ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת כלאים/פרק שלישי

ירושלמי כלאים, פרק ג, הלכה א

מתני’: ^ג_אערוגה שהיא ששה על ששה טפחים. זורעין בתוכה חמשה זירעונין . ארבעה בד'

-----------------------------------דף יב

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף יג

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ג_א מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה ט', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל"ד, סמ"ג לאוין רעט:

-----------------------------------דף יג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יג עמוד א]

רוחות ערוגה, ואחד באמצע.

היה לה גבול גבוה טפח. זורעין בתוכה שלשה עשר 

. שלשה על כל גבול וגבול, ואחד באמצע. ^ג_בלא יטע ראש הלפת בתוך הגבול, מפני שהוא ממליהו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ^ג_גששה באמצע :

_{דאף שבין שדה ירק לשדה ירק צריך הרחקה של שישה טפחים. בין ירק יחידי אחד לחברו די בטפח וחצי}

ערוגה

_{השלישי מימין אם די בחצי טפח שכן גובה הגבול מצטרף לטפח וחצי}

גמ’: מנין לערוגה שהיא ששה על ששה טפחים _{שנאמר לחיו כערוגות הבשם לחייו אלו הלוחות שהיו שישה על שישה ואף ערוגה כן.} שזורעין בתוכה חמשה זירעונין? שנאמר (ישעיהו ס"א, י"א) כי כארץ תוציא צמחה וכגנה זרועיה תצמיח. והא מיעוט זרעים שנים, ואיך הגענו להתיר חמש? אמר רבי שמואל בר סיסרטא רבי שמואל בר סיסרטא°. משנים את למד לארבעה. שמסברה לא היינו מתירים אלא מין אחד בערוגה כזו אבל אחר שהתורה גילתה ששני מינים מותרים ומסתמא מדובר שעושה אותם בצורת משלשים. אם כך אף ארבע נעשה באותה צורה. דמה שנים את נותן מצד אחד בתחילת ששה ומיצר והולך וכן מצד שני עד שהם נפגשים באמצע בראש תור . אף ארבעה את נותן בתחילת ששה בכל אחד מארבע הצלעות ומיצר והולך, רק שצריך להשאיר מעט מכל צד כדי שיהיה מרווח טפח וחצי בין משולש למשולש. ואי אפשר שלא יהא שם נקב אחד פנוי ליטע בו את האמצעית. ושם נזרע מין חמישי וארבע המשולשים מארבע הצדדים יגעו בו בראש תור.

מתוך_שתים_אתה_למד_חמש

אמר רבי יונה רבי יונה°. מסברה לא היינו מגיעים בדרך זו לחמישה מינים אלא רק לארבעה. דמה שהתירו בראש תור זה רק שעבודה פוגע בעבודה. _היינו שמין אחד פוגע במין השני בצורת ראש תור, ואפשר להתיר ארבעה מינים בדרך זו. אבל לא התירו כשמין פוגע בחבירו לחובשו. ולכן אי אפשר להתיר מין חמישי באמצע. שהרי הוא חבוש בראש תור מארבע צדדיו. אמר רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי°

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יג עמוד ב] מדכתיב כגנה זרעיה תצמיח. שיכול היה לכתוב כגנה זרע תצמיח, או זרעה תצמיח. למה כתב זרעיה בחמשה אותיות? מלמד שזורעים חמישה מינים בערוגה . ול°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי. דאמר, ששה מנין? מדכתיב כגנה זרועיה תצמיח. שיכול היה לכתוב כגנה זרע תצמיח. או זרעה תצמיח. למה כתב זרועיה בשש אותיות? מלמד שזורעים שישה מינים בערוגה . רבי חגי רבי חגי (אמורא)° אמר, צריך לכתוב זרעיה בחמשה אותיות. וכל הן _ספר דאנא משכח שכתוב בשש אותיות עם האות ו’ אנא מחק ליה. אשתאילת לרב הונא רב הונא° ספרא דסידרא  השאלה נשאלה לרב הונא רב הונא° הסופר של בית המדרש _{כינו אותו כך שהיה בקי בתנ"ך עד שהיה כספר מהלך} ואמר, זירועיה מליא. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן° בשם רבי ינאי רבי ינאי°. _{החמישה מינים שאמרה המשנה} כולהון בתוך ששה. כהנא רב כהנא° אמר בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. כולהן חוץ לששה. שבאמצע זורע שלוש על שלוש _{ציור ימני} כך שיש מרחק טפח וחצי עד הגבול ובכל גבול זורע מין אחד ומרחיק טפח וחצי מהשני .

ערוגה_בין_ערוגות

אם כולהן חוץ לששה

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

2 ג_ב מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל"ז, סמ"ג לאוין רעט:

3 ג_ג מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל"ז:

[ע"ב]

-----------------------------------דף יד

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף יד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יד עמוד א] ניתני תשעה _{ציור שני מימין} ארבע בארבע קרנות ועוד ארבע לכל רוח ביניהן ועוד אחד באמצע? _{דבשלמא אם זורע הכל בתוך הערוגה, אף שאפשר בצורה זו לזרוע תשע מינים, אולי שגזרת הכתוב שיותר מחמישה מינים בערוגה קטנה נחשב ערבובביה ואסור. אבל אם הערוגה גדולה יותר למה שלא נזרע תשע מינים?} אמר רבי תנחום בוצרייא רבי תנחום בוצרייא° . וכן היא _{שאכן יכול לזרוע תשע מינים.} אלא שהמשנה שאמרה שזורע רק חמש מינים, בערוגה שבערוגות היא מתניתא. ולכן אינו יכול לזרוע גם בפינות וגם באמצע כל צד, אלא בערוגה אחת זורע בארבע פינות ובאמצע _{ציור שני משמאל.} ובערוגות שסביבה באמצע כל רוח ובאמצע _{ציור שמאלי.} רבי יצחק רבי יצחק°ורבי אימי רבי אמי° הוון יתבין מקשיי  ישבו והקשו. תנינן, היה לה גובל גבוה טפח, זורעין בתוכה שלשה עשר. שלשה על כל גובל וגובל, ואחד באמצע. ניתני חמישה באמצע _{כמו בערוגה רגילה} דאף שזורע על הגבולין יכול לסמוך זרעים עד הגבול שהרי הגבול מפסיק כמו גדר _{ויש בתוך הגבולים ערוגה שש על שש?} תיפתר שהגובלין ממעטין מששה _{שהעפר של הגבולין נשפך לתוך הערוגה וממעט ממנה,} כיוון שהערוגה פחות מששה על ששה אין לזרוע אלא מן אחד . אם כשהגובלין ממעטין ששה, בדה תנינן  בזה שנינו °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר ששה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יד עמוד ב] באמצע? וקיימנוה _{ותרצו את הקושיה.} ולא ידעין אי חבריא קיימנוה, אי רבי אימי רבי אמי° קיימה. דמה שאמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי שזורע שש מינים נאמר על ראשה של המשנה שמדברת בערוגה ללא גבולות. שחכמים אמרו שמותר לזרוע רק חמש מינים מגזרת הכתוב, על זה חלק °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ואומר שזורעים שישה מגזרת הכתוב שזרועיה כתוב בשש אותיות . ואין על הראשה, בדה תני רבי חייה רבי חייא רבה°, °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר שמונה עשר, שנים עשר על הגבול ושש באמצע? _{נשאר בשאלה} מהו להקריח בית רובע, ולזרוע בתוכו חמשה מיני תבואה? מה אם ששה על ששה שבין שדה ירק לשדה ירק שלוקין עליו דבר תורה, את אמר מותר לזרוע חמישה מינים בערוגה . כאן שאין לוקין עליו דבר תורה. שמדאורייתא די בששה טפחים, וחכמים אמרו בית רובע , לא כל שכן?

קרחת_בין_שני_שדות_ירק

מהו להקריח בין שני שדות ירק, בתחילת ששה, להיות מיצר והולך. מה אם בשעה שעבודה פוגעת בעבודה התרנו, שהרי בערוגה התרנו במרחק טפח וחצי אף שמרחק יניקה של ירק טפח וחצי. נמצא שהם יונקים זה מזה, ואת אמר מותר להצר וללכת , _{כדאמר רבי שמואל בר סיסרטא רבי שמואל בר סיסרטא°, משנים את למד ארבעה. מה שנים את נותן מצד אחד בתחילת ששה ומיצר והולך. וכן מצד שני, עד שהם נפגשים באמצע בראש תור. אף ארבעה את נותן בתחילת ששה בכל אחד מארבע הצלעות ומיצר והולך, רק שצריך להשאיר מעט מכל צד, כדי שיהיה מרווח טפח וחצי בין משולש למשולש.} כאן שאין עבודה פוגעת בעבודה שהרי הרחיק שש טפחים , לא כל שכן? לא צורכה דא אלא.  לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק מהו להקריח בין שתי שדות תבואה בתחילת בית רובע להיות מיצר והולך. מה אם ששה על ששה שלוקין עליו דבר תורה את אמר מותר. כאן שאין לוקין עליו דבר תורה, לא כל שכן? רבי נסא רבי נסא° שאל. לא מסתברא בגגו של גובל בין שני ערוגות שהוא שני טפחים _{טפח מכל ערוגה}, כיוון שניכר שכל טפח שיך לערוגה אחרת, יהיה מותר לזרוע בו שני מינין מן אחר בכל גבול אף בלי כל הרחקה?

גבול_ערוגה

רבי נסא שאל. עשה פיאה _{צורת הפתח} באמצע, האם יכול לזרוע שני מינים? זרע בגומה? _{לפי הסברא של הגמרא שאפשר לזרוע על הגבול והגבול מפסיק.} כדי שהגבול יחשב הפסק משכו של הערוגה בכמה? האם דווקא בערוגה ששה או אפילו פחות? מן מה דאמר רבי יצחק רבי יצחק°ורבי אימי רבי אמי° תיפתר שהגובלין ממעטין ששה. הדא אמרה אפילו פרא מכאן  זה אומר שאפילו פחות מכן. עד היכן? _{מה שיעור הערוגה הקטן ביותר שעדין הגבול יחשב הפסק?} נישמעינה מן הדא דתניא. גוממיות שהן עמוקות טפח, זורעין לתוכה שלשה זירעונין. אחד מיכן ואחד מיכן, ואחד באמצע. הדא אמרה עד טפח. רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° ורבי שמעון בר נרשיה רבי שמעון בר נרשיה° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. מה שהתירו בגומא שלשה זרעונין. אחד מיכן ואחד מיכן, ואחד באמצע , בנוטים לחורבה שנו שאין _{בשני הצדדים האחרים זרעים.} אבל אם זרע מארבע צדדים אסור משום שהזרע האמצעי נעשה חבוש. אמר רבי זעירא רבי זעירא° . כל טפח וטפח של גובל, עשו אותו מקום בפני עצמו, ויכול לזרוע מין אחד בצד של כל גבול, ואחד מלמעלה בטפח של הגבול. וכן הוא? אם כך ויהיו עשרים וחמשה? ששה על כל גובל וגובל. שלושה על כל גובל מלמעלה ושלושה מצידו,

זריעה_על_גבול_ערוגה

ואחד באמצע. _{אם היה אפשרי, למה המשנה אמרה שזורעים רק שלוש עשרה. אלא כנראה שאין זה נכון.} התיב רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בשם רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° . והתנינן, ^ג_דתלם ואמת המים שהן

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

4 ג_ד מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל':

-----------------------------------דף טו

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף טו

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף טו עמוד א] עמוקין טפח. זורעין לתוכן שלשה זירעונין. אחד למעלה מיכן ואחד למעלה מיכן ואחד באמצע. ואם אפשר לזרוע גם בדופן, נתני חמשה? שנים מיכן אחד למעלה ואחד בדופן. ושנים מיכן אחד למעלה ואחד בדופן , ואחד באמצע. לית יכיל. כיוון שצד שכאן וצד שכאן, חובש את האמצעי _{אולי מפנה שהם יצמחו מעליו.} תנן התם. הרוצה לזרוע שורות של מוקשה  קישואים דלועים או פול המצרי בשדה בצלים. מרחיק בין שני שורות מוקשה, שתים עשרה אמה דברי °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל. °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר שמונה אמות . _{ובניהם יהיו הבצלים.} אמר רב בון בר חייא רבי בון בר חייא° . רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק° בעי. גובל מהו שיציל את הירק שזרוע עליו מיד מוקשה שזרוע בערוגה _{כגון שהערוגה זרועה מוקשה ועל הגבול זרוע ירק?} מה אם ^ג_הזרעים _תבואה בזרעים _בתבואה שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה _{בית רובע,} אין הגובל מציל מידם. מוקשה שהוא ניצול רק בשתים עשרה, לא כל שכן? מוקשה עצמו מהו שיהיה ניצול אם היה זרוע בראש הגובל והירק בערוגה? מה אם זרעים _תבואה בזרעים _בתבואה שהן ניצולין בעשר אמות ומחצה _{בית רובע,} אינן ניצולין בראש הגובל. מוקשה שהוא ניצול בשמונה אמות _{לדעת °רבי עקיבא רבי עקיבא,} לא כל שכן? אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניא רבי יודן אבוי דרבי מתניא°. והן הוא כל שכן _{הרי ל°רבי עקיבא רבי עקיבא מוקשה קל מזרעים?} אלא הכן הוא. מה אם זרעים _תבואה בזרעים _{בית רובע} שניצולין בעשר אמה ומחצה _{בית רובע} אינן ניצולין בראש הגובל. מוקשה שהוא ניצול בשתים עשרה לא כל שכן?:

ירושלמי כלאים, פרק ג, הלכה ב

מתני’: ^ג_וכל מין זרעים, אין זורעין בערוגה. וכל מין ירקות, זורעין בערוגה. חרדל ואפונין השופין, מין זרעונין. אפונין הגמלונין, מין ירק. ^ג_זגובל שהיה גבוה טפח ונתמעט, כשר. שהיה כשר מתחילתו. ^ג_חהתלם ואמת המים שהן עמוקין טפח. זורעין לתוכן שלשה זירעונין. אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע:

גמ’: תנן, כל מין זרעים, אין זורעין בערוגה. וכל מין ירקות, זורעין בערוגה . חרדל והאפונין השופין, מין זרעים ואפילו שזרען לירק, אין נותנין אותן על גבי ערוגה. האפונין הגמלונין ופול המצרי שזרען לזרע, אין נותנין אותן על גבי ערוגה. זרען לירק, נותנין אותן על גבי ערוגה. ושאר זירעוני גינה שאין נאכלין. אף על פי שזרען לזרע, נותנין אותן על גבי ערוגה: תנן, גובל שהיה גבוה טפח ונתמעט , כשר. אמר רבי אימי רבי אמי°. הדא דאת אמר, לזרעים שבו _{שנזרעו קדם שנתמעט}. הא לזרוע בו בתחילה _{אחר שנתמעט}, אסור. היה זרוע ועבר וזרע עוד אחר שנתמעט

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף טו עמוד ב] מאחר שאלו שהיו כבר זרועים קדם שנתמעט מותרין, אף אלו שנזרעו אחר שנתמעט מותרין. רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. ניחא _פשיטא נעקרו השניים, הראשונים מותרין. נעקרו הראשונים, השניים מה הן? נישמעינה מן הדא. דתנן ^ג_טהמיטה שניטלו שתי ארוכות שלה, ועשה לה חדשות ולא שינה את הנקבים. נשתברו הארוכות _{החדשות,} טמיאה. נשברו הקצרות _{הישנות,} טהורה. שהכל הולך אחר הישנות. הדא אמרה. נעקרו השניים, הראשונים מותרין. נעקרו הראשונים, השניים אסורין. אמר רבי יונה רבי יונה°. רבי זעירא רבי זעירא° ורבי אימי רבי אמי° תרויהון אמרו בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. חד אמר. סומכין לגדר, ואין סומכין לגובל. וחרנה אמר. גובל שנתמעט כשר. הא גדר שנתמעט פסול. ולא ידעין מאן אמר דא ומאן אמר דא  לא יודעים מי אמר את זה ומי אמר את זה. מן מה דאמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר רבי זעירא רבי זעירא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן°. סומכין לגדר ואין סומכין לגובל. הוי רבי אימי רבי אמי°. הוא דאמר גובל שנתמעט כשר. הא גדר שנתמעט פסול. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא°. אוף אנן תנינן תרתיהון  אף אנו שנינו את שני המימרות _{שאת שתי המימרות אפשר לדייק מהמשנה. את המימרא של רבי אמי רבי אמי°,} דתנן גובל שנתמעט כשר. הא גדר שנתמעט פסול. _{את המימרא של רבי יוחנן רבי יוחנן°} שסומכין לגדר, דתנינן. ^ג_יסומך לבור ולניר ולגפא ולדרך ולגדר שהוא גבוה עשרה טפחים. ושאין סומכין לגובל דתנינן. ^ג_יאהתלם ואמת המים שהן עמוקין טפח, זורעין לתוכה שלושה מיני זירעונין. אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע. אם אומר את שסומכין לגובל, יזרע למטן כמה שורות. שהרי רוחב אמת אמים שישה טפחים כערוגה. ודופן אמת אמים כגובל מכאן שהגובל אינו מפסיק _{אלא כל החידוש בגובל הוא שגובה הכותל נחשב כהרחקה, וכיוון שגובה הכותל טפח צריך להרחיק בתוך הגומה עוד חצי טפח, נמצא שיש פחות משש טפחים ואן זורעים בה אלא מין אחד.} אמרין חבריא קומי רבי שמואל בר אבין רבי שמואל בר אבין°. תיפתר, שהיה זורע בראש הגובל בקצה והעלים נכנסים לתוך אמת המים, ואם יזרע יותר ממין אחד מחזה כערבוביה . אמר לו. אין כיני, יעקור אותו הקלח, ויזרע למטן כמה שורות. לא מוטב לעקור קלח אחד, ולזרע למטן כמה שורות?

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ג_ה מיי' פ ג' מהל' כלאים הלכה ט':

6 ג_ו מיי' פ"ד מהל' כלאים הלכה י"ג:

7 ג_ז מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה י"ד, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל"ח:

8 ג_ח מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל':
[ע"ב]

9 ג_ט מיי' פכ"ו מהל' כלים הלכה ט':

10 ג_י מיי' פ ג' מהל' כלאים הלכה ט"ו, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף כ"ב:

11 ג_יא מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה ד', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל':

ירושלמי כלאים, פרק ג, הלכה ג

-----------------------------------דף טז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף טז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף טז עמוד א] מתני’: ^ג_יבהיה ראש תור ירק ונכנס לתוך שדה ירק אחר, מותר. מפני שהוא נראה כסוף שדהו. ^ג_יגהיתה שדהו זרועה ירק, והוא מבקש ליטע בתוכה שורה של ירק אחר. °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אומר. עד שיהא התלם מפולש מראש השדה ועד ראשו. ו°רבי עקיבה רבי עקיבא אומר. אורך ששה טפחים ורוחב מלואו _{לרבי שמעון משאנץ שישה טפחים, לדעת הגר"א כלשהו.} רבי יודה אומר. רוחב כמלוא רוחב הפרסה _טפח:
גמ' תנן, התלם ואמת המים שהן עמוקין טפח. זורעין לתוכן שלשה זירעונין. אחד מיכן ואחד מיכן ואחד באמצע . תני בר קפרא בר קפרא°. אינו זורע לתוכה, אלא מין אחד בלבד. כי שני הזרעים שבשפת התלם או אמת המים חובשים את הזרע שבתוך התלם. תנן, °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אומר. עד שיהא התלם מפולש מראש השדה ועד ראשו . מה אמר °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל ברוחב השורה? מה אם °רבי עקיבה רבי עקיבא שמקל ומתיר אף שחובש בשלש רוחות, אית ליה שצריך להרחיק משאר השדה רוחב מלואו _{לרבי שמעון משאנץ שישה טפחים לדעת הגר"א כלשהו.} °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל שהוא מחמיר ואינו מתיר אלא כשהוא חובש רק בשתי רוחות, ושיהיה מפולש, לא כל שכן שצריך להרחיק רוחב מלואו? מה אמר °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל בשורה של ירק בשדה תבואה, האם גם שם צריך שיהיה מפולש? מה אם °רבי עקיבה רבי עקיבא דהוא מיקל הכא שדי בשש טפחים , מחמיר תמן בירק בשדה תבואה ומצריך עשר אמות . °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל דהוא מחמיר הכא להצריך מפולש , לא כל שכן דיחמיר תמן להצריך מפולש? לא צורכא דא אלא לא בזה אלא בזה יש מקום להסתפק מה אמר °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל תמן ברוחב ההרחקה משאר השדה? כמה דאת אמר הכא לא שנייא. היא °רבי עקיבה רבי עקיבא, היא °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל, רוחב כמלואו. הוא הדין תמן, לא שנייא. היא °רבי עקיבה רבי עקיבא, היא °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל, צריך הרחקה כמלואו _{לרבי שמעון משאנץ שישה טפחים לדעת הגר"א כלשהו} שמואל שמואל (אמורא)° אמר. מה שאמר °רבי עקיבא רבי עקיבא שדי בששה טפחים , לא שנו, אלא שורה אחת. הא שתים, אסור עד שיהיו מפולשים . רבי יוחנן רבי יוחנן° ורבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° תרויהון אמרי. לא שנייא, היא אחת היא שתים די בששה טפחים : רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° אמר. מותר להבקיע ארבע שורות ירק בבקעה זרועה תבואה, וירחיק מהן ששה טפחים. שארבע שורות לא הוי כשדה ירק בשדה תבואה שצריך להרחיק בית רובע . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. ובלבד שיהו שתי שורות החיצונות נידונות כערוגה _{שיהיה בהם רוחב ששה טפחים, אבל באמצעיות לא צריך.} אמר רבי זעירא רבי זעירא° . ובלבד שיזרע בערוגות החיצונות שלשה טפחים בתוך הששה. תנן, °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. רוחב כמלוא רוחב הפרסה . אמר רב הונא רב הונא° . טעמא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי דכתיב (דברים עקב יא י) והשקית ברגלך כגן הירק. וכמה היא שיעורה של פרסה? טפח: תנינן הכא ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי סובר הרחקה בטפח, ותנינן תמן דל°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי זורעים בערוגה שישה מינים כיוון שדי בהרחקה טפח . אילו תניתה הכא ולא תניתה תמן, הוינן אמרין. מה אין °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי דהוא מחמיר הכא, ומצריך שיהיה הרחקה רוחב טפח, _{ולרבנן די במשהו לשיטת הגר"א,} מיקל תמן. רבנין דמקילין הכא שרוחבו במשהו, לא כל שכן יקילון תמן? הוי צורכא מתני תמן ללמד שלחכמים צריך טפח ומחצה . או אילו תניתה תמן ולא תניתה הכא. הוינן אמרין. מה אין רבנן דאינון מחמרין תמן ומצריכים טפח וחצי , אינון מקילין הכא במשהו. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי דהוא מיקל תמן שדי בטפח, לא כל שכן דיקיל הכא ויצריך רוחב משהו . הוי צורכא מתני הכא, וצורכא מתני תמן:

ירושלמי כלאים, פרק ג, הלכה ד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף טז עמוד ב] מתני’: ^ג_ידהנוטע שתי שורות של קישואין. שתי שורות של דלועין. שתי שורות של פול המצרי מותר _{שכל שתי שורות נראות כשדה.} שורה של קישואין, שורה של דילועין, שורה של פול המצרי, אסור _{שנראה כערבוביה.} שורה של קישואין שורה של דילועין, שורה של פול המצרי, ושורה של קישואין, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר, וחכמים אוסרין. ^ג_טונוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת, ובלבד שתהא זו נוטה לצד, זו וזו נוטה לצד זו. ונוטה שער של זו לכאן, ושל זו לכאן. שכן מה שאסרו חכמים, לא גזרו אלא מפני מראית העין:

גמ’: תנן התם. הרוצה לזרוע שורות של מוקשה  קישואים דלועים ופול המצרי בשדה בצלים. מרחיק בין שני שורות מוקשה לפחות שתים עשרה אמה דברי °רבי ישמעאל רבי ישמעאל _{אבל פחות מכאן יש ערבוביה ואסור.} °רבי עקיבא רבי עקיבא אומר שמונה אמות. תנן, שורה של קישואין שורה של דילועין, שורה של פול המצרי, ושורה של קישואין, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר, וחכמים אוסרין . חזקיה חזקיה בן רבי חייא° אמר, במחלוקת. מאן דאמר תמן שתים עשרה, אוף הכא בין שתי שורות של קישואים שתים עשרה _{אבל פחות מכאן הקישואים חובשים את השורות שבניהם ואסור.} מאן דאמר תמן בשמונה, אוף הכא בשמונה. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. דברי הכל היא _בשמונה. יפה כח מוקשה בין המוקשיות להציל בשמונה. שכיוון שלכולם עלים ארוכים, אין כאן ערבוביה כלכך. לא היה שמונה אמות ביניהם , אורכו בכמה שיהיה חובש ויאסור? אמר רבי זעירא רבי זעירא° נלמדינה מן הכרם. כמה דתימר גבי כרם לא שנייא היא ארכו היא הפליגו. שהרי כרם נקרא כך רק כשיש שתים כנגד שתים ואחת יוצאת זנב, ובין גפן לגפן לפחות ארבע אמות, כך שאורך הכרם לפחות שמונה אמות. וכך המרחק בהפליגו, שאין גפן מצטרפת לכרם ביותר משמונה אמות . אף הכא לא שנייא היא ארכו היא הפליגו. על דעתיה דחזקיה חזקיה בן רבי חייא° ניחא מאן דאמר תמן בשמונה, אוף הכא בשמונה. מאן דאמר תמן שתים עשרה, אוף הכא שתים עשרה . על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן° דאמר דברי הכל מציל בשמונה . אורכו בכמה חובש? אין תימר בשמונה, קל וחומר למוקשה בין הבצלים שיחבוש בשמונה, שהרי הוא יותר חמור. דמה אם מוקשה בין המוקשיות, שיפיתה כוחו להציל

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12 ג_יב מיי' פ ג' מהל' כלאים הלכה י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף כ"ה:

13 ג_יג מיי' פ ג' מהל' כלאים הלכה י', מיי' פ ג' מהל' כלאים הלכה י"ב, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף י"ט:
[ע"ב]

14 ג_יד מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף כ"ו:

15 ג_טו מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל"א:

-----------------------------------דף יז

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף יז

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יז עמוד א] בשמונה _{שאם המרחק בין שתי השורות יותר משמונה מותר}, ואם היה המרחק פחות משמונה, נחבש מה שבניהם אם השורות החובשות לפחות באורך שמונה . מוקשה קישואים דלועים ופול המצרי בין הבצלים שהורעת כוחו להציל בשתים עשרה, _{שרק אם המרחק גדול משתים עשרה אמות מותר.} לא כל שכן שיחבש אפילו אם השורות החובשות בשמונה אמות אורך? _{וכן אפשר ללמוד מהכיוון ההפוך} אין תימר מוקשה בין הבצלים אין נחבש אלא בשתים עשרה. קל וחומר למוקשה קישואים דלועים ופול המצרי בין המוקשיות שלא יחבש אלא בשתים עשרה. אלא על כרחך שלדעת רבי יוחנן רבי יוחנן°, לא אמרינן הוא אורכו הוא רוחבו . עד כדון ברוצף כל השורה החיצונה. מה הדין בעושה קלחים יחידים? כמה דתימר גבי כרם לא שנייא הוא רוצף _{שנוטע במרחק ארבע אמות בן גפן לגפן.} הוא עושה קלחים יחידים _{כגון שנטע במרחק שמונה אמות בין גפן לגפן.} אף הכא לא שנייא הוא רוצף הוא עושה קלחים יחידים. תנן, שורה של קישואים שורה של דילועין, שורה של פול המצרי אסור, ושורה של קישואין שורה של קישואים שורה של דילועין, שורה של פול המצרי אסור, ושורה של קישואין °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר, וחכמים אוסרין. רבי ינאי רבי ינאי° אמר. אף הרישא במחלוקת. ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר, וחכמים אוסרין. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר בסיפא _{בשורה של קישואין שורה של דילועין, שורה של פול המצרי, ושורה של קישואין.} דשני מינין מצטרפין להציל. שרואים כאילו יש שני שדות של שני שורות כל אחת . _{שדה אחת של קישואין ודילועין, ושדה שניה של פול המצרי וקישואין. ותנן, הנוטע שתי שורות של קישואין. שתי שורות של דילועין. שתי שורות של פול המצרי, מותר.} ואין שני מינין מצטרפין ליאסר, לכן גם ברישא מותר. ולא נאמר שהשורה של קישואים והשורה של פול המצרי יצטרפו ויאסרו את השורה של דילועין שבניהם מדין חבוש . רב רב (אמורא)° אמר _{מה אמרה המשנה ברישא ששורה של קישואים, שורה של דילועין, שורה של פול המצרי אסור} דברי הכל היא. שכשם ששני מינין מצטרפין להציל _{כמו שרואים בסיפא.} כך שני מינין מצטרפין לאסור . מתניתין פליגא על רבי ינאי רבי ינאי°. דתנינן בסיפא, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר. משמע שברישא לא התיר . מתני' פליגא על רב רב (אמורא)° דתנן, שורה של קישואין, שורה של דילועין, שורה של פול המצרי ושורה של קישואין. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס מתיר. ואם שני מינין מצטרפין לאסור , עד שלא נטע את הרביעית, לא כבר נאסרו? תיפתר שנטע ארבעתן כאחת. תנן, נוטע אדם קישות ודלעת לתוך גומא אחת, ובלבד שתהא זו נוטה לצד, זו וזו נוטה לצד זו. תני ^ג_טזמותר הוא אדם לעשות בתוך שדהו גומא קטנה עמוקה טפח. ולזרע בתוכו ארבע זירעונין, ולהפכן לארבע רוחותיה. רבי אבא בר כהנא רבי אבא בר כהנא° ורבי שמעון נרשייה רבי שמעון נרשייה° אמרו בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש°. בנוטין לחורבה _{שטח ריק מסביב} שנו. רבי מנא רבי מנא° בעי. אם בנוטין לחורבה, ניתני שמונה? שנים מיכן, ושנים מיכן, ושנים מיכן, ושנים מיכן:

זריעה_בגומה

ירושלמי כלאים, פרק ג, הלכה ה

מתני’: ^ג_יזהיתה שדהו זרועה בצלים _{רוחב שורה ארבע אמות} וביקש ליטע בתוכה שורות של דילועין. °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אומר. עוקר שתי שורות, ונוטע שורה אחת. ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות, ועוקר שתי שורות, ונוטע שורה אחת.

_{כך שהמרחק בין שני שורות דלועים שנים עשרה אמה. נמצא שמקום עבודת הבצלים ארבע אמות ומקום עבודת הדלועים ארבע אמות}

הזורע דלעת בתוך ערוגות בצל

_{הציור העליון שיטת רבי ישמעאל, הציור התחתון שיטת רבי עקיבא.למעלה בכל ציור המצב הראשוני. למטה בכל ציור המצב הסופי}

רבי עקיבה אומר. עוקר שתי שורות, ונוטע שתי שורות, ומניח קמת בצלים במקום שתי שורות. ועוקר שתי שורות, ונוטע שתי שורות.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יז עמוד ב] וחכמים אומרים. ^ג_יחאם אין בין שורה לחבירתה שתים עשרה אמה, לא יקיים זרע של בנתיים. _{נמצא של°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל בין שורת בצל לשורת דלועין שתי אמות. בן שורת דלועין לשורת דלועין שתים עשרה אמות. ל°רבי עקיבא רבי עקיבא בין שורת בצל לשורת דלועין טפח. בין שורת דלועין לשורת דלועין שמונה אמות}

גמ’: כהנא אמר. לדברי °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל, פעמים שהמרחק בין שני שורות דלועין שש עשרה אמה. פעמים שתים עשרה, פעמים שמונה. בשעה שהוא נותן כל העבודה מבפנים, _{היינו שזורע את שורת הדלועין הראשונה על מקום שורת הבצלים השמאלית שעקר ואת העלים מפנה לצד ימין, ואת שורת הדלועין השניה על מקום שורת הבצלים הימנית שעקר ואת העלים מפנה לצד שמאל נמצא שהמרחק בין שני שורות דלועים} שש עשרה אמה _{שהרי הוא זורע, שורה של דלועים, שורת ריווח שני שורות בצל ושורת רווח.} מקצתה בפנים ומקצתה בחוץ שתים עשרה _{כשזורע תמיד בצד שמאל ואת העלים לוקח ימינה כך שיש שורה של דלועים, שורת רווח שני שורות בצלים ושורה של דלועים.} כולה מבחוץ, שמונה _{כשהוא זורע פעם בצד ימין ואת העלים לוקח שמאלה ופעם בצד שמאל ואת העלים לוקח ימינה כך שמתקבל שורה דלועים שני שורות בצל ושורת דלועים}

הזורע דלעת בתוך ערוגות בצל

_{בשעה שהוא נותן כל העבודה מבחוץ היינו שהעלים מופנים החוצה של השורה השמאלית שמאלה ושל הימנית ימינה} שמואל שמואל (אמורא)° אמר. לעולם שתים עשרה _{שחייב לזרוע באמצע.} ותני כן. דתמיד המרחק קצוב _{ואינו משתנה} על דברי שניהן. דתנן, °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אומר שתים עשרה. °רבי עקיבה רבי עקיבא אומר שמונה. הא °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל אמר שתים עשרה. ורבנין אמרין שתים עשרה. מה ביניהון? סמיכה. על דעתיה ד°רבי ישמעאל  רבי ישמעאל, אסור לסמוך את הדלועים לבצלים וחייב להרחיק שתי אמות. ורבנין אמרין, מותר לסמוך _{ויכול לזרוע בכל השתים עשרה אמות שבין הדלועין:}

ירושלמי כלאים, פרק ג, הלכה ו

מתני’: ^ג_יטדלעת בירק כירק _{מרחיק ששה טפחים.} דלעת ^ג_כבתבואה, נותנין לה בית רובע.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

16 ג_טז מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה ה', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף ל"א:

17 ג_יז מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף כ"ז:
[ע"ב]

18 ג_יח מיי' פ ד' מהל' כלאים הלכה ב', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף כ"ז:

19 ג_יט מיי' פ ג' מהל' כלאים הלכה י', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף י"ז:

20 ג_כ מיי' פ ג' מהל' כלאים הלכה י"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף י"ח, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף כ"ח:

-----------------------------------דף יח

תלמוד ירושלמי מאיר מסכת כלאים דף יח

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יח עמוד א] ^ג_כאהיתה שדהו זרועה תבואה, וביקש ליטע בתוכה שורה של דילועין. נותנין לעבודתה ששה טפחים. ואם הגדילה, יעקור מלפניה. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. נותנין לה לעבודתה ארבע אמות. אמרו לו. התחמור זו מן הגפן? אמר להן. מצינו שזו חמורה מן הגפן ^ג_כבשלגפן יחידית נותנין לה עבודתה ששה טפחים, ולדלעת יחידית בית רובע. °רבי מאיר רבי מאיר אומר משום °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל. כל שלשה דילועין לבית סאה, לא יביא זרע לתוך בית סאה. °רבי יוס בן החוטף אפרתים רבי יוס בן החוטף אפרתים אמר משום °רבי ישמעאל רבי ישמעאל. כל שלשה דילועין לבית כור, לא יביא זרע לתוך בית כור:

גמ’: אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. מה שאמרנו בסוף ההלכה הקדמת שסמיכה בניהון. שלדעת חכמים יכול לסמוך את הבצלים לדלועים ולדעת °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל, אסור לסמוך את הדלועים לבצלים וחייב להרחיק שתי אמות. לא רק כשיש שני שורות של דלועים שבניהם שתים עשרה אמות. אלא , אפילו אם הייתה רק שורה יחידית של דלועים לדעת °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל נותנין לה עבודה שני אמות מכל צד. תנן, נותנין לעבודתה ששה טפחים. °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אומר. נותנין לה לעבודתה ארבע אמות . מהו ליתן עבודה לראשין _{אם רוצה לזרוע בהמשך השורה של הדלועים האם צריך להרחיק או לא?} כמה דתימר גבי כרם, נותנין עבודה לראשין _{שמרחיקין ארבע אמות מאותו שיוצא זנב שהוא כמו ראשין.} אוף הכא נותנין עבודה לראשין. מהו לזרוע בין הגומות _{שבהם זרע הדלעת בתוך השורה בין זרע אחד לשני?} כמה דתימר גבי כרם, אסור לזרוע בין הגפנים _{ולא אומרים שאם זורע בין הגפנים צריך להרחיק כמו גפן יחידית, אלא צריך להרחיק ד' אמות} אוף הכא, אסור לזרוע בין הגומות. רבי יונה רבי יונה° בעי. _{לשיטת חכמים שבשורה של דילועין מרחיק ו' טפחים כגפן יחידית.} נטע חמשה דילועין, וסמכן לגדר. מהו ליתן להן הלכות עריס ויצטרך להרחיק ארבע אמות? _{ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא שאמר שצריך להרחיק ארבע אמות לדלעת יחידית} האם בכל הדילועין משערין, או רק בדלעת יונית? _{עונה הגמרא יש לנו כלל} כל מקום שעשית קישות ופול המצרי כדלעת יוונית, את עושה דלעת מצרי כדלעת יוונית. וכאן שלא עשית קישות ופול המצרי כדלעת יוונית, אין את עושה דלעת מצרית כדלעת יוונית _{ואם כך רק בדלעת יונית צריך להרחיק ארבע אמות.} תנן, אמר להן מצינו שזו חמורה מן הגפן, שהרי לדלעת יחידית מרחיק בית רובע . ויתיביניה _{שיענו חכמים ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא} מה אתה מקשה מדלעת יחידית, הרי מצאנו שיחידי חמור משורה. שהרי המקיים קלחים לחין לזרע

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף יח עמוד ב] יחידים, צריך להפנות להם בית רובע, או לעשות להם מחיצה גבוהה עשרה טפחים. ואם היתה שורה, מרחיק שישה טפחים. רואים שיחידי חמור משורה . מן מה דלא מותבי ליה  ממה של הקשו כך. הוי כן, °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא סבר מימר, היא שורה היא מרובע בין קלח יחיד בין שורה לעולם אם השאיר לזרע דינו כתבואה ומרחיק בית רובע. איתמר . רבי יונה רבי יונה° ורבי יוסי גלילאה רבי יוסי גלילאה° אמרו בשם רבי יוסי בי רבי חנינה רבי יוסי בר חנינא°. המקיים קלח אחד בתוך שלו לזרע. צריך להפנות לו בית רובע, או לעשות לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים. אפילו אם יזרע מאותו מין? _{מאחר וזה לירק וזה לזרע נחשבים כלאים זה בזה.} התיב רבי בון בר חייה רבי בון בר חייא° קומי רבי זעירא רבי זעירא°. והתנינן, ^ג_כגכוסבר שזרעה לזרע, ירקה פטור. _{אם זרע את הכוסבר} לירק, מתעשרת מהזרע על הזרע ומהירק על ירק. אבל לא מירק על הזרע ולא מהזרע על הירק. משמע שהם שני מינים ואף על פי כן אין צריך לעשות להם מחיצה ואינם כלאים זה בזה . אמר ליה. _{אין מכאן ראיה לפשוט את הספק.} שנייא היא כוסבר, שהיא וזרעה נאכלין. ולכן אף אם זורע חלק לירק וחלק לזרע אינם כלאים זה בזה ואין צריך מחיצה. אבל אם זרע מין שאין זרעו נאכל, לזרע, יתכן שיהיה כלאים עם מה שנזרע לירק. תנן, °רבי מאיר רבי מאיר אומר משום °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל. כל שלשה דילועין לבית סאה, לא יביא זרע לתוך בית סאה. °רבי יוסי בן החוטף אפרתים רבי יוסי בן החוטף אפרתים אמר משום °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל. כל שלשה דילועין לבית כור, לא יביא זרע לתוך בית כור . אמר רבי יוסי בי רבי בון רבי יוסי ברבי בון° . בוא וראה מה בין תחילת °רבי ישמעאל  רבי ישמעאל כשהיה מלמד ל°רבי מאיר רבי מאיר , לסופו כשלימד ל°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא . שתחילתו בבית סאה כדאמר °רבי מאיר רבי מאיר . וסופו בבית כור כדאמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא:

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

21 ג_כא מיי' פ ג' מהל' כלאים הלכה י"ג, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ז סעיף כ':

22 ג_כב מיי' פ ו' מהל' כלאים הלכה ג', מיי' פ ז' מהל' כלאים הלכה א', טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף כ"א, טור ושו"ע יו"ד סי' רצ"ו סעיף ל"א:
[ע"ב]

23 ג_כג מיי' פ ב' מהל' תרומות הלכה ה':

הדרן עלך פרק ערוגה