ביאור:לא לזלזל בידידות

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

ספר משלי מלמד את האדם שלא יזלזל בקשרים חברתיים, גם אם נראה לו שאין לו צורך בהם.

משלי כז ז: " "נפש שבעה תבוס נֹפֶת, ונפש רעבה כל מר מתוק" "

כשאדם שבע הוא מזלזל במאכלים טעימים כמו נופת (דבש נוזלי), וכשאדם רעב , כל מאכל מר מרגיש לו מתוק וטעים ( פירוט ).

האוכל בפסוקים אלה הוא משל לקשרים חברתיים: אדם שנמצא בין שכניו ומכריו, עלול לפעמים להרגיש שנפשו שבעה מהקשר איתם, ולזלזל בידידות ביניהם - נפש שבעה תבוס נופת ; אולם, אם אותו אדם יהיה בודד, הוא יהיה רעב לידידות, ואז גם המכרים ה"מרים" יותר שלו, שאיתם הוא מסוכסך עכשיו, עשויים להיראות בעיניו "מתוקים" - ונפש רעבה כל מר מתוק .

משלי כז  ח: " "כצפור נודדת מן קִנָּהּ, כן איש נודד ממקומו" " 

כמו ציפור , הנודדת ומתרחקת מהקן החם שלה רק באופן זמני - עד לעונה הבאה, כך כל איש אשר נודד ומתרחק ממקומו הקבוע, שבו נמצאים כל שכניו ומכריו, יש סיכוי סביר שירצה לחזור אליו בעתיד ( פירוט ),  ולכן כדאי לו לשמור על קשר עם חבריו הישנים.

הפסוק הבא מקשר בין המשל לנמשל:

משלי כז  ט: " "שמן וקטרת ישמח לב, ומתק רעהו מעצת נפש" "

שמן ריחני יכול לשמח את לב האדם, אך הצורך העיקרי של האדם הוא הצורך בקשרים חברתיים: הרֵעוּת מתוקה לאדם הרבה יותר מהעצות שהוא נותן לעצמו כאשר הוא לבד ( פירוט ).

השורש מתק , המופיע גם בפסוק ז וגם בפסוק ט, מלמד שיש כאן משל ונמשל - הדבר ה"מתוק" הוא האוכל אלא הקשר החברתי (קשר חברתי נמשל לדבש גם במשלי כה טז-יז - פירוט ).

המסקנה המעשית נמצאת בפסוק הבא:

משלי כז  י: " "רעך ורעה אביך אל תעזב, ובית אחיך אל תבוא ביום אידך, טוב שכן קרוב מאח רחוק" "

אף פעם אל תזלזל בשכניך ובמכריך הותיקים, ואל תנתק את הקשר איתם, כי הקשר הזה חשוב יותר מקשרי המשפחה ( פירוט ).

מקורות

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-05-02.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-27-0710