ביאור:לא תחנם - האמנם?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


כללי:[עריכה]

מידי פעם אנו שומעים דרשות, בהם מצטטים הדוברים

פסוקים מסוימים בכדי להסביר עמדות פוליטיות. אחד  

  הפסוקים שמרבים לצטטו הוא "...לא תחנם..."   מכאן,  

שאין למסור שטח   כל שהוא מארץ ישראל.

הערה:

הנושא שננסה ללבן בשיעור זה האם זו אכן כוונת הכתוב?

 

"לא תחנם":[עריכה]

פסוק זה מופיע בספר דברים פרשת ואתחנן (ז, א'-ב') וכך

נאמר:

"...כי יביאך ה' אלקיך אל הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה ונשל גויים רבים מפניך: החיתי והגרגשי והאמורי והכנעני והפריזי והחיוי והיבוסי , שבעה גויים רבים ועצומים ממך...ונתנם ה' אלקיך לפניך והכיתם החרם תחרים אותם, לא תכרות להם ברית ולא תחנם ...". '

 

פרשנות הפשט

מדובר על שבעת העממים לגביהם יש לקיים

את שלושת הציוויים הבאים:

1.        החרם תחרים אותם.

2.        לא תכרות להם ברית.

3.      לא תחנם.

בפשטות, "לא תחנם" – כוונתו, לא תחון עליהם

(מלשון חנינה).

ואכן אונקלוס תרגם

"ולא תחנם" = ולא תרחם עליהון.

כלומר אחרי שנצטווינו להשמידם, יכול תהיה רחום כלפיהם? אומרת לך התורה ציווי מפורש המופנה כלפי הגויים הללו . התורה גם מונה אותם אחד לאחד.  

 

מסקנה

אין לרחם על שבעת העממים.

 

הגמרא במסכת עבודה זרה (כ.)

"תניא, לא תחנם- לא תיתן להם חניה בקרקע, דבר אחר ולא תחנם ולא תיתן להם חן, דבר אחר ולא תחנם   לא תיתן להם מתנת חינם".

אומר התוספות (על אתר):

"...וסתמא דמלתא מיירי בכולהו עובדי כוכבים וכן משמע בסוגיין בסמוך...".

 

ומקשה התוספות בהמשך

האיסורים של לא להתחתן בם ולא לכרות להם ברית שייך דווקא בשבעת העממים, אבל לגבי נתינת חן ו מתנת חינם וחניה בקרקע , אין להבדיל בין שבעת העממים לבין כל עובדי עבודה זרה.

מכל מקום, מסקנתו היא: שלכל הפחות מדובר על עובדי עבודה זרה.

 

ה"תורה תמימה ": מעיר על התוספות ומקשה, שהרי כל

הפסוק נאמר כאן רק לגבי שבעת העממים, וכיצד אנו לומדים

שמדובר על עובדי עבודה זרה? ה"תורה תמימה" נשאר

בשאלה.

 

נתינה לעובדי כוכבים

ישנו חידוש גדול של הר"ן בסוגיה במסכת גיטין (לח:). עיקרו, שאם אינו עושה משום חנינה לגויים, אלא לצורך עצמו - אזי מותר. ובזה יתיישבו הרבה עניינים, שמצינו היתר נתינה לעובדי כוכבים כגון:

"... שולח אדם ירק לעובדי ע"ז. ..                        (חולין, צה.)

 

 

וכן:

"...אמר ליה לההוא עובד כוכבים טול גלוסקין..."

  (עירובין, סד:)

וכן:

"...דמפרנסין עניי עובד כוכבים - מפני דרכי שלום ..."

              (תוספתא, גיטין, ג', י"ח)

 

על כל אלו ניתן לומר שעושה לצורך עצמו, ולכן מותר.

 

אם יד ישראל תקיפה

הרמב"ם (הל' עבודת כוכבים, פרק י', הל' ו') מוסיף קריטריון חדש. לדידו, אם יד ישראל תקיפה על האומות , אסור לנו להניח גוי בינינו - עד שיקבלו עליהם שבע מצוות בני נח . איסור זה כולל גם ישמעאלים, שאינם בגדר עובדי עבודה זרה.

 

הראב"ד (שם)- משיג על הרמב"ם ואומר שתנאי זה, אמור רק

לגבי שבעת העממים. גם הרמב"ן מסב   את כל הנאמר לגבי

עובדי עבודה זרה, מאחר והיה חשש כבד, שעם ישראל ימשך

אחר תרבות עבודה זרה.

 

אין מוכרים קרקע לגוי - רמב"ם[עריכה]

אולם עדיין קשה - מאחר ומהרמב"ם משמע שאיסור " לא תחנם" חל על כל האומות (כולל הישמעלים), ואף אם יד עכו"ם תקיפה על ישראל, אין מוכרים להם קרקע שנאמר "לא תחנם".

נסכם את הדעות השונות בטבלה הבאה:

 

=== חל על ישמעאלים ===

=== לא חל על ישמעאלים ===

(1) הרמב"ם .

(2) הנצי"ב בשו"ת משיב דבר .

(3) הגאון - החזון איש .

(4) מרן הבית יוסף.

(1) הראשון לציון -   גאון ירושלים   מהר"ר מיוחס בכר העיר שכמה מגדולי ישראל מכרו בתיהם וחצירות לישמעאלים.

(2) הטור - חשן משפט.

(3) הרשב"א.

(4) כן הורה הגרא"י קוק בשו"ת משפט כהן (סימן סג)

(5) כן פסק הרב פרנק (ירושלים).

(6) הרדב"ז - עיקר הענין לא לרחם עליהם,   והשאר אלו דרשות בלבד

(7) הגאון מקוטנא - שו"ת ישועות מלכו מתיר למכור קרקע בארץ ישראל לגוי בכדי להפקיע מקדושת שביעית.

 

 

האם מותר להונות עובדי כוכבים

 

"...וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, אל תונו איש את אחיו ..."                                              (ויקרא, כ"ה, יד')

הגמרא במסכת בכורות מסיקה מפסוק זה כי הונאה שייך לכאורה רק כלפי אחיו אבל לא כלפי  ' הגויים, אם כן על פניו משמע - שמותר להונות עובדי כוכבים. '

 

חידוד ההגדרה - את מי אסור להונות

ה"תורה תמימה" אומר דבר מעניין. מדובר בעובדי אלילים בימים הקדמונים , אלו, לא היו מאמינים בייחוד ה', ומרוב פראותם נדמו לפריצי חיות והיו מזיקים לחברת אדם וקנייניו ולישוב העולם וסדרו. למעשה, לא היה בחברה שלהם הלכה מסודרת, לא היה להם דין ולא דיין. רק לגביהם לא שייך איסור הונאה .

מאידך, גויים החיים על פי חוק וסדר משל עצמם, הרי הם בכלל "עמיתך" ולגביהם ודאי שחל איסור חמור של הונאה (ראה בפירוש ה"תורה תמימה" שם).

וכן כותב הרמב"ם שמתייחס לגמרא הבאה:

"... בהא דשור של ישראל שנגח לשור של עובד כוכבים – פטור"                                                             (בבא קמא, יג:)

וזה לשונו: "ואל יקשה בעיניך דבר זה - דפטור, יען כי מי שאין בו שלמות במידות האנושיות - אינו בכלל אדם".  

לכן ברור שמדובר רק על שבטים פראים - בזמן הקדום שלגביהם נאמר "שור של ישראל שנגח לשור של עובד כוכבים פטור", אבל לגבי גויים החיים על פי חוק וסדר ברור לחלוטין שיהיה חייב אם הזיק. וכן לגבי החזר חובות - לעמיתך אתה מחזיר.   מי הם עמיתך?

עמיתך הם אלו שיש להם חוקים ומשפטים ישרים בין אדם לחברו.

"… כי לי הארץ כי גרים ותושבים אתם עמדי…"

                                                           (ויקרא, כ"ב, כ"ג)

 

האם יש קניין לגוי בארץ ישראל?

"והארץ לא תימכר לצמתות כי לי הארץ…"

          (ויקרא, כ"ה, כ"ג)

 

מהפסוק   דלעיל מסיקה הגמרא במסכת גיטין (מז.):

"מכאן שאין קניין לעובד כוכבים בארץ ישראל, להפקיע מיד המעשר".

פירש רש"י

אם עובד עבודה זרה קנה קרקע בארץ ישראל, אין קנינו קנוי לעניין הפקעת קדושתה, לכן ישראל הקונה ממנו פרות חייב לעשר.

אבל במקומות אחרים בש"ס (1) ] וכן פסק הרמב"ם , שיש קנין בידי הגוי בכדי להפקיע מיד המעשר. כלומר אם יהודי יקנה את הפרות מיד הגוי אזי אין צורך לעשר, אבל אם קנה את הקרקע מהגוי או אפילו שכר מהגוי את הקרקע - חייב לעשר.

 

האם ניתן לסמוך על הנס ?

ראיה חזקיהו המלך

הגמרא בפסחים (נו.) מתארת, שחזקיהו קצץ דלתות היכל המקדש ושלחם למלך אשור ולא הודו לו (חכמים לא הסכימו עמו על צעד זה). מדוע? מפני

  שהיה לו לסמוך על הנס.

 

לפי זה, אז אולי גם כיום נסמוך על הנס?

תשובה

דורו של חזקיהו היה ראוי, כפי שאומרת הגמרא בסנהדרין (צד:):

"בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו תינוק ותינוקת ואיש ואשה שאינן בקיאין בדיני טומאה וטוהרה"

 

לכן יכלו אלה לסמוך על הנס, אבל בדורנו לא ניתן לסמוך על הנס.

האם זו מלחמת מצווה?[עריכה]

לדעת הרמב"ן, במלחמת מצווה נלחמים כל ישראל והיא דוחה כל שיקול של פיקוח נפש, שנאמר: "וירשתם אותה וישבתם בה" (2) ] .

אולי גם בדורנו נאמר שכיבוש הארץ זו מלחמת מצווה?

תשובה

מצוות כיבוש הארץ מוטלת על המלך והסנהדרין ושואלים באורים ותומים, אבל

  בדורנו אין לנו את כל אלו.

 

האם לרשת את הארץ זו מצוות עשה ?

הרמב"ם - לא מנה את מצוות ישוב הארץ בסדר מצוות עשה שאנו חייבים בה.

הגאון 'רבי יצחק די ליאון ' - בספר מגילת אסתר - סובר שהרמב"ם השמיט מצוה זו, לפי שסובר ש אין מצות כיבוש א"י נוהגת לאחר הגלות - אלא רק בבא המשיח לישראל . טעמו, משום שאדרבא, נצטווינו אפילו שלא למרוד באומות העולם, כפי שמביאה הגמרא:

"...השבעתי אתכן בנות ירושלים אם תעירו ואם תעוררו... - שלא יעלו בחומה ולא ימרדו בעמים ..."

              (כתובות, קיא.).

גדולת פיקוח נפש[עריכה]

כשנשאל הגאון רבי חיים מבריסק זצ"ל בוגע לאלפים שמתו במלחמת העולם הראשונה – שאפשר ובמותם הם קירבו את הגאולה, ענה על כך רבי חיים ואמר: "מוטב שידחו כמה גאולות ואל תאבד נפש אחת מישראל".

ואם הייתה באה שאלה לידינו, שע"י קרבן של אדם אחד מישראל - יבוא המשיח, היינו אומרים - מוטב שלא יבוא המשיח ולא ימות אדם אחד מישראל והעיקר - אין דבר העומד בפני פיקוח נפש. '

 

לסיכום:[עריכה]

על דעת רוב הראשונים - איסור "לא ישבו בארצך" אינו נוהג לגבי הישמעאלים שאינם עובדי עבודה זרה ובודאי בזמן הזה שאין יד ישראל תקפה על האומות לגרשן.

(שהרי ממשלות ישראל לדורותיהם שומרים על המקומות הקדושים לנצרות – שהיא עצמה קרובה יותר לעבודה זרה מהאיסלם, אף שמהתורה מצוה לאבד זכרם וכו').

וכשם שאם יש מחלוקת בין רופאים - זה אומר אכול ביום הכיפורים וזה אומר אין סכנה אל תאכל,   בד"כ פוסקים על פי   ספק נפשות להקל. כך גם בנדון דידן, אם יבואו ראשי הצבא ויאמרו שע"י החזרת שטחים מארץ ישראל תורחק סכנת המלחמה הרי מותר יהיה להחזיר שטחים, ולהפך אם יאמרו שעל ידי החזרת שטחים אנו עלולים ח"ו לחזק את האויב ובכך לקרב מלחמה, אז ודאי שיש איסור מוחלט להחזיר שטח כל שהוא מארץ ישראל.

(1) ] ראה למשל גיטין מז:

(2) ] וראה מס' סוטה מד:

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-06-03.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/sofrim/zuckm/31