ביאור:מ"ג במדבר כו מב
אֵלֶּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְשׁוּחָם מִשְׁפַּחַת הַשּׁוּחָמִי[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק י"ב] בני שמעון למשפחותם. ואח"כ בני גד בני יהודה בני יששכר בני זבולן בני יוסף, כשהגיע לאפרים הוסיף ואמר אלה בני אפרים, וכן בבני דן, אלה בני דן ולמה שינה הכתוב הסדר בשבט אפרים ובשבט דן יותר משאר השבטים להזכיר בהן אלה. ויתכן שבא לרמוז בלשון אלה על ענין עבודה זרה שהיה ירבעם משבט אפרים ועשה שני עגלים (מלכים א יב) את האחד נתן בבית אל ואת האחד נתן בדן, ולכך הוסיף אלה באפרים ודן לרמוז על (שמות לב) אלה אלהיך ישראל. גם המשפחות תחלתן אות שי"ן בין בשבט אפרים ובשבט דן שהוא מתחיל לשותלח לשוחם, ויש בו התעוררות למלת שור, גם אות שי"ן ירמוז למדת הדין ממה שנאמר בספר יצירה מ"ם דוממת שי"ן שורקת:
[מובא בפירושו לפסוק ל"ה] אלה בני אפרים. בבני אפרים כתיב אלה על שם אלהיך ישראל (שמות לב, ד) שיצא ממנו ירבעם שעשה שני עגלים (מ"א יב, כח) ולכן כתיב גם כן אלה בבני דן (פסוק מב) על שם ויתן את האחד בדן (שם שם, כט):
לשוחם. הוא חושים:
לשוחם. הוא חושים:
[מובא בפירושו לפסוק א'] (...) ויש מהם שנשתנו קצה שמותם כגון נמואל ימואל חושים שוחם אחי אחירם מופים שפופם:
אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת דָּן לְמִשְׁפְּחֹתָם:[עריכה]
טעם אלה משפחת דן למשפחתם. כי היו לשוחם בנים, עשו משפחות נקראות בשם אבי המשפחה, אבל היו כולם מתיחסות אל שוחם הראש והיו נקראות אליו בשמו, כאמרם לדניאל משפחת דניאל השוחמי, ליחזקאל משפחת יחזקאל השוחמי. והנה הם משפחות רבות, ומשפחה אחת אצל השוחמי ולכן ייחס את כולן אליו: ועל דעת האומרים כי ליורדי מצרים יתיחסו, היו משפחות רבות נקראות בשם אבותם שנולדו במצרים, ובכאן לא היה מיחס אותם אלא לשוחמי כי הוא ירד למצרים לבדו:
אלה משפחות דן למשפחותם. כי חושים נחלק למשפחות רבות: