ביאור:ירושלמי מאיר/מסכת דמאי/פרק חמישי

ירושלמי דמאי, פרק ה, הלכה א

מתני’: ^ה_אהלוקח מן הנחתום, כיצד מעשר? נוטל כדי תרומת מעשר וחלה ואומר. אחד ממאה שיש כאן, הרי זה בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר, עשוי תרומת מעשר עליו. והשאר חלה. ומעשר שני בצפונה או בדרומה, ומחולל על המעות:

גמ’: תנן, נוטל כדי תרומת מעשר וחלה ואומר, אחד ממאה שיש כאן. משמע שמפריש תרומות ומעשרות על הכל, גם על מה שעתיד להיעשות חלה. וקשה לרבי יוחנן רבי יוחנן° , וחלה חייבת בדמאי? ולא כן תנינן, ^ה_בחלת עם הארץ והמדומע פטורין מן הדמאי? דרבי יוחנן רבי יוחנן° אמר. בשעה שגזרו על הדמאי, לא גזרו על דברים הללו לפי שאינם מצויים. רבי הושעיא רבי אושעיא רבה° אמר. מפני שאימת קדשים עליו, ואינו נותן לכהן דבר שאינו מתוקן. על דעתיה דרבי הושעיא רבי אושעיא רבה°, לא קשה דבחלת עם הארץ היא מתניתא. אבל חבר שלקח עיסה מעם הארץ והפריש חלתה, לא נפטר מן הדמאי. אבל על דעתיה דרבי יוחנן רבי יוחנן°, היא הדא היא הדא שלא גזרו על חלת דמאי, ולמה כאן מעשר גם עבור החלה? רבי אחא רב אחא° ורבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° אמרו בשם רבי יוסי בן חנינא רבי יוסי בר חנינא°, ד°בית שמאי בית שמאי היא שמחייבים חלה בדמאי . ותני כן. °רבי שמעון בן יהודא רבי שמעון בן יהודא אומר משום °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. חלה, °בית שמאי בית שמאי מחייבין ו°בית הלל בית הלל פוטרין. כלום אמרו °בית שמאי בית שמאי שחייבים חלה בדמאי, אלא דבר שהוא לאכילה. ^ה_גאילו הלוקח לזרע ולבהמה, קמח לעורות, שמן לנר, שמא אינו פטור מדמאי? וכאן החלה הולכת לשרפה שהרי מדובר בנחתום עם הארץ, שעושה עיסתו בטומאה. ואף °בית שמאי בית שמאי יודו שהחלה פטורה מתרומות ומעשרות . אלא במגבל עיסתו במי פירות שלא הוכשרה העיסה ואינה מקבלת טומאהשאף בנחתום עם הארץ החלה עומדת לאכילה. כדתנן, עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה . לא כן אמר רבי יוסי בי רבי חנינא רבי יוסי בר חנינא° ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס בן יהודה איש ברתותא היא. הא כרבנין, עיסה שנילושה במי פירות לא חייבת בחלה . _{נשאר בשאלה} מתניתין דלא כרבי יוחנן רבי יוחנן° דתנן, הנחתומים לא חייבו אותם חכמים להפריש אלא כדי תרומת מעשר וחלה. והכא תנן, הלוקח מן הנחתום הוא מפריש. ואמר רבי יוחנן רבי יוחנן° , ^ה_דכאן בעושה בטהרה כאן בעושה בטומאה. ורבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, כאן במידה דקה וכאן במידה גסה. דאי כרבי יוחנן רבי יוחנן° והכא בעושה בטומאה, הרי אף °בית שמאי בית שמאי מודים שהחלה פטורה מתרומות ומעשרות שהרי אינה עומדת לאכילה.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

1 ה_א מיי' פ"ט מהל' מעשר הלכה ו':

2 ה_ב מיי' פי"ג מהל' מעשר הלכה י"ד:

3 ה_ג מיי' פי"ג מהל' מעשר הלכה י"ד:

4 ה_ד מיי' פ"ט מהל' מעשר הלכה ו':

-----------------------------------דף כ

ירושלמי מאיר מסכת דמאי דף כ

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כ עמוד א] אלא כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, כאן וכאן בעושה בטהרה. ואי בעושה בטהרה, אמאי אינו נאמן _{שאמרה המשנה הלוקח מהנחתום כיצד הוא מעשר?} לא כן תני, הנאמן על הטהרות נאמן על המעשרות? כדתניתה, רבי ינאי ברבי ישמעאל רבי ינאי ברבי ישמעאל° ואמר, הדא דתימר, במתארח אצלו. אבל ברבים אינו נאמן ^ה_העד שיקבל עליו ברבים. והכא ברבים אנן קיימין _{שמוכר לרבים.} רבי אבין רבי אבין° ורבי שמאי רבי שמאי° אמרו, לעולם אינו מפריש על מה שעתיד להיעשות חלה ומתניתין דלא כ°בית שמאי בית שמאי . רבי אחא רב אחא° שמע לה שאינו מפריש על מה שעתיד להיעשות חלה מן דבתרה  מהמשנה הבאה. דתנן, הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת, נוטל אחד משלשים ושלשה ושליש ואומר. אחד ממאה ממה שיש כאן, הרי זה בצד זה חולין _{שאותו יעשה אחר כך תרומת מעשר.} והשאר תרומה גדולה על הכל. וכאן ברור שאין הכוונה שיתן אחד ממאה על הכל, שהרי קדם צריך להפריש תרומה גדולה ורק אחר כך אחד ממאה ממה שנשאר. כמה דתימר תמן, שמפריש אחד ממאה לתרומת מעשר וברור שהכוונה על הכל ^ה_וחוץ מן הראוי ליקדש לשם תרומה גדולה. אף הכא, מפריש תרומה חוץ מן הראוי ליקדש לשם חלה. תנן, כיצד מעשר? נוטל כדי תרומת מעשר וחלה וכ"ו. ומעשר שני בצפונה או בדרומה וכ"ו . תנינן חלה בין מעשר ראשון לשני. אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. מזה שמנה חלה לפני מעשר שני אף שהיא צריכה להיות אחרונה , זאת אומרת שאם מקדים ^ה_זחלה למעשר שני, אין בה משום בל תאחר. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא°, הסדר כן חשוב, אלא שאין המשנה אמורה על הסדר ובאמת חלה היתה צריכה להופיעה אחרונה. איך רוצים להוכיח מכאן שאין בל תאחר לחלה, ולא בדמאי אנן קיימין? לא כן אמר רבי אבא בריה דרבי חייא רבי אבא בריה דרבי חייא° בשם רבי יוחנן רבי יוחנן° מתניתין בדמאי _{ולכן לא מפריש גם תרומה גדולה.} והרי בדמאי אין דין קדימה ולכן אמרה המשנה שיכול להפריש חלה לפני מעשרות, הא בודאי טבל אסור. אלא כיוון דתני רבי חייא רבי חייא רבה° את הדין של משנתנו אף בטבל ודאי. על הבריתא ולא על המשנה אמר רבי יונה רבי יונה° בשם רבי זעירא רבי זעירא°, זאת אומרת חלה אין בה משום בל תאחר. ורבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר בשם רבי זעירא רבי זעירא° אין הבריתא אמורה על הסדר. דאם אתה אומר שאין בה משום בל תאחר, למה לא הקדים חלה גם למעשר ראשון? אלא ודאי שאף בחלה עובר על בל תאחר והבריתא לא נאמרה על הסדר. ואם תאמר שמעשר ראשון קדם לחלה מפני שקדמה לגורן _{ולכן הוא נכב בבריתא קדם לחלה}. והרי גם מעשר שני קדמה לגורן _{והוא נכתב בברחיתא אחרי חלה}. אלא על כרחך שהבריתא לא נאמרה על הסדר. אמר רבי מתניה רבי מתניה° . מתניתין על הסדר נאמרה, ובדין היה שתקדים חלה לכל שנאמר בה ראשית. ולמה קדמה ראשון? מפני שקדמה לגורן ויש בו תרומת מעשר שקרוי ראשית. מעשר שני. אף על פי שקדמו לגורן, אין בו ראשית . מעתה שהגענו למסקנה שהחלה חייבת להיות מופרשת אחרונה תהא חלה חייבת במעשרות, ומעשרות לא יהיו חיבות בחלה. שכל הקודם את חבירו, חבירו מתחייב בו. והא תני

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כ עמוד ב] ^ה_חהעושה עיסה מן הטבל. בין שהקדים חלה לתרומה בין שהקדים תרומה לחלה. ואף על פי שלא היה לו להקדים החלה לתרומה אף על פי כן מה שעשה עשוי. וחלה לא תאכל, עד שיוציא עליה תרומה. תרומה לא תאכל, עד שיפריש עליה חלה. ולמה מעשרות חייבות בחלה?

ירושלמי דמאי, פרק ה, הלכה ב

מתני’: ^ה_טהרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר כאחת. נוטל א' משלשים ושלשה ושליש ואומר. א' ממאה ממה שיש כאן, הרי זה בצד זה חולין והשאר תרומה על הכל. ומהחולין שיש כאן, הרי זה בצד זה מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. זה שעשיתי מעשר, עשוי תרומת מעשר עליו, והשאר חלה. ומעשר שני בצפונו או בדרומו, ומחולל על המעות:

גמ’: תני, הרוצה להפריש תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת. נוטל כדי תרומה ותרומת מעשר וחלה כאחת. וכמה הן? אחד מכ'. _{שזה חמש ממאה. שנים לתרומה גדולה, אחד לתרומת מעשר, ושנים לחלה.} ואומר. אחד ממאה _{לתרומת מעשר} ממה שיש כאן, הרי הן בצד זה חולין טבל. ועוד אחד ממ"ח _לחלה סמוך לו, והשאר _{שנים ממאה לתרומה גדולה} תרומה על הכל. זה שעשיתי חולין טבל, עשוי מעשר, ושאר מעשר סמוך לו. וזה שעשיתי מעשר, עשוי תרומת מעשר עליהם. ומעשר שני בצפונו או בדרומו ומחולל על המעות. אמר רבי שמואל בר נחמן רבי שמואל בר נחמני° בשם רבי יונתן רבי יונתן (אמורא)°. ^ה_יצריך לברך חמש ברכות. לתרומה, למעשר, לתרומת מעשר, לחלה, ולמעשר שני . תני רבי חייא רבי חייא רבה°, ^ה_יאכוללן בברכה אחת. עד כדון כהן ולוי שיכולים להפריש הכל יחד . אבל ישראל, איך יוכל להפריש הכל? הרי אם יפריש מעשר ויבא להפריש תרומת מעשר , נמצא מפריש על דבר שאינו שלו, שהרי המעשר שיך ללוי? כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא. דאמר °רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא, בעל הבית שהפריש תרומת מעשר מה שעשה עשוי.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

5 ה_ה מיי' פ"י מהל' מעשר הלכה א':

6 ה_ו מיי' פ"ט מהל' מעשר הלכה ו':

7 ה_ז מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ז':
[ע"ב]
8 ה_ח מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה ז':

9 ה_ט מיי' פ"ג מהל' תרומות הלכה כ"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף כ"ח , סמ"ג לאוין רנג :

10 ה_י מיי' פ"א מהל' מעשר הלכה ט"ז , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ע"ח:

11 ה_יא מיי' פ"א מהל' מעשר הלכה ט"ז , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ע"ח:

-----------------------------------דף כא

ירושלמי מאיר מסכת דמאי דף כא

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כא עמוד א] תנן, אחד ממאה _{לתרומת מעשר} ממה שיש כאן, הרי הן בצד זה חולין טבל. ועוד אחד ממ"ח _לחלה סמוך לו, והשאר _{שנים ממאה לתרומה גדולה} תרומה על הכל. זה שעשיתי חולין טבל, עשוי מעשר ושאר מעשר סמוך לו. וזה שעשיתי מעשר, עשוי תרומת מעשר עליהם. למה צריך לאמר אחד ממאה _{לתרומת מעשר} ממה שיש כאן הרי הן בצד זה חולין טבל. יפריש מעשר ואחר כך יפריש תרומה גדולה? נמצא מקדים מעשר לתרומה גדולה, והתורה אמרה מלאתך ודמעך לא תאחר. למה לא יפריש תרומה גדולה ואחר כך מעשר? שמא כשנותן תרומת מעשר לא יוכל לדייק ונמצא או פוחת ממעשרותיו או מוסיף על מעשרותיו. כהדא דתני, הפוחת ממעשרותיו מעשרותיו מתוקנים ופירותיו מקולקלים. ^ה_יבהמעדיף על מעשרותיו, מעשרותיו מקולקלים ופירותיו מתוקנים. רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° אמר, מפריש תרומה גדולה ואחר כך מעשרות ויסמוך על תנאי בית דין. מהו תנאי בית דין? שהתנו בית דין שיכול להפריש מאומד, ואף אם החסיר או הוסיף אין בכך כלום ובלבד עד מקום שהדעת טועה: ועוד תנאי בית דין היה. מהו עוד תנאי בית דין? אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. כדי שיהא קובע מעשר ראשון שהחסיר בצפונו _{אם החסיר ממעשר ראשון,} ומעשר שני שהחסיר לדרומו _{אם החסיר ממעשר שני.} ותרומת מעשר בצפון צפונית _{אם החסיר מהתרומת מעשר.} כך שנקבע מקום למה שהחסיר והוא בטל אגב הכרי. ונמצא הכל מתוקן. ועוד תניי בית דין, שאם הוסיף על המעשר שני, לכשיפדה מעשר שני, גם מה שבעודף יהיה פדוי. ואם חיסר, אותו חלק החסר נקבע לו מקום בכרי כפי שאמרנו, ואף הוא יתחלל על המטבע. עד כדון בלח. דיש בילה בלח, ואף אם במקום עשרה למאה יקח אחד עשר ממאה למעשר, ונמצא אחד חולין, אותו חולין מעורב בעשר מעשר, וכשיפריש אחד ועשירית לתרומת מעשר, נמצא בתוך התערובת אחד שהוא מעשר ונעשה מעשר מן המעשר כדין. אבל ביבש כיצד יפריש? כגון דהוה ליה  שהיה לו מאה תאנים. חמשין רברבין רבין°  גדולים וחמשין דקיקין  קטנים. אין נסב מן רברביא  אם לוקח מהגדולים, צריך נסיב  לקחת תשע. מן דקיקתא  מהקטנים צריך נסיב לקחת אחת עשר. אם בטעות נסב  לקח עשרה מן רברביא  מהגדולים. אית תמן חדא  יש שם אחד חולין. וכשיקח אחת לתרומת מעשר , וחש לומר  נחשוש שמא אותה חולין עשה אותה תרומת מעשר למקום אחר _{על השאר.} וכתיב, תרומת ה' מעשר מן המעשר. ולא חולין מן המעשר. אמר רבי בון בר כהנא רבי בון בר כהנא° . תנאי בית דין שיהא כמתנה ואומר, מעשר הזה שהפירות הללו חייבות בו, יתחלק בין כל העשר שהפריש בשווה, ומאחר ולא כל התאנה מעשר אלא רק תשע עשיריות שבה, צריך לקבוע מקום למעשר. לכן תנאי בית דין שיהיה כאומר, והרי הוא קבוע בכל אחד בתחלת כל עוקץ ועוקץ, ומהלך עד שהוא מגיע בכל עשר. נמצא באיזה מהן שיקח יצא. שהרי אית בכל חדא מניהון  שהרי יש בכל אחד מהם כדי תרומת מעשר וכל שהוא חולין. עד כדון דבר מרובה. היה דבר ממועט כגון דהוה ליה  שהיה לו עשר תאנים. חמש רברבין גדולים וחמש דקיקין  קטנים. אין יסב מן רברבתא  אם יקח מהגדולים, צריך מסב  צריך לקחת חדא פרא ציבחר  אחד פחות מעט. מן דקיקתא  מהקטנות, צריך מסב  צריך לקחת חדא ועוד ציבחר  אחד ועוד מעט. נסיב חד מן רברבתא  אם הוא לקח אחד מהגדולות. אית תמן

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כא עמוד ב] כל שהוא חולין: וכשהוא אומר שהמעשר יהיה בתאנה זו ואחר כך חלק מהתאנה יהיה תרומת מעשר , וחש לומר למה לא נחוש שמא אותו החולין עושה תרומת מעשר למקום אחר _{על השאר.} וכתיב תרומת ה' מעשר מן המעשר ולא חולין מן המעשר. אמר רבי אבא קרתיגנייא רבי אבא קרתיגנייא°. תנאי בית דין שיהא כמתנה ואומר. המעשר הזה שהפירות הללו חייבות בו, הרי הוא קבוע בתחילת העוקץ. ותרומת מעשר יהיה בצד העוקץ . ומסיים  מסמן ואומר לכהן עד כאן סיימתי לתרומת מעשר בצד העוקץ. תנן , _{צריך לומר על אותו אחד ממאה שהפריש לצורך תרומת מעשר} הרי הוא בצד זה חולין טבל. ויאמר הרי הוא בצד זה מעשר? נמצא מקדים מעשר לתרומה גדולה . ויאמר קדם הרי הוא בצד זה _{הכוונה שיפריש קדם} תרומה גדולה? נמצא או פוחת על תרומת מעשר או מוסיף עליה. מתוך שהוא אומר על מה שיהיה אחר כך תרומת מעשר הרי הוא בצד זה חולין טבל, אף אם פוחת מן התרומה גדולה או מוסיף על התרומה גדולה אין בכך כלום, שתרומה גדולה אין לה שיעור:

ירושלמי דמאי, פרק ה, הלכה ג

מתני’: הלוקח מן הנחתום. מעשר מן החמה על הצוננת. ומן הצוננת על החמה. אפילו מדפוסים הרבה. דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ^ה_יגאוסר. שאני אומר, חטים של אמש היו משל אחד, ושל היום, היו משל אחר. °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אוסר בתרומת מעשר, ^ה_ידומתיר בחלה:

גמ’: תנן, הלוקח מן הנחתום. מעשר מן החמה על הצוננת . עד היכן? תלמודוי דרבי חייא רבי חייא רבה° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° , עד שלשים יום. היך עבידא? לקח ממנו בתחלת שלשים, ובאמצע שלשים, ובסוף שלשים. ראשון לגבי שני מין אחד הוא ומפריש מזה על זה. ראשון לגבי שלישי כשני מינין הן. תנן, °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה. הא °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר בחלה. אמאי? הרי חיוב בחלה חל רק משעת גילגול, ואפילו אם קנה קמח מכמה סוחרים , ולא אצלו היא נטבלת לחלה? ולמה אינו יכול להפריש מזו על זו? אלא בשואל שאור טמא לעשות עיסתו ושמא המשאיל כבר הפריש עליה חלה, וכשיבא הוא להפריש שמא יפריש ממנה ונמצא מפריש מהפטור על החייב. אפילו כן, הרי כמות השאור שמוסיפים לעיסה היא קטנה ואין בשאור שיעור של חמישה רבעים שמתחייבת בחלה _{ושוב חוזרת השאלה} לא אצלו היא נטבלת? אלא בשואל ככר טמא _{לאו דווקא, אלא הכוונה שהוא עצמו עושה בטומאה לכן קים חשש שישאל כיכר} מחברו עם הארץ למלאות תנורו, ושמא היה הכיכר כבר מתוקן והפריש ממנו חלה, ונמצא מפריש מהפטור על החייב. אם בשואל ככר טמא למלאות תנורו, היה צריך לחייב אותו להפריש מעשר מכל ככר וככר. שהרי בכל כיכר קים ספק שמא היא זו שכבר נתקנה. ולמה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי חושש רק מיום על חברו, אפילו באותו יום ואפילו באותו תנור היה צריך לחשוש _{ונשאר בשאלה.} תנן התם, הנחתומים לא חייבו אותם חכמים להפריש אלא כדי תרומת מעשר וחלה. משמע שהנחתום הוא זה שמפריש. והכא תנן, הלוקח מן הנחתום מעשר מן החמה על הצוננת משמע שהלוקח מפריש. אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°, כאן בעושה בטהרה _{ולכן חייבו את הנחתום להפריש שמא עד שתגיע לידי הקונה תטמא} כאן בעושה בטומאה. רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר כאן שמוכר במידה דקה ונישכר הרבה לכן מפריש הנחתום. וכאן שמוכר במידה גסה. מתניתין דלא כרבי יוחנן רבי יוחנן°. דאי בעושה בטומאה חיישינן שמא ישאל ככר טמא מעם הארץ למלאות תנורו, והיה צריך לחייב אותו להפריש מעשר מכל ככר וככר.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

12 ה_יב מיי' פ"א מהל' מעשר הלכה י"ד , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ע"ו , , סמ"ג עשין קלה :
[ע"ב]
13 ה_יג מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה ה' , מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה א':

14 ה_יד מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה ה' , מיי' פ"ו מהל' ביכורים הלכה א':

-----------------------------------דף כב

ירושלמי מאיר מסכת דמאי דף כב

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כב עמוד א] אלא כרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° דרבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° אמר, כאן וכאן בעושה בטהרה. ואין חשש שמא ילוה ככר מעם הארץ, שכיכרות של עם הארץ טמאות. אבל אם כך חזרה השאלה למה בחלה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר? הרי חיוב חלה חל רק משעת גילגול? _תשובה לא מדובר בלוקח מנחתום אלא בלוקח מן הפלטר היא מתניתין. כדתנן, הלוקח מן הפלטר, מעשר מכל טפוס וטפוס דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, מאחד על הכל. דסבר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי פלטר לוקח מנחתום אחד אפילו כמה דפוסים. ודווקא באותו יום אבל ביום אחר חוששים שמא לקח מנחתום אחר. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי סבר לא חוששים אפילו מיום לחברו. אמר רבי יודן אבוי דרבי מתניה רבי יודן אבוי דרבי מתניה° בעושה בטומאה קיימינן ולא חוששים שמא יטול כיכר מחברו . ואצלו נטבלת ואף °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי מודה בה ותני כן °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אוסרין בתרומת מעשר ומתירין בחלה. אם כן, הא °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה. ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אוסר בתרומת מעשר ומתיר בחלה. מה בינייהו? על דעתיה ד°רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי, אינו מפריש מעשרות לא משל היום על של אמש, ולא משל אמש על של היום. ומפריש מן התנור על התנור, שכל מה שנקנה ביום אחד מסתמא מתבואה של אדם אחד הם . על דעתיה ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי, אפילו מן התנור על התנור אינו מפריש, דאף ביום אחד חוששים שמא קנה תבואה מאנשים רבים. אבל גבי חלה לדעת שניהם מותר כיוון שאצלו נטבלה:

ירושלמי דמאי, פרק ה, הלכה ד

מתני’: הלוקח מן הפלטר. מעשר מכל טפוס וטפוס, דברי °רבי מאיר רבי מאיר . °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי אומר, ^ה_טומאחד על הכל. ומודה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בלוקח מן המנפול, שהוא מעשר מכל אחד ואחד:

גמ’: °רבי מאיר רבי מאיר אומר. נחתום  אופה עושה טפוס אחד, ופלטר  מוכר לחם משתמש בכמה נחתומין  אופים. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי אומר. נחתום עושה כמה טפוסין, ופלטר  מוכר לחם משתמש בנחתום אחד, לכן יעשר מאחד על הכל אפילו בכמה דפוסים. תנן, ומודה °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי בלוקח מן המנפול, שהוא מעשר מכל אחד ואחד . איזהו מנפול שמודה בו °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי? דבי רבי ינאי רבי ינאי° אמרי. זה הלוקח מכמה נחתומים  אופים. היו תשעה פלטרין  מוכרי לחם ועשרה נחתומין  אופים. תימניה  שמונה פלטרים  מוכרי לחם קונים מן דתימניה  משמונה נחתומים  אופים, וחד מן דתריי. אף °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מודה דאם אין יודעים איזה פלטר  מוכר לחם קונה משני נחתומים  אופים, מעשר מכל ככר וככר. רבי יונה רבי יונה° בעי. היו לפניו שני טפוסין ואצל האחרים טפוס אחד , הוכיח על עצמו שהן שניים, ורק הלוקח ממנו מעשר על כל טפוס, והלוקח מהשאר מעשר מאחד על הכל? הושוו כלן לעשות טפוס אחד, מעשר מכל ככר וככר אצל כולם? או כיון שרק הוא הוחזק להיות קונה משניים. אף אחרי שעברו לטפוס אחד, רק הלוקח ממנו מעשר על כל טפוס והלוקח מהשאר מעשר מאחד על הכל? רבי יונה רבי יונה° בעי. כמה דתימא דאם היו תשעה פלטרין ועשרה נחתומין, תימניא  שמונה פלטרין  מוכרי לחם לוקחים מן דתימניא  שמונה נחתומים וחד מן דתריי  משניים. ודכוותה אם היו תשעה נחתומין ועשרה פלטרין נאמר. דתימניא  שמונה פלטרין לוקחים מן דתימניא  שמונה נחתומים ותרי פלטרין מן חד. והלוקח מאחד מהם מעשר ממה שקנה מהאחד על מה שקנה מהשני? או תשעה פלטרין לוקחים מן דתשעה נחתומים, וחד מן כולהון ומעשר מכל ככר וככר?:

ירושלמי דמאי, פרק ה, הלכה ה

מתני’: ^ה_טזהלוקח מן העני. וכן העני שניתנו לו פרוסות, או פילחי דבילה. מעשר מכל אחד ואחד.

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כב עמוד ב] בתמרים ובגרוגרות, בולל ונוטל. אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, ^ה_יזאימתי? בזמן שמתנה מרובה. אבל בזמן שמתנה מועטת, מעשר מכל אחד ואחד:

גמ’: אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי יונה רבי יונה° דאמר בשם חזקיה חזקיה בן רבי חייא°. אין בלילה אלא ליין ולשמן בלבד. רבי יוחנן רבי יוחנן° אמר, עד כזיתים ניבללין. מתניתין פליגא על רבי יוחנן רבי יוחנן° _{וכל שכן על רבי יונה רבי יונה°} דתנן, בגרוגרות ובתמרים בולל ונוטל. פתר לה, שחתכן עד כזיתין. אמר רבי יוסי רבי יוסי בר זבידא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. אפילו כ°רבי יוסי רבי יוסי בן חלפתא אתיא דבדמאי הקלו. תנן . אמר °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, אימתי? בזמן שמתנה מרובה. אבל בזמן שמתנה ממועטת, מעשר מכל אחד ואחד. דבי רבי ינאי רבי ינאי° אמרי. בשעת הגורן שנו, שהכל היו נותנין ממאה. וכיוון שהכל נותנים בשווה אם יבלול אמרינן דעלה בידו מכל אחד בשווה . היו הכל נותנין ממאה, ואחד מחמשים. מחלקם לחמישים חמישים _{כדי למנוע מצב שלא יעלה בידו כלום מאותה של חמישים} ומעשר מכל חמשים. היו הכל נותנים מחמשים, ואחד מארבעים. מחלקם לארבעים ארבעים ומעשר מארבעים. היו הכל נותנין מארבעים, ואחד משלשים. מעשר משלשים. היו הכל נותנין מעשרים, ואחד מעשרה. מעשר מעשרה. היו הכל נותנין מעשרה, ואחד מאחד. מעשר מכל אחד ואחד: מתני’: ^ה_יחהלוקח מן הסיטון, וחזר ולקח ממנו שנייה. לא יעשר מזה על זה, אפילו מאותו הסוג, אפילו מאותו המין. נאמן הסיטון לומר, משל אחד הן:

גמ’: תנן, נאמן הסיטון לומר, משל אחד הן . רבי ירמיה רבי ירמיה° בעי. אפילו השביח לו הלוקח מקחו? כגון דאמר ליה הלוקח , אינין חיטיא דזבנית מינך  החיטים האלו שקניתי ממך אתמול טבין הוין  טובים היו. ואמר לו המוכר , הללו שכאן מאינין אינון  מהם הם. או שכאן חוששים? תני, הלוקח מן החנווני, וחזר ולקח ממנו שנייה. אם מכיר הוא את החבית שהיא היא, מעשר ממנו עליו. הא אם אינו מכיר אותה חבית, לא בדא. הדא דתימר, באילין אידתיקדימא  חביות גדולות שבהם מיישנים את היין שאין רגילות להוסיף עליהם מחבית אחרת . ^ה_יטברם באילין שפייא  חביות קטנות, אורחא מפנתון אילין לגוא אילין  רגילים לשפוך מאחד לשני:

ירושלמי דמאי, פרק ה, הלכה ו

מתני’: ^ה_כהלוקח מבעל הבית, וחזר ולקח ממנו שנייה. מעשר מזה על זה, אפילו משתי קופות, אפילו משתי עיירות. ^ה_כאבעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק. בזמן שהן מביאין לו מגנותיו, מעשר מאחת על הכל. ומגנות אחרות, מעשר מכל אגודה ואגודה:

גמ’: תנן, ומגנות אחרות, מעשר מכל אגודה אחת ואחת . רבי יונה רבי יונה° בעי. וכ°רבי מאיר רבי מאיר מעשר מכל קלח וקלח? _{כיוון שדרכו להתירן לנקותם מאבק, שמא כשהתירן התערבבו וחזר ואגדן ובכל אגודה כמה קלחים מאגודה אחרת} דתנינן תמן. כל האגודות של בית השוקים, טמאין. °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי מטהר בלחים . אמר °רבי מאיר רבי מאיר , וכי מפני מה טימאו? אלא מפני משקה הפה, לפי שפעמים שהוא מתיר את הקשר בפיו כדי לנער האבק וחוזר וקושרם . כמה דתימר תמן, דרך האגודה ליתור בפיו, והוא חוזר

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

15 ה_טו מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה ו':

16 ה_טז מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה ח':
[ע"ב]
17 ה_יז מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה ח':

18 ה_יח מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה א':

19 ה_יט מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה א':

20 ה_כ מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה ג':

21 ה_כא מיי' פי"ד מהל' מעשר הלכה ד':

-----------------------------------דף כג

ירושלמי מאיר מסכת דמאי דף כג

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כג עמוד א] וקושרה. אף הכא, דרך אגודה ליתור, ואולי כשחוזר וקושרה לוקח קלחים מחבילה אחרת ונותן מה שבפנים לחוץ ומה שבחוץ בפנים. תנן, בעל הבית שהיה מוכר ירק בשוק. בזמן שהן מביאין לו מגנותיו, מעשר מאחת על הכל . אמר רבי יונה רבי יונה°. לא סוף דבר מגנותיו, אלא אפילו מגנות אחרות, אם מעשרין הן לדעתו מעשר מזה על זה. ואם לאו אין מעשר מזה על זה:

ירושלמי דמאי, פרק ה, הלכה ז

מתני’: ^ה_כבהלוקח טבל משני מקומות, מעשר מזה על זה, ^ה_כגאף שאמרו אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך:

גמ’: אמר רבי יונה רבי יונה°. כיני מתניתין  כך כוונת המשנה. אין אדם רשאי למכור טבל אלא לצורך, ^ה_כדובלבד ורק לחבר. מעתה, עם הארץ שנתערב טבלו בחולין, אין לו תקנה? כיצד הוא עושה? הולך אצל חבר, והוא לוקח לו טבל ומעשרו לו:

ירושלמי דמאי, פרק ה, הלכה ח

מתני’: מעשרין משל ישראל על של עובד כוכבים ומזלות. ומשל עובד כוכבים ומזלות על של ישראל. ומשל ישראל על של כותים. ומשל כותים על של כותים. °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר משל כותים על של כותים. ^ה_כהעציץ נקוב, הרי הוא כארץ. ^ה_כותרם מן הארץ על עציץ נקוב. ומעציץ נקוב על הארץ, תרומתו תרומה. ומשאינו נקוב על הנקוב, תרומה ויחזור ויתרום. מן הנקוב על שאינו נקוב, תרומה, ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות. ^ה_כזתרם מן הדמאי על הדמאי. מדמאי על הודאי. תרומה ויחזור ויתרום. מן הודאי על הדמאי. תרומה, ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות:

גמ’: תנן, מעשרין משל ישראל על של עובד כוכבים ומזלות . מתני' ד°רבי מאיר רבי מאיר . ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר. ^ה_כחאין קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל להפקיעו מיד מעשר. °רבי יודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים, יש קניין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר. אמר רבי אימי רבי אמי° בשם רבי שמעון בן לקיש ריש לקיש° . טעמא ד°רבי מאיר רבי מאיר דגבי עבדים כנעניים, כתיב (ויקרא בהר כה מו)והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם לרשת אחוזה. הקיש אחוזה לעבדים. מה ^ה_כטעבדים, אתם קונין מהם והן אינם קונין מכם לעולם. אף אחוזה, אתם קונין מהם והם אינן קונין מכם. אמר רבי אלעזר ברבי יוסי רבי אלעזר ברבי יוסי° קומי רבי יסא רבי אסי° אף פסוק זה מסייעא ל°רבי מאיר רבי מאיר דכתיב (ויקרא בהר כה כג)והארץ לא תמכר לצמיתות כי לי הארץ. ומתרגמינן לחולטנית  לתמיד. אמר לו, כל גרמא  עצמה אמר דהוא מסייעא ל°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. שהרי מדכתיב לא תמכר, משמע הא אם נמכרה, חלוטה היא. רבי הונא רובא רבה דציפורין רבי הונא רובא רבה דציפורין° אמר. הנהיג רבי חנינא רבי חנינא בר חמא° בציפורין, כהדא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שקנין הגוי מפקיעה מיד מעשר . רבי זעירא רבי זעירא° אמר, הנהיג רבי חנינה רבי חנינא בר חמא° בציפורין כהדא ד°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. רבי זעירא רבי זעירא° אמר קומי רבי אבהו רבי אבהו° בשם רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת°. אף על גב ד°רבי מאיר רבי מאיר אמר אין קנין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשרות, מודה הוא הכא, דיש לו קנין נכסים. אמר רבי אבא רבי אבא°, הכוונה שיש לו אכילת פירות:

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כג עמוד ב] והתנינן (משנה גיטין ד ט) ^ה_להמוכר שדהו לנכרי לוקח ומביא ביכורין מפני תיקון העולם _{שחייבו את המוכר לקנות מהגוי את הביכורים ולהעלותם לירושלים כדי שלא ימכרו ישראל קרקעות לגוים.} ואם אתה אומר שלגוי אין קנין בגוף הקרקע. נמצא שהקרקע נשארה בבעלות הישראל, אם כך שיביא ביכורים דבר תורה ולמה אמרה המשנה שמביא רק מפני תיקון העולם? רבי יונה רבי יונה° ורבי סימן רבי סימן° אמרו בשם רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° _{לפי השיטה שיש לגוי כח להפקיע ממעשרות.} ^ה_לאהלוקח פירות תלושין מן עובד כוכבים ומזלות אחר מרוח, מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה _{מדרבנן.} ונותן לשבט ונוטל דמים מן השבט. והלוקח פירות מחוברין מן העובד כוכבים ומזלות _{אף שהביאו שליש ביד העובד כוכבים ומזלות ונפטרו מדאוריתא.} מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה _{מדרבנן.} ונותנן לשבט, ואינו נוטל דמים מן השבט. מה טעם אם מרח הגוי נותן לשבט ונוטל דמים מן השבט? דכתיב (במדבר קרח יח כו) כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאיתם בנחלתכם והרמותם ממנו תרומת ה' מעשר מן המעשר . מאת בני ישראל את מוציא, ואין את מוציא מיד מכרי כהונה ולוויה. ואתיא כדאמר רבי אלעזר רבי אלעזר בן פדת° , כי תקחו מאת בני ישראל. מאת בני ישראל את מוציא, ואין את מוציא מיד העובד כוכבים ומזלות. אמר רבי אחא רב אחא° . בימי רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° ביקשו להימנות על הר המלך _{יש אומרים שזה באזור בית אל} לפוטרו מן המעשרות. אמרו, יבא רבי הושעיה רבי אושעיא רבה° וימנה איתנו . לא הספיק לבא, עד שנטרפה השעה. אמר רבי יהודה בר פזי רבי יהודה בן פזי° בשם רבי הושעיה רבי אושעיא רבה°. הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי . פשיטא , דאי לא כן, מה אנן אמרין, °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אין הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי? אלא בגין דתני א°רבי שמעון שזורי רבי שמעון שזורי, מעשה שנתערבו פירות טבולין בפירותי. ושאלתי את °רבי טרפון רבי טרפון ואמר לי, צא ולוקחם מן העובד כוכבים ומזלות _{קנה פירות טבל מגוי} ועשר עליה. משמע שגם °רבי טרפון רבי טרפון סובר שאין קנין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר. ותני, °רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי ו°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי אומרים יש קנין לעובד כוכבים ומזלות בארץ ישראל לפוטרו מן המעשר . דלא תסבור מימר °רבי מאיר רבי מאיר ו°רבי טרפון רבי טרפון מול °רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי ו°רבי יהודה רבי יהודה בר אלעאי, הוי תריי כל קבל תריי אינון  שניים כנגד שניים הם. לפום כן  לכן צריך לומר, הלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי. ועוד ראיה שהלכה כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי מן הדא. דאמר רבי זעירא רבי זעירא° . אבא אנטולי זבין פירי  קנה פירות מן דארמאי  מגוי. אתא  בא לגבי דרבי יודה בן לוי רבי יודה בן לוי°, שלח למנחם בריה דיתקן ליה, ויהב ליה מעשריה  ויתן לו את המעשרות לפי שהוא לוי. מי אתי  כשבא, קם עימיה  פגש אותו רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . אמר לו, מאן יעביד דא אלא אבוך  מי יעשה דבר כזה מלבד אביך שיודע שהלכה שפירות עובד כוכבים ומזלות חייבות במעשרות . מחלפיה שיטתיה דרבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° ? תמן הוא אמר. הלוקח פירות תלושין מן העובד כוכבים ומזלות, מפריש תרומה ותרומת מעשר מהלכה _מדרבנן, ונותנה לשבט ונוטל דמיו מן השבט. משמע שהוא סובר כ°רבי שמעון רבי שמעון בר יוחאי שיש קנין לגוי להפקיע מן המעשרות . והכא הוא אמר הכין שצריך להפריש מעשרות וליתנם ללוי בלא ליטול דמים? _{נשאר בשאלה} אמר רבי אבא בר זמינא רבי אבא בר זמינא° קומי רבי זעירא רבי זעירא°. רבי סימן רבי סימן°, לא אמר כן, אלא כך היה המעשה. מי אתי  כשבא, קם עימיה  פגש אותו רבי יהושע בן לוי רבי יהושע בן לוי° . אמר ליה, לית אילין דאביך  אין אלו של אביך, וחייב אתה לשלם עבורם ואיקפד עליו.

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

22 ה_כב מיי' פ ו' מהל' מעשר הלכה י"א , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף ק"כ:

23 ה_כג מיי' פ ו' מהל' מעשר הלכה ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף קי"ז:

24 ה_כד מיי' פ ו' מהל' מעשר הלכה ו' , טור ושו"ע יו"ד סי' של"א סעיף קי"ז:

25 ה_כה מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ט"ו:

26 ה_כו מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ט"ז , מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ז:

27 ה_כז מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה ט"ז , מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ז:

28 ה_כח מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה י':

29 ה_כט טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף ט' , טור ושו"ע יו"ד סי' רס"ז סעיף י"ז:
[ע"ב]
30 ה_ל מיי' פ"ב מהל' ביכורים הלכה ט"ו:

31 ה_לא מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה י"א , מיי' פ"א מהל' תרומות הלכה י"ב:

-----------------------------------דף כד

ירושלמי מאיר מסכת דמאי דף כד

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כד עמוד א] רבי זעירא רבי זעירא° רבי אחא רב אחא° ורבי תנחום ברבי חייא רבי תנחום ברבי חייא° אמרו בשם רבי יהושוע בן לוי רבי יהושע בן לוי° , שלוש הן שהן מעשרין שלא ברשות בעלים. זה שנתערב טבלו בחולין _{שזכות היא לבעלים שהרי צריך להפריש עליהם ממקום אחר, והרי אין מוכרים טבל לעם הארץ.} וזה שהוא לוקח מפסקיה של עובד כוכבים ומזלות. _{דכיוון שיש קנין לגוי צריך לעשר ונותן לשבט ונוטל דמים. כך שאף אם יתן מן המשובח זכות הוא לבעלים שנוטלים דמיו.} ותרומת חוץ לארץ _{שאף אותה נותן לשבט ונוטל דמים. כך שאף אם יתן מן המשובח זכות הוא לבעלים שנוטלים דמיו.} אמר רבי זעירא רבי זעירא° . זאת אומרת שנוטל דמין מן השבט. דאם אמר את שאינו נוטל דמין מן השבט, הרי שלא ברשות תרם. והתורם שלא מדעת בעלים אין תרומתו תרומה. תנן, °רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס אוסר משל כותים על של כותים . אמר רבי יוחנן רבי יוחנן°. טעמא ד°רבי אליעזר רבי אליעזר בן הורקנוס. כשם שעשו פירות ארץ ישראל דמאי ולא ודאי כיוון שהולכים אחר הרוב ורוב ישראל מעשרין ובגלל המיעוט שאינם מעשרים תיקנו חכמים שיעשר דמאי, ואף שזה רק מתקנת חכמים בגלל המיעוט שאינם מעשרים, אין תורמין ומעשרין מזה על זה שמא זה עישר וזה לא עישר . כך עשה פירות כותי ודאי אחר רובן לפי שרובן אינם מעשרים, אך כיוון שמיעוטן מעשרין אין תורמין ולא מעשרין מזה על זה

קישורים: במהדורה המקורית בוויקיטקסט • צורת הדף באתר היברובוקס • שיעורי שמע בקול הלשון

מפרשים: הרב חיים קנייבסקי • הרב פולדא • תולדות יצחק תבונות • רבי אברהם משה לונץ • 

^[דף כד עמוד ב] תנן, עציץ נקוב, הרי הוא כארץ. אמר רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בשם רבי זעירא רבי זעירא°. עציץ שאינו נקוב עשו אותו ספק. והתנינן, ^ה_לבעציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש בכרם. ויקדש מספק? בחוץ לארץ, דספק כלאים בחוץ לארץ מותר. תנן, תרם מן הדמאי על הדמאי, מדמאי על הודאי. תרומה ויחזור ויתרום. מן הודאי על הדמאי. תרומה, ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות . כמה דאת אמר, ^ה_לגמן הודאי על הדמאי, תרומה ולא תאכל עד שיוציא עליה תרומה ומעשרות שמא היה הדמאי מתוקן ומה שהפריש עליו מהודאי נשאר טבל. אמור אף מן הדמאי על הדמאי כן? שהרי אולי הראשון היה מתוקן והשני טבל ואולי הראשון טבל והשני מתוקן, אם כן צריך להיות תרומה ויחזור ויתרום ולא תאכל עד שיוציא עליה מעשרות ממקום אחר. אמר רבי בון בר חייא רבי בון בר חייא° בשם רבי שמואל ברבי יצחק רב שמואל בר יצחק°. _{ממה שלא אמרו כך} זאת אומרת, עשו תרומות ומעשרות של דמאי, כספק דימוע ופטור מן הדמאי. _{שהרי אנו רוצים לחייב אותו להפריש על התרומה שהפריש מהדמאי, תרומה ממקום אחר, שמא הראשון היה ודאי והשני היה מתוקן. אבל זה רק ספק שהרי יתכן שגם השני היה ודאי. והרי זה כספק מדומע ופטור מן הדמאי}

עין משפט ונר מצוה:
[ע"א]

[ע"ב]

32 ה_לב מיי' פ"ה מהל' כלאים הלכה ט"ז:

33 ה_לג מיי' פ"ה מהל' תרומות הלכה י"ז:

הדרן עלך פרק הלוקח מן הנחתום
  תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת דמאי