ביאור:טיפשים ושמנים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

מסתבר שכנראה יש קשר בין "שמן" במובן oil , "ושמן" במובן fat (מפוטם) , לבין "טיפשות" על שלל מקבילותיו.

"טיפש     " , עניינו גם שמן ,תהלים קיט ע : "טפש" כַּחֵלֶב לבם אני תורתך שעשעתי: (טפש - ערל - מכוסה בשומן)  

"כסיל" "     " , "" קשור כנראה לעצלנות..תכונה אופינית לשמנים.. (רק מבחינת הדימוי..) (יש עוד היבטים אבל עדיין לא ברור לי לגמרי)

"בער  "     , "בהמה" בארמית

"בהמה    " , קשורה כנראה "להשמנה" , לכן סוס היאור נקרא "בהמות" (היפופוטם) (היפו = סוס , פוטם = נהר , אבל אולי מפוטם / שמן ?)

"אויל"       , אולי מכאן השם לשמן  (oil ) ? וזית (olive ) ?        

           + אול – "בטן" ,תהלים עג ד : כי אין חרצבות למותם ובריא {=שמן} "{{{1}}}" {=בטן}

              הבטן הולכת לפני האדם.. השומן נוטה להתרכז בבטן (בעיקר אצל הגברים..)

           + אול – "ראשון / קדמי" (ארמית , ערבית ועוד..) הבטן הולכת לפנינו..

"{{{1}}}" "רבק"     , מרבק , מקום הפיטום של העגלים , כנראה מכאן השם של "רבקה" (בעבר שמן היה נרדף לבריא ויפה)

"חלב" "    " , חֵלֶב

"בריא    " "" , "" בראשית מא יח : והנה מן היאר עלת שבע פרות "בריאות" בשר ויפת תאר ותרעינה באחו:

           שופטים ג יז : ויקרב את-המנחה לעגלון מלך מואב ועגלון איש "בריא" מאד:

"עדן" "     " , "" תהלים לו ט : ירוין מדשן ביתך ונחל "עדניך" תשקם: "{{{1}}}" "פנג" "    " ,   אפרסמון = פרי שמן

"פנק" "  " , "" פינוק / עידון / ריכוך בשמן   (וגם בהשאלה , לפנק מישהו..)

"יצהר" " " , "" שמן

"דשן" "  " , "" שמן ,תהלים כג ה : תערך לפני שלחן נגד צררי "דשנת" בשמן ראשי כוסי רויה:

"חמאה" "" , "" חלב שמן "" (זבד)

"{{{1}}}" , רך , ענוג

"{{{1}}}" ,  תהלים צב טו : עוד ינובון בשיבה דשנים "ורעננים" יהיו:

            ("עץ רענן" עץ שמן / בריא ,  משלי טו ל : מאור-עינים ישמח-לב שמועה טובה תדשן-עצם: )

"{{{1}}}"

"{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" "{{{1}}}" --

(טמ-בל , טמ-טום , "טמטום לב" – "השמן לב העם")

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-06-14.


תגובות[עריכה]

מאת:

מאת: אראל

קצת מוזר ש"שמן" מציין מצד אחד דבר טוב (בריאות, שפע וכו') ומצד שני דבר רע (טפשות, טמטום...).

האם אפשר להסיק מכאן, שכל הבריאים הם טיפשים?

מאת: אביתר כהן
יש הבדל גדול בין אדם מלא (בריא בלשון ימינו) לבין אדם שמן (מאד)
היום אנחנו חיים בתקופת שפע , ורוב העבודות לא דורשות הוצאת אנרגיה , גם יש המון פיתויים (פרסומות לאוכל) והרבה בדידות (ואז מתנחמים באוכל) לכן יש הרבה שמנים (וחלקם חכמים מאד..)
לעומת זה אם חוזרים בזמן אלפי שנים..
אז ניתן להגיד שרוב השמנים (מאד) היו עצלנים ובטלנים
והם נחשבו לטיפשים
בעוד חריצות ונמרצות שויכו לאנשים נבונים וחכמים
אם נקח למשל את המלה 'מפגר'
היום המלה משמשת אותנו לתיאור אדם רפה שכל..
אבל המשמעות המילולית של מפגר זה איטיות , אדם שנשרך מאחור..
כך שלמעשה יש פה השאלה , כאילו אדם שהוא איטי מבחינה גופנית (שמן למשל) גם איטי מבחינה שכלית ('טיפש')

תוספת[עריכה]

הכסיל הוא האדם שלא לומד מאחרים. הוא בטוח שרק הוא יודע. שהוא מקור מספיק להכל.-- הודעה זו הושארה על ידי אנונימי/ת.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_jmn_0