ביאור:מ"ג במדבר יד כז
עַד מָתַי לָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת[עריכה]
לעדה הרעה וגו'. אלו המרגלים מכאן לעדה שהיא עשרה:
עד מתי לעדה וגו'. הם המרגלים, וכן אמרו במשנה דסנהדרין (קח.)
ואומרו עד מתי, נתכוון לומר שעדיין היו מפחידים ישראל לסור מאחרי ה' ולזה קראם עדה רעה לומר שעודנה ברשעה עומדת,
אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלָי[עריכה]
אשר המה מלינים. את ישראל עלי:
ואומרו אשר המה מלינים עלי פירוש מלבד רעת עצמן עוד מלינים ישראל עלי:
אֶת תְּלֻנּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֵמָּה מַלִּינִים עָלַי שָׁמָעְתִּי:[עריכה]
את תלונות בני ישראל אשר המה מלינים. המרגלים מלינים אותם עלי שמעתי:
ואומרו את תלונות בני ישראל הם שאר העדה,
את תלונות בני ישראל וגו' שמעתי. הוצרך להודיע ששמע, לומר כי לא שמע אלא תלונות בני ישראל ולא דברי רשע המרגלים, ושיעור הכתוב הוא על זה הדרך את תלונות בני ישראל אשר המרגלים מלינים עלי שמעתי פירוש תלונות בני ישראל לא הלנת המרגלים, כי דברי המרגלים עצמן נמאסו ומנעם מבוא לאזניו:
עד מתי לעדה הרעה הזאת. אף על פי ש"סלחתי כדברך" (פסוק כ) להאריך להם שלא להמיתם תיכף ולא כלם יחדו, מכל מקום לא סלחתי לעדת המרגלים. אשר הם מלינים עלי. שהם המחטיאים וחטא הרבים תלוי בהם, ולא אאריך להם כלל. ועם זה את תלונות בני ישראל אשר המה המרגלים מלינים עלי, שמעתי. ואשים פני לענשם, לפיכך