לדלג לתוכן

ביאור:חלוקת השלל באסלאם ובמקרא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



בקוראן - בסורת "בשורת המענקים מהשלל" פיסקה 40:

"דעו, כי החומש ( חמישית) מכל השלל שתקחו מן האויב מגיע לאללה ולשליח..."

במקרא (במדבר לא ל, במדבר לא מז): "וַיִּקַּח מֹשֶׁה מִמַּחֲצִת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶת-הָאָחֻז אֶחָד מִן-הַחֲמִשִּׁים--מִן-הָאָדָם, וּמִן-הַבְּהֵמָה; וַיִּתֵּן אֹתָם לַלְוִיִּם, שֹׁמְרֵי מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן יְהוָה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת-מֹשֶׁה."

הכוהנים העבריים היו הפריירים שבכוהני העולם . השלל שהם קיבלו היה אחד מתוך חמישים ממחצית השלל שניתן "ליושבים על הכלים", כלומר רק אחוז אחד בודד ומסכן משלל המלחמה ניתן לכוהנים.

עוד אחוז אחד ניתן ללויים, מחלקם של אנשי המלחמה.

מוחמד לקח 20% מהשלל...

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של קובי מרוז שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/tora/bmdbr/jll