצפור לא בתר. רמז שיהיו ישראל קיימין לעולם:
ואת הצפור לא בתר. נתן התור והגוזל איש לקראת רעהו, כי גם הם היו בברית, אבל לא בתר אותם בתוך, כי בכל העוף הקרב נאמר לא יבדיל (ויקרא א יז). ובבראשית רבה (מד יד) הראה לו הקב"ה שמבדילין בעולת העוף ואין מבדילין בחטאת העוף:
הצפור לא בתר. התור והגוזל כי צפור שם כלל:
ואת הצפור לא בתר. מה שבתר הבהמות ולא העופות. לפי שהבהמות רמז לעובדי אלילים שנמשלו לבהמות שנאמר (תהלים כב) סבבוני פרים, וכתיב (דניאל ח) האיל אשר ראית, וכתיב (שם) והצפור השעיר, והם עתידים להיות כלים, אבל ישראל נמשלו ליונה, שנאמר (שיר ה) יונתי תמתי, וכתיב (שם ב) יונתי בחגוי הסלע, וישראל יהיו קיימים לעולם, ועל כן לא בתר העופות: