ביאור:ירושלמי עירובין פרק י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ביאור: תלמוד ירושלמי - ערובין, פרק 'המוצא תפילין' (י)

העריכה בעיצומה
העריכה בעיצומה
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.

דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.


(דף נח עמוד ב)

משנה פרק י הלכה א (המוצא תפילין)[עריכה]

פרק י הלכה א - משנה

המוצא תפילין - מכניסן זוג זוג.
ר"ג רבן גמליאל אומר: שנים שנים.
במה דברים אמורים, בישנות; אבל בחדשות - פטור.
מצאן צבתים או כריכות - מחשיך עליהן, ומביאן.
ובסכנה - מכסן והולך לו.

גמרא פרק י הלכה א[עריכה]

פרק י הלכה א - גמרא

המוצא תפילין מכניסן זוג זוג – דרך מלבוש: אחת בראשו, ואחת בזרועו.
רבן גמליאל אומר שנים שנים – [שנים] בראש, ושנים בזרוע.


דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך.

ר' אבהו, ר' אלעזר:
הנותן תפילין בלילה - עובר בעשה,
שנאמר (שמות יג י): "ושמרת את החוקה הזאת מימים ימימה"; ימים - ולא לילות.
והא ר' אבהו יתיב ומתני ברמשא, ותפילין עלוי?
מצדדין היו; כמין פיקרין היו בידו.
אית דבעי מימר: לא מר אלא הניחן,
אבל אם היו עליו מבעוד יום - מותר.
ואית דבעי מימר: מצוותן עד שתכלה רגל מן השוק.


אית דבעי...

(דף נט עמוד א)

...נישמעינה מן הדא:
'והיו לך לאות' [לפנינו שמות יג ט): "והיה לך לאות"] – מי שצריכין אות;
יצאו שבתות וימים טובים, שהן גופן אות.
ולא כבר כתיב (שמות יג י): "מימים ימימה"?
לית לך אלא כיי דאמר רבי יוחנן:
כל מילה דלא מחוורא - מסמכין ליה מן אתרין סגין.


דרוש ציטוט המקור המקראי או התָּנָאִי (משנה, ברייתא או תוספתא), מנוקד, ובתוספת ביאור אם צריך.

נשים מניין (דברים יא) 'ולמדתם אותם את בניכם' - ולא בנותיכם
החייב בתורה חייב בתפילין
נשים שאין חייבות בתורה - אין חייבות בתפילין
התיבון: הרי
מיכל בת שאול היתה לובשת תפילין.
אשת יונה היתה עולה לרגל ולא מיחו בידם חכמים.

רבי חזקיה בשם רבי אבהו:

אשתו של יונה היא שבה
מיכל בת שאול מיחו בה חכמים.


הוון בעיי מימר
על דעתון דרבנן - אין מחוור
על דעתיה דרבן גמליאל - מחוור.
אמר רבי ירמיה בשם ר' שמואל:
שיערו לומר עד מקום שגבהו של ראש מחזיק.
וכמה מחזיק? שתים.
מעתה - אפילו בחול?
אמר רבי חגיי: אין בעי - מיהב יהבי!
אמר רבי זריקא:
אסברי רב המנונא: עד מקום שמוחו של התינוק רופף.
תמן תנינן על תרנגול שנסקל בירושלם - שהרג את הנפש...
ראה ראשו של תינוק רופף, הלך וניקרו.
אמר רבי יוסי כיני מתני'
ובלבד - על ידי שנים.

ר' יוסי בי ר' בון בשם ר' אחא - ואפילו שנים שנים.

הוו בעי מימר על דעתהון דרבנן - אין מחוור
על דעתיה דר' אחא - מחוור.
ויביאם בידו מוטב להביאם דרך מלבוש ולא דרך משאוי...

(דף נט עמוד ב)

...מוטב לדחות את השבת פעם אחת ולא שני פעמים.


תני: אחד האיש ואחד האשה...
הוון בעיי מימר:
מאן דמר מחוור היא - ניחא
מאן דמר אינו מחוור- לא יהא מחוור אצל האיש, ויהא מחוור אצל האשה.
א"ר לעזר:
מאן תנא אשה - רבן גמליאל!
דתני: טבי עבד רבן גמליאל היה נותן תפילין, ולא מיחו בידו חכמים.
ולא מיחו בידו? הוא עבד! היא אשה!


במה דברים אמורים בישנות אבל בחדשות מותר.
למה? ישנות בדוקות, וחדשות אין בדוקות.

תני:

תפילין צריך לבודקן אחת לשנים עשר חדש דברי ר'
רשב"ג אומר אינן צריכות בדיקה.
הלל הזקן אומר אלו מאבי אמה הן.
מצא שנים שלשה צבתין:
בודק זוג ראשון מצבת ראשון, וכן בשני וכן בשלישי.