ביאור:מ"ג במדבר יא טז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]


אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו[עריכה]


וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד[עריכה]


וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ:[עריכה]