ביאור:יעקב אבינו לא מת

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

-- [[ביאור:{{{1}}} {{{2}}}#{{{3}}}|{{{1}}} {{{2}}}, {{{3}}}]]

במסכת תענית (ה ע"ב) רבי יצחק אומר בשם רבי יוחנן: "יעקב אבינו לא מת".

רב נחמן מתפלא: "וכי לחינם ספדו הסופדים"?

מצטט לו רבי יצחק מירמיה (ל,י) "ואתה אל תירא עבדי יעקב... ואל תחת ישראל... ואת זרעך" - מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים.

בפשט הכתוב "יעקב" ו"ישראל" לא מכוונים ליעקב אבינו, אלא לעם ישראל. רבי יצחק נצמד למשמעות המילולית, ויעקב הוא יעקב אבינו שלווה את זרעו העתיד להוושע.

האם באמת רצה רבי יצחק שנבין את הדרשה כך שיעקב אבינו פיזית לא מת?

נפענח ע"י מאמרו של רשב"י בבבראשית רבה (מט, ד): "כל מי שיש לו בן יגע בתורה, כאילו לא מת"
הוא מבסס זאת על הפסוק "כי ידעתיו... ושמרו דרך ה'... למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו"
- אברהם לא רק מנבא את הגאולה (דיבר אליו), הוא גם ישתתף בה (דיבר עליו)

מעשה שלא היה כך היה:

חלמאי נסע לורשה. לא מצא אכסניה פנויה, ובחלקן היה שלט "הכניסה לחלמאים ולכלבים אסורה".
באכסניה אחת אמרו לו שיש מיטה פנויה בעליית גג, אך במיטה השניה ישן קצין פולני.
הציע החלמאי שיעירו אותו לפנות בוקר והקצין לא ידע. אכן כך היה.
פתאום הופתע החלמאי לראות שנותנים לו לעקוף את התור לרכבת, ילדי הרחוב לא צוחקים עליו (הוא לבש בחושך את בגדי הקצין).
בתחנת רכבת היה ראי, והחלמאי ראה את המדים. אמר: כמה טיפש האכסנאי - במקום להעיר אותי, העירו את הקצין.

הפילוסוף קורט לוין הבחין בין Identity ל Genidentity (זהות שמעבר לזמן): האם אני זהה לאני שלפני כמה שנים?

השאלה מתחדדת כשמדברים על עם: האם נלך לפי קריטריון גיאוגרפי או פוליטי? האם המצרים של ימינו הם המשכם של מצריים העתיקה?

רשב"י קובע שעם לא מת כל עוד יש המשך לרוחניות.

מקורות[עריכה]

שלום רוזנברג במעריב, תשס"ו