ביאור:להיות כל איש סורר בביתו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

"וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֶל מְדִינָה וּמְדִינָה כִּכְתָבָהּ וְאֶל עַם וָעָם כִּלְשׁוֹנוֹ: לִהְיוֹת כָּל אִישׁ שֹׂרֵר בְּבֵיתוֹ וּמְדַבֵּר כִּלְשׁוֹן עַמּוֹ" (אסתר א כב)

בשביל מה היה צריך את החוק הזה? בשביל הנס לא היה מספיק שתגורש ושתי?

  • בגמ' הסבירו שהוראה זו היתה מוזרה וגרמה לאנשים לזלזל במלך, ולכן כאשר הגיע הגזירה להרוג את היהודים, הם לא מיהרו לקיים אותה, אלא חיכו לרגע האחרון.
  • בעל ההפלאה הסביר שבלי החוק הזה היה מרדכי אומר לפרסים שבאו לקחת את אסתר שהיא יצאה והוא לא יודע איפה היא. עכשיו לא יכל כי כל איש חייב לשמור על בני ביתו.