ביאור:ירושלמי נדרים ב ג - מעומד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

משנה[עריכה]

  • יש נדר בתוך נדר ואין שבועה בתוך שבועה.
כיצד? אמר: "הריני נזיר אם אוכל", "הריני נזיר אם אוכל" ואכל, חייב על כל אחת ואחת. "שבועה שלא אוכל", "שבועה שלא אוכל", "שבועה שלא אוכל" ואכל, אינו חייב אלא אחת.

גמרא[עריכה]

  • רבי יוסי בעי: "שבועה, שבועה, שבועה שלא אוכל" ואכל? אמר רבי יוסי בי רבי בון, נישמעינה מן הדא: "שבועה שלא אוכל ככר זה", "שבועה שלא אוכל", "שבועה שלא אוכל" ואכל, אינו חייב אלא אחת, מפני שאמר "זו"; הא אם לא אמר "זו", חייב על כל אחת ואחת.
  • 1אבימי אחוי דחיפה אמר: שמשית בנדרים, שמשית בשבועות. בעי חיפה מיבדקיניה. היו לפניו חמישה ככרים, ואמר: "שבועה שלא אוכל ככר זו", וחזר ואמר: "שנים אילו", וחזר ואמר: "שלושה אילו", וחזר ואמר: "ארבעה אילו", וחזר ואמר: "חמישה אילו", ואכל את הראשון, מהו? אמר לו: חייב על כל אחת ואחת. אמר לו: אינו חייב אלא אחת! מכיוון שהזכיר עליו "שבועה", עשאו כנבילה; מיכן ואילך, כמיחל שבועות על האיסורין, ואין שבועות חלות על האיסורין.
חזר ובדקיה: היו חמישה ככרים, ואמר: "שבועה חמישה ככרים האילו", וחזר ואמר: "ארבעה אילו", וחזר ואמר: "שלושה אילו", וחזר ואמר: "שנים אילו", וחזר ואמר: "אחד זה", ואכל את כולן? אמר לו: אינו חייב אלא אחת. אמר לו: חייב על כל אחת ואחת! אילו מי שאמר: "שבועה שלא אוכל חמישה", ואכל ארבעה, שמא אינו פטור?!
אמר רבי יוסי: מסתברא כאיחו דחיפא באחריתה, ודחיפא בקדמיתא.

הערות ומקורות[עריכה]

הערה 1: לסוגיא הבאה, השווה לבבלי שבועות כח ב, סוגיא המתחלת "עיפא תני שבועות".