ביאור:מ"ג במדבר ג ד
וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא לִפְנֵי יְקֹוָק בְּהַקְרִבָם אֵשׁ זָרָה לִפְנֵי יְקֹוָק בְּמִדְבַּר סִינַי[עריכה]
וטעם "לפני ה'", שמתו בנס שבא מאתו, וכן נאמר במרגלים (להלן יד לז) במגפה לפני ה':
בהקריבם אש זרה. שזו לבדה היתה בהם.
וּבָנִים לֹא הָיוּ לָהֶם[עריכה]
ובנים לא היו להם. שאם היו להם בנים ממלאים מקומם היו יורשים המעלה הראויה לאביהם.
ומ"ש ובנים לא היו להם, ואיתא למ"ד שמתו בעון שלא היו להם בנים (יבמות סד) כבר פרשנו פר' שמיני (י יא) שבע"ז כך המדה שהקב"ה פוקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים. ור"ל לפעמים הקב"ה ממתין עד דור ב' ולפעמים עד דור ג' או רביעי ואילו היה להם בנים אז לכבודו של אהרן היה הקב"ה ממתין עוד דור א' או ב' אך מאחר שבנים לא היו להם היה הענין מוכרח לפקוד העון עליהם.
ולא הניחו בנים גדולים או קטנים על כן חסר ממספר הלוים כי הגדולים יתכן שיולידו:
וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר עַל פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם:[עריכה]
ויכהן אלעזר ואיתמר. נתן להם מנוי ושררה במשכן במצות האל יתברך.
על פני אהרן. בחייו:
על פני אהרן אביהם. בחייו, לשון רש"י. ואין הענין להגיד שכהנו בחיי אביהם, כי כל איש מבני אהרן הכהנים יכהן בחיי אביו, רק בעבור שאמר "הכהנים המשוחים" שהיו גם הם ככהנים גדולים נמשחים כמוהו בחייו ולא יעשה כן לדורות: והנכון, כי "על פני" יחזור על הרחוק, וימת נדב ואביהוא לפני ה' על פני אהרן אביהם בהקריבם אש זרה, וכך נאמר בדברי הימים (א כד ב) וימת נדב ואביהו לפני אביהם ובנים לא היו להם ויכהנו אלעזר ואיתמר.
על פני. פירשתיו:
על פני אהרן אביהם. בחיי אהרן היתה משיחת הבנים ומיתת קצתם ושררת קצתם, שלא על פיו אף על פי שהיה כהן גדול. וכל זה לא יתמיד לדורות, כי לא תהיה משיחה לכהן הדיוט ולא יהיה לו מנוי אלא על פי כהן גדול בחייו.
[מובא בפירושו לדברים פרק כ"א פסוק ט"ז] (...) לא מצאתי "על פני" רק בחייו, על פני אהרן אביהם (במדבר ג ד), על פני תרח (בראשית יא כח), וכן כולם: