ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת שקלים/פרק שביעי

ירושלמי שקלים , פרק ז, הלכה א

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כח עמוד ב] מתני’: ^ז_אמעות שנמצאו בין השקלים לנדבה. קרוב לשקלים, יפלו לשקלים. לנדבה, יפלו לנדבה. מחצה למחצה, יפלו לנדבה. ^ז_בבין עצים ללבונה. קרוב לעצים, יפלו לעצים. ללבונה, יפלו ללבונה. מחצה למחצה, יפלו ללבונה. בין קינין לגוזלי עולה. קרוב לקינין, יפלו לקינין. קרוב לגוזלי עולה, יפלו לגוזלי עולה. מחצה למחצה, יפלו לגוזלי עולה. ^ז_גבין חולין למעשר שני. קרוב לחולין, יפלו לחולין. למעשר שני, יפלו למעשר שני. מחצה למחצה, יפלו למעשר שני. זה הכלל, הולכין אחר הקרוב להקל. מחצה למחצה, להחמיר:

גמ’: תנן, מעות שנמצאו בין השקלים לנדבה. קרוב לשקלים, יפלו לשקלים. לנדבה, יפלו לנדבה. _{קא סלקא דעתין שהקופות היו מונחות בשורה אם כן} לא הוצרכה, דא אלא בין שקלים לקינים _{שהם היו סמוכים.} אמר רבי אבון רבי אבין° בשם רבי פינחס רבי פינחס°, כמין בוכלייאר _מעגל היו עשוין. תנן, מחצה למחצה יפלו לנדבה. לא צורכה דא אלא מחצה למחצה יפלו לשקלים, שהשקלים חשובים שמביאים מהם קרבנות חובה ולמה אמר שילכו לנדבה? אית דבעי מימר ששופרות נדבה עדיפים שמהם ודאי מביאים קרבנות, אבל אם נצרף אותם לשקלים שמא יפלו לשירי הלישכה. אית דבעי מימר, מחצה למחצה ילכו לנדבה, כי אם באמת באו מנדבה שהביאם היחיד, אי אפשר להקריב מהם קרבנות הציבור. שאין מקריבין אותן אלא ממה שהובא בחובה על ידי הציבור דהוי כהפריש שקלו ומת, שהכסף הולך לנדבה ולא לשקלים. דאמר רבי יסא רבי אסי°, עד דאנא תמן _בבבל, שמעית קל רב יהודה רב יהודה° שאל לשמואל שמואל (אמורא)°, מצא פירות בין פירות מעשר לפירות תרומה יפלו לקרוב, מחצה למחצה יאכלו כחומרי שניהן, אסורין לזרים וטעונין רחיצת ידים והערב שמש כתרומה, ואסורים לאונן וטעונים הבאת מקום כמעשר, וכן המעות הנמצאות בין חולין למעשר. ^ז_דהפריש שקלו ומת? אמר ליה יפלו לנדבה. מותר עשירית האיפה שלו _{של כהן גדול.?} רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ^ז_היוליכם לים המלח. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר יפלו לנדבה. תנן, בין קינין לגוזלי עולה יקרב עולה. וקשיא ויש חטאת קריבה עולה? אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°, תנאי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות. האשה הזאת שכסף החטאת שלה נפל והביאו בו עולות, במה היא מתכפרת? אמר רבי יצחק רבי יצחק°, תנאי בית דין הוא ^ז_ושהמספק את הקינין הוא מספק את הפסולות וגם את החסרות _{ואם ימצאו שחסר אחת יקחו מהמספק.}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ז_א מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ד:

2 ז_ב מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה ט"ו:

3 ז_ג מיי' פ"ו מהל' מעשר שני הלכה י"ב:

4 ז_ד מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ב:

5 ז_ה מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':

6 ז_ו מיי' פ"ז מהל' כלי המקדש הלכה ט':

-----------------------------------דף כט

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף כט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד א] למה מנה רק את הספקות הללו, לא צורכה אלא דא? ולמה לא מנה בין קטורת לעצים, ללבונה, לזהב, לכפורת. תניתה בסופה, זה הכלל. הולכין אחר הקרוב, מחצה למחצה להחמיר

ירושלמי שקלים , פרק ז, הלכה ב

מתני’: ^ז_זמעות שנמצאו לפני סוחרי בהמה, לעולם מעשר. ובהר הבית, חולין. ^ז_חובירושלים, בשאר כל ימות השנה חולין. ובשעת הרגל, הכל מעשר. ^ז_טבשר שנמצא בעזרה. איברים, עולות. וחתיכות, חטאות. ובירושלים, זבחי שלמים. זה וזה, תעובר צורתו ויצא לבית השריפה. נמצא בגבולין. איברים נבילות. וחתיכות מותרות. ובשעת הרגל שהבשר מרובה, אף איברים מותרות:

גמ’: תנן, ובהר הבית חולין. לא צורכה דא אלא בהר הבית קודש, שהרי ודאי נפל מהלשכה? רבי אבא רבי אבא° ורבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, חזקה שאין הכהן מוציא מן הלשכה מעות, עד שהוא מחללן על הבהמה: תנן, בשר שנמצא בעזרה. איברים עולות, וחתיכות חטאות, ובירושלים זבחי שלמים. זה וזה, תעובר צורתו ויצא לבית השריפה.: אמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, הסיע דעת, טעון עיבור צורה. אמר רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°, מתני' אמרה כן. דתנן, תעובר צורתו ויצא לבית השריפה. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ויאות. לאכלו אין את יכול, שמא נתקלקל צורתו _{שהוא כבר נותר.} לפום כן צריך מימר, תעובר צורתו ויצא לבית השריפה: תנן, נמצא בגבולין איברים נבילות. וחתיכות מותרות. אמר רבי קריספא רבי קריספא° בשם רבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא°. איברים, נבילות ממש ולוקין עליהן משום נבילה. מתניתא אמרה כן, דתנן, איברים, נבילות וחתיכות מותרות. חתיכות מותרות, לא ממש? ודכוותה איברים נבילות ממש ולוקין עליהן משום נבילה. אמר רבי קריספא רבי קריספא° בשם רבי יוסי ברבי חנינה רבי יוסי בר חנינא°, אם היו מחרוזות, מותרות. שאין דרך אנשים לחרוז חתיכות בשר נבלה. תשע חניות מוכרות בשר נבילה, ואחת מוכרת בשר שחוטה. נתחלפו לו, חושש. ולנמצאת, הולכין אחר הרוב. ^ז_יתשע חנויות מוכרות בשר שחוטה, ואחת מוכרת בשר נבילה. נתחלפו לו, חושש. ולנמצאת, הולכין אחר הרוב. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף כט עמוד ב]

הנמצא ביד גוי, כנמצא בפלטיא והולכים אחר רוב חנויות. רבי אלעזר בי רבי חגיי רבי אלעזר בי רבי חגיי° הוה מסמך לרבי מנא רבי מנא°. חמא לחד ארמאי מקטע מן סוסיה ומפיק לברא  ראה עובד כוכבים ומזלות א' חותך בשר מן הסוס ויוצא לחוץ. אמר ליה, הדא היא דאמר רבי יוחנן רבי יוחנן° הנמצא ביד גוי כנמצא בפלטיא? אמר לו, כן אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° רבי, ^ז_יאוהן שראו אותו יוצא ממקולין של ישראל. חד בר נש בציפורין, אזיל בעי מיזבון קופד מן טבחא ולא יהב ליה  הלך לקנות בשר מן הטבח ולא נתן לו. אמר ליה לחד רומיי ואייתי ליה  והביא לו. אמר ליה, לא נסבית על כרחיה? אמר ליה, ולאו בשר דנבילה יהבית ליה? אמר רבי ירמיה רבי ירמיה° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, מעשה בא לפני °רבי רבי יהודה הנשיא ואמר, לא כולא מיניה מיסר מקולין דציפורין. וכיון שלא הכריזו שיש טריפה באותו יום הבשר מותר . רב רב (אמורא)° נחת לתמן לבבל, חמתון מקילין בבשר שנתעלם מן העין, וחמר עליהן. חד בר נש, אזיל בעי משיזגה אסקופתיה לרחוץ בשר בגו נהרא, ואינשתה ואזיל ליה. חזר בעי מיסבינה  שכח והלך לו אחר כך חזר ורצה לקחת את הבשר. אמר ליה רב רב (אמורא)° אסור לך דאנא אמר, ההיא שטף נהרא, ואייתי חורי דנבילה תחתוי. חד בר נש הוה מהלך בשוק טעין קופד, אתא דייתא וחטפתיה מיניה, וטלקתיה. חזר בעי מיסבינה. אמר ליה רב אסור לך דאנא אמר, בשר דנבילה הוות טעינה, וטלקתיה. ונסבה ההוא אוחרנא.  אדם אחד הלך בשוק טעון בשר בא עוף ששמו דיה וחטפו ממנו והשליכו במקום אחר ורצה האדם ההוא לחזור ללקחו אמר לו רב אסור לך שאני אומר בשר נבילה היתה נושאת וזרקתו ואת השני אכלה: נהר גינאי שטף זיקין _{נודות יין}. אתא עובדא קומי רבי יצחק ברבי אלעזר רבי יצחק ברבי אלעזר° ואמר, יחכמון שפייא קיטרהון _{אם מכירים אלו שמלאו את הקשר מותר.} נוקניקה _{קנקן יין} אשתכח בכנישתא דבולי. אתא עובדא קומי רבי ירמיה רבי ירמיה° אמר, יתחכמון סקורייא עבידתהון _{אם מכירים אלו שמלאו וסימנו בסיקרא (צבע אדום) את הקנקנים מותר} גדי צלי אשתכח באסרטי בדרך דגופתא. והתירוהו משום שני דברים. משום מציאה. ומשום רוב מהלכי דרכים. משום מציאה דתני, ^ז_יבהמציל מיד הארי, מיד הגייס, משונת הים, ומשונת הנהר, ומאיסרטיא _דרך גדולה, ומפלטיא _רחבה גדולה. הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן. משום רוב מהלכי דרכים שם היו ישראל הותר באכילה ולא חששו משום שחיטת גוי. ואישתכח דהוא מן דבית °רבי רבי יהודה הנשיא. עיגול דגובנה אישתכח בפונדקא דלוי, והתירוהו משום שני דברים. משום מציאה, ^ז_יגומשום רוב מהלכי דרכים. משום מציאה דתני, המציל מיד הגייס, מיד הארי, משונת הים, ומשונת הנהר, מאיסרטיא  דרך גדולה, ומפלטיא  רחבה גדולה, הרי אלו שלו, מפני שהבעלים מתייאשין מהן. משום רוב מהלכי דרכים שם היו ישראל הותר באכילה ולא חששו משום גבינת עבודת כוכבים ומזלות. ואישתכח מן ד°רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי . אמר רבי מנא רבי מנא° קומי רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°, ואנן חמיין  אנו רואים רבנן מכריזין גם על מציאה שנמצאה בפלטיה _ברחבה? אמר לו, את אין הוויתה משכח לא נסבת  אם הייתה מוצא לא הייתה לוקח. אבל רבי יונה רבי יונה° אבוך לא אמר כן, אלא אמר, הלואי כד נשכח, נשכח מן פיוסא ולגוא שרבים מצוים שם ואין חייב להכריז, אפילו כן אשכח ולא נסיב  מצא שם ולא לקח אלא הכריז

ירושלמי שקלים , פרק ז, הלכה ג

מתני ‘: ^ז_ידבהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר, וכמדתה לכל רוח

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

7 ז_ז מיי' פ"ו מהל' מעשר שני הלכה י':

8 ז_ח מיי' פ"ו מהל' מעשר שני הלכה ט':

9 ז_ט מיי' פי"ט מהל' פסולי המוקדשין הלכה ד':

10 ז_י מיי' פ"ח מהל' מאכלות אסורות הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"י סעיף ג':

[ע"ב]

11 ז_יא מיי' פ"ח מהל' מאכלות אסורות הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' ק"י סעיף ג':

12 ז_יב מיי' פ"ו מהל' גזלה ואבדה הלכה ב', טור ושו"ע חו"מ סי' רנ"ט סעיף ז':

13 ז_יג מיי' פ"ד מהל' שחיטה הלכה ח', טור ושו"ע יו"ד סי' א' סעיף ד':

14 ז_יד מיי' פ"ו מהל' פסולי המוקדשין הלכה י"ח:

-----------------------------------דף ל

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף ל

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד א] זכרים, עולות. נקיבות, זבחי שלמים. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, הראוי לפסחים, לפסחים קודם לרגל ל' יום. בראשונה היו ממשכנין את מוצאיה עד שהוא מביא נסכיה. חזרו להיות מניחין אותה ובורחין. התקינו בית דין שיהו נסכיה באין משל ציבור. אמר °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ז' דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן. ^ז_טועובד כוכבים ומזלות ששלח עולתו ממדינת הים ושלח עמה נסכים, קריבין משלו. ואם לאו, קריבין משל ציבור. וכן ^ז_טזגר שמת והניח זבחים. אם יש לו נסכים, קריבין משלו. ואם לאו, קריבין משל ציבור. ותנאי בית דין הוא על כהן גדול שמת, שתהא מנחתו קריבה משל ציבור. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ^ז_יזמשל יורשין, ושלימה היתה קריבה. ^ז_יחעל המלח ועל העצים, שיהו הכהנים ניאותין בהן. ^ז_יטועל הפרה, שלא יהו מועלין באפרה. ועל הקינין הפסולות, שיהו באות משל צבור. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר, ^ז_כהמספק את הקינין, הוא מספק את הפסולות:

גמ’: תנן, בהמה שנמצאת מירושלים ועד מגדל עדר וכמדתה לכל רוח, זכרים עולות. וכי אין שלמים באים מהזכרים? רבי הושעיא רבה רבי הושעיא רבה° אמר, לבא בדמיהן שנו. כיצד הוא עושה? מוציאן לחולין וחוזר ועושה אותן עולות. שמביא שתי בהמות ומתנה ואומר אם מה שמצאתי עולה זו תחתיה והשניה שלמי נדבה. ואם מה שמצאתי היתה שלמים, הרי השניה תחתיה והראשונה עולת נדבה. ואותה שמצא תצא לחולין. ואף שבכל מקום אמרינן שאין קדושת הגוף מתחללת, זה דווקא כשלא התכוון להוציאה לחולין. אבל כאן שמתכוון להוציאה לחולין, יוצאת. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° לרבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא°, אין זה מזיד? והא אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אין הקדש מתחלל במזיד? אמר לו, מכיון שהוא תנאי בית דין, אין זה מזיד. אמר לו רבי יוחנן רבי יוחנן°. הרי אסור לחלל בהמה תמימה. וכי אומרים לו לאדם צא ומעול בקדשים? אלא הילכו בהן אחר הרוב. שאם מצא כמה בהמות אז אם רוב זכרים, עולות. אם רוב נקיבות, זבחי שלמים. ואין השלמים באין מן הזכרים ומן הנקיבות? רבי זעירא רבי זעירא° אמר , כמה דאת אמר תמן, תנאי בית דין הוא על המותרות שיקרבו עולות. ותנאי בית דין על מעות שנמצאו בין הקופות שיקרבו עולות, כן את אמר אוף הכא, תנאי בית דין הוא על האובדות שיקרבו עולות. אמר רבי יסא רבי אסי°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף ל עמוד ב] עד דאנא תמן _בבבל, שמעית קל רב יהודה רב יהודה° שאל לשמואל שמואל (אמורא)°, ^ז_כאהפריש שקלו ומת? אמר לו, יפלו לנדבה. ומותר עשירית האיפה שלו של כהן גדול, רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, ^ז_כביוליכם לים המלח. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, יפלו לנדבה. עשירית האיפה של כהן גדול, רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר חוצה אותה ואחר כך מקדשה _{כל חצי בניפרד.} רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר, ^ז_כגמקדשה ואחר כך חוצה אותה. מתניתא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן. כהן גדול שהקריב שחרית _{חצי עשרון} ומת ומינו אחר תחתיו, לא יביא חצי עשרון מביתו, ואף לא יקריב את חצי עשרונו של ראשון שמת. אלא מביא עישרון שלם וחוציהו, מקריב מחצה ומחצה אבד. ואם כרבי יוחנן רבי יוחנן° שמקדש רק חצי, נמצא שהחצי השני של הכהן הראשון כלל לא התקדש. ולמה הוא הולך לאיבוד? פתר לה שכן אפילו מעות שהקדיש לעשירית האיפה שלו שנוותרו ילכו לים המלח _{אולי מפני שהתורה קראה למנחת כהן גדול חטאת.} מתניתא פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, נמצאו שני חצאין קריבין, ושני חצאין אבודין. ותני עלה, מחצה ראשון ^ז_כדומחצה שני תעובר צורתן, ויצאו לבית השריפה. ואם כרבי יוחנן רבי יוחנן° שלא התקדשו הרי לא שייך בהם עיבור צורה שהרי אינם נפסלים בלינה? פתר לה כ°רבי ישמעאל רבי ישמעאל, דאמר ^ז_כהעשרון _{הכלי שבו מודד הכהן את העישרון} מקדש. איתמר כשהכהן מתקרב תחילה לעבודה מביא עשירית האיפה שלו ועובדה בידו _{מקטירה בעצמו וזו חניכתו.} ^ז_כואחד כהן גדול וא' כהן הדיוט שעבדו עד שלא הביאו עשירית האיפה שלהם עבודתן כשירה. רבי מנא רבי מנא° בעי מימר  רצה לומר, כהן שבו ביום שנתקרב תחילה לעבודה ^ז_כזובו ביום נתמנה להיות כהן גדול, מביא שתים. אחת לחינוכו ואחת לחובת היום. כתיב (ויקרא צו ו יד) זה קרבן אהרן ובניו: עשירית האיפה סלת מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב. על מחבת בשמן תעשה, מרבכת תביאנה תופיני מנחת פתים, תקריב ריח ניחוח לה’. תביאנה תופיני, בשעת הבאה תופיני _תאפה ואין בשחרית תופיני. והא תנינן ^ז_כחהעמידו עושה חביתין _{מנחת כהן גדול} לעשות חביתין? אמר רבי חייא בר אחא רבי חייא בר אחא° לא לאפותה, אלא לעשות חמין לרבוכה _{לחלוט את הקמח ברותחין. כדכתיב "מרבכת". אבל לעולם אפייתה היתה סמוך להקרבתה} כתיב על מחבת בשמן תעשה. וכתיב תופיני מנחת פיתים. אמר רבי יסא רבי אסי° בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° מטגנה ואחר כך אופה אותה. רבי אחא רב אחא° אמר בשם רבי חנינה רבי חנינא בר חמא°, ^ז_כטאופה אותה ואחר כך מטגנה. תני, תופיני, ^ז_לתאפנה נא. °רבי רבי יהודה הנשיא אומר תאפנה נאה. °רבי דוסא רבי דוסא אומר תאפנה, ריבה לה אפיות _{שאופה ומטגן וחוזר ואופה.} אתיין אילין פלגוותא כהילין פלגוותא. מאן דאמר תאפנה נאה, כמאן דאמר אופה ואחר כך מטגנה _{ואם היה מטגנה קדם לא היתה נאה בשעת אפיתה.} ומאן דאמר תאפנה נא, כמאן דאמר מטגנה ואחר כך אופה. תנן התם, כהן גדול שהביא מחצה עשרון מנחה שחרית ומת ומינו כהן אחר תחתיו, יביא הכהן שנתמנה עשרון שלם מביתו ויקריב חציה. לא סוף דבר שמת אלא

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 ז_טו מיי' פ"ג מהל' מעשה הקרבנות הלכה ה', מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ג':

16 ז_טז מיי' פ"ד מהל' שקלים הלכה ד':

17 ז_יז מיי' פ"ג מהל' תמידין ומוספין הלכה כ"ב:

18 ז_יח מיי' פ"ח מהל' מעילה הלכה ו':

19 ז_יט מיי' פ"ב מהל' מעילה הלכה ה':

20 ז_כ מיי' פ"ז מהל' כלי המקדש הלכה ט':

[ע"ב]

21 ז_כא מיי' פ"ג מהל' שקלים הלכה י"ב:

22 ז_כב מיי' פ"ה מהל' פסולי המוקדשין הלכה ח':

23 ז_כג מיי' פי"ג מהל' מעשה הקרבנות הלכה ב':

24 ז_כד מיי' פ"ג מהל' תמידין ומוספין הלכה כ"א:

25 ז_כה מיי' פ"א מהל' כלי המקדש הלכה י"ט:

26 ז_כו מיי' פ"ה מהל' כלי המקדש הלכה ט"ז:

27 ז_כז מיי' פ"ה מהל' כלי המקדש הלכה י"ז:

28 ז_כח מיי' פ"ח מהל' בית הבחירה הלכה י"א:

29 ז_כט מיי' פי"ג מהל' מעשה הקרבנות הלכה ג':

30 ז_ל מיי' פ"ג מהל' תמידין ומוספין הלכה י"ח:

-----------------------------------דף לא

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת שקלים דף לא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד א] ^ז_לאאפילו נטמא. ואפילו נדחה ממום. תני רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° דברדליה, ואפילו נדחה ממום. מנין לכהן גדול שמת ולא מינו אחר תחתיו, שתהא מנחתו קריבה משל יורשים? תלמוד לומר (ויקרא צו ו טו) מבניו יעשה אותה. יכול יביאנה לחציים כמו שכהן גדול מביא חציה בבקר וחציה בערב? תלמוד לומר אותה. כולה אמרתי, דברי °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומר, אינה באה אלא משל ציבור. שנאמר (ויקרא צו ו טו) חק עולם. שתהא משל מי שהעולם שלו. כליל תקטר כליל להקטרה _{שאף שכעת אינה מנחת כהן שהרי באה משל ציבור אינה נאכלת:} רבי אבא בר ממל רבי אבא בר ממל° בעי, מחלפה שיטתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי  האם °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי חזר בו? תמן אמר מעיקר הדין צריכה להיות משל יורשין. והכא אמר שמדאוריתא אינה באה אלא משל ציבור? אמר רבי חייה בר אבא רבי חייא בר אבא°, ולא יאות הוא מקשה? _{שהשאלה באמת קשה.} כי אתא רבי יעקב בר אחא רבי יעקב בר אחא° אמר . רבי אבהו רבי אבהו° אמר בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°, דבר תורה הוא שתהא באה מן הציבור מתרומת הלישכה כדדרש °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי חוקת עולם שתהא משל מי שהעולם שלו. וכיון שראו בזמן בית שני,שעמדו יותר משלוש מאות כהנים גדולים,שכל אחד לא הוציא שנתו,ונשתהו מלמנות אחר,ונוכחו שנדחקת הלשכה מהוצאה זו בכל שנה במשך זמן ממושך,תקנו שיגבו אותה מן היורשים וימסרוה לציבור. וכיון דחזי דקא פשעי בה יורשין ואין מביאין אותה,חזרו והתקינו שתהא באה מתרומת הלישכה כדין תורה. רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא° אמר. רבי יוחנן רבי יוחנן° בעי, מה שאמרו בשם °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שבאה מהיורשים ושלמה הייתה קרבה. מהו? ^ז_לבשלימה בשחרית ושלימה בין הערבים? או שלימה בשחרית ובטילה בין הערבים? הדר  חזר רבי יוחנן רבי יוחנן° ופשט ליה מדכתיב מנחת תמיד, מכאן שמקריב שלימה בשחרית ושלימה בין הערבים. ועדין צריכה ליה שלשת לוגין שמן שכהן גדול היה מביא בכל יום,לוג וחצי לחצי עישרון של בקר. ולוג וחצי לחצי עישרון של בין הערבים. וכשמת ובמקומו מביאים עישרון לבקר ועישרון לבין הערבים. מה הן _{כמה שמן מביאים עם המנחה?} שלשת לוגין שחרית ושלשת לוגין בין הערבים שהרי המנחה הוכפלה. או ^ז_לגלוג ומחצה שחרית, ולוג ומחצה בין הערבים? אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, אוף הדא צריכה ליה  גם בזה הוא הסתפק. שני קומצין לבונה שהיה צריך הכהן הגדול להביא אחד לבקר ואחד בין הערבים. אחר שמת מה הן _{כמה לבונה מביאים עם המנחה?} שני קומצין בשחרית ושני קומצין בין הערבים שהרי המנחה הוכפלה? או קומץ אחת בשחרית וקומץ אחת בין הערבים? אמר רבי יוסה רבי יוסי בר זבידא°, כלום למדו לקומץ לא מלחם הפנים? מה להלן שני קומצין קומץ בזיך לכל סדר , אף כאן שני קומצין קומץ לכל הקטרה. אמר חזקיה חזקיה בן רבי חייא°, כלום למדו שלשת לוגין שמן למנחת חביתין לא מתמיד של בין הערבים דכתיב סולת מנחת תמיד,שתהיה כתמיד. מה להלן שלשת לוגין לכל עישרון. אף כאן שלשת לוגין

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים:

^[דף לא עמוד ב] תני והתקינו שלא יהיו מועלין באפר פרה כו': אמר רבי שמעון בר נחמן רבי שמעון בר נחמן° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)° . בדין היה שימעלו בה, והן גזרו שלא ימעלו בה. והא תני חטאת היא. מלמד שמועלין בה, בה מועלין ואין מועלין באפרה. אמר רבי אבהו רבי אבהו°, בראשונה היו משתקשקין בה, ונותנין אותה על גבי מכותיהן. וגזרו שימעלו בה. כיון שנגדרו, גזרו שלא ימעלו בה: ועל הקינין כו': בריש פרקין תנינן, מעות שנמצאו במקדש בין קופה שנותנים בה מעות להביא מהם קינין לבין קופה שנותנים בה מעות להביא מהם גוזלי עולה לנדבה וכ"ו מחצה לזה ומחצה לזה, יביאו מהם גוזלי עולה. והא איכא למיחש שמא באו מעות הללו מקופת קיני חובה. ואם יביאו בהן גוזלי עולה, נמצא שלא הביאה חובתה. ואם כן האשה הזאת במה היא מתכפרת? אמר רבי יצחק רבי יצחק°, תנאי בית דין הוא. המספק את הקינין, הוא מספק את הפסולות ואת האובדות

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

31 ז_לא מיי' פ"ג מהל' תמידין ומוספין הלכה כ':

32 ז_לב מיי' פ"ג מהל' תמידין ומוספין הלכה כ"ב:

33 ז_לג מיי' פ"ג מהל' תמידין ומוספין הלכה כ"ב:

הדרן עלך מעות שנמצאו

הדרן עלך פרק מעות שנמצאו