ביאור:ישעיהו מצטט את עצמו; עונשו של הנחש בעתיד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

"זאב וטלה ירעו כאחד ואריה כבקר יאכל תבן ונחש עפר לחמו לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי אמר ה'" (ישעיה, סה', 25).

זהו ציטוט ישיר מישעיה יא', שם נאמר - "וגר זאב עם כבש" (פסוק ו), ומכאן שאין הכרח - לכל הפחות - להסכים עם דעת ביקורת המקרא שמפרק מ' ואילך זהו 'ישעיה השני' ואף לישעיה השלישי יש מגיעים. אמנם הציטוט הוא לא אחד לאחד, אבל הרעיון המרכזי עובר, ומושכל יותר לומר שאותו מחבר כתב את הדברים מאשר לומר שהשני ציטט מן הראשון, שבמקרה נקרא בשמו - זה טיעון שאינו נחוץ, לכל הפחות. ואגב, עוד יש עלינו לשים לב פה, כי עונש הנחש עומד על כנו גם לעתיד לבוא, כך שנראה שחטאו הוא בלתי-יסולח. ומה זה אומר על עונש האדם? אולי בגלל שהוא לא הוזכר ניתן ללמוד שעונשו יתבטל, אך הדברים לא מוחלטים עדיין והם הופכים ליותר ברורים רק על-ידי השוואה למקורות אחרים, כמו - "כי הנער בן מאה שנה ימות והחוטא בן מאה שנה יקלל" (ישעיה, סה', 20).


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-02.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1065_3