ביאור:מ"ג במדבר יד לג
וּבְנֵיכֶם יִהְיוּ רֹעִים בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה[עריכה]
רועים במדבר. מתפרנסים כעין מרעה הצאן שהולכים הנה והנה כלומר שיטלטלו במדבר לכאן ולכאן. כך נראה בעיני:
יהיו רועים. כי מנהג הרועה שלא יעמוד וינוח במקום והעד כאהל רעי:
ארבעים שנה. לא מת אחד מהם פחות מבן ששים לכך נגזר ארבעים כדי שיהיו אותם של בני עשרים מגיעין לכלל ששים ושנה ראשונה היתה בכלל ואף על פי שקדמה לשלוח המרגלים לפי שמשעשו את העגל עלתה גזירה זו במחשבה אלא שהמתין להם עד שתתמלא סאתם וזהו שנאמר (שמות לב) וביום פקדי במרגלים ופקדתי עליהם חטאתם ואף כאן נאמר תשאו את עונותיכם ולא עונתכם שתי עונות של עגל ושל תלונה וחשב להם במנין חייהם מקצת שנה ככולה וכשנכנסו לשנת ששים מתו אותם של בני עשרים:
וְנָשְׂאוּ אֶת זְנוּתֵיכֶם[עריכה]
ונשאו את זנותיכם. כתרגומו ויקבלון ית חוביכון:
זנותיכם. שזנו מאחרי ואמרו נתנה ראש:
ונשאו את זנותיכם. שמרדתם בי באמרכם "נתנה ראש" (פסוק ד).
עַד תֹּם פִּגְרֵיכֶם בַּמִּדְבָּר:[עריכה]
[מובא בפירושו לפסוק כ"ט] במדבר הזה יפלו פגריכם. נראה כי היו ישראל בחטא זה שלש כתות, מהם בכו, מהם התלוננו על משה ועל אהרן ואמרו לו מתנו, מהם אמרו נתנה ראש. וכנגדם הזכיר הכתוב פגריכם שלש פעמים, והזכיר לשון פגריכם כדי שלא תבין בהם אבדן הנפשות רק הפגרים לבדם מתו ויש להם חלק לעוה"ב, וזהו שאמר בסוף דבריו במדבר הזה יתמו, כלומר הפגרים לא הנפשות.