ביאור:חלד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
חלד = העולם הזמני, החדל ואובד
[עריכה]זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
המילה חלד נזכרת בתנ"ך כמה פעמים בהקשרים שונים:
- תהלים יז יד : "מִמְתִים יָדְךָ ה' מִמְתִים מֵחֶלֶד, חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך[וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם, יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם" - קשור לחיים ומוות;
- תהלים לט ו : "הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי, וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ; אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה" - קשור לימי חייו הקצרים של האדם;
- תהלים מט ב : "שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים, הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד" - קשור לעולם הזה, שבו חיים כל העמים;
- תהלים פט מח : "זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד , עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם. מִי גֶבֶר יִחְיֶה וְלֹא יִרְאֶה מָּוֶת, יְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִיַּד שְׁאוֹל סֶלָה" - קשור לחיי-האדם הקצרים ועוברים לשווא;
- איוב יא יז : "וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד , תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה. וּבָטַחְתָּ כִּי יֵשׁ תִּקְוָה, וְחָפַרְתָּ לָבֶטַח תִּשְׁכָּב" - קשור לשינויים העוברים על האדם בחייו.
המפרשים פירשו את המילה בכמה דרכים:
1. "מזל וזמן" (רש"י על איוב יא) : הכוונה למזלו של האדם, המשתנה מזמן לזמן.
2. מלשון "חלודה" (רש"י על תהלים יז) : משל לעת הזקנה, שבה האדם כביכול "מחליד" ומתיישן. וכן משל לארץ, "על שם שהיא נושנת וחלודה" (רש"י על תהלים מט) .
ולענ"ד, השורש חלד קשור לשורש חדל , שעניינו כמו בלשון ימינו, הפסקה, בראשית יא ח : "וַיָּפֶץ ה' אֹתָם מִשָּׁם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, וַיַּחְדְּלוּ לִבְנֹת הָעִיר", בפרט הפסקה מתוך זקנה ומוות, בראשית יח יא : "וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים, חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים" ( פירוט ), שמואל א ב ה : "שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ, עַד עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה", ישעיהו ב כב : "חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ, כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא" ( פירוט ), איוב ג יז : "שָׁם רְשָׁעִים חָדְלוּ רֹגֶז, וְשָׁם יָנוּחוּ יְגִיעֵי כֹחַ".
ישנן כמה ראיות לקשר בין המילים:
- הביטוי "יושבי חלד", מתהלים מט, נזכר גם בנוסח אחר ב ישעיהו לח יא : "אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים, לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל". והמפרשים פירשו שם, ש"העולם הזה נקרא חדל וחלד, כמו כבש וכשב" (רד"ק) .
- בתהלים לט, בפסוק לפני המילה "חלדי", נאמר, תהלים לט ה : "הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא, אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי".
- בתהלים מט, בפרק המכוון ל"כל יושבי חלד", נאמר, תהלים מט ט : "וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם, וְחָדַל לְעוֹלָם"
לפי זה, פירוש המילה חלד הוא: חיי העולם הזה, החיים הזמניים, שסופם חידלון והפסקה.
בדומה לזה פירש אבן עזרא: "כי חלד אינו דבר עומד. והעד: וחלדי כאין נגדך, כל יושבי חלד" (אבן עזרא על תהלים יז) .
לעיון נוסף
[עריכה]
תגובות
[עריכה]תהלים יז יד: "מִמְתִים יָדְךָ יהוה מִמְתִים מֵחֶלֶד חֶלְקָם בַּחַיִּים וצפינך[וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם"
תהלים לט ו: "הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה"
תהלים מט ב: "שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד"
תהלים פט מח: "זְכָר אֲנִי מֶה חָלֶד עַל מַה שָּׁוְא בָּרָאתָ כָל בְּנֵי אָדָם"
איוב יא יז: "וּמִצָּהֳרַיִם יָקוּם חָלֶד תָּעֻפָה כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה"
חָלֶד = חיים בעולם הזה
להבדיל מחיים בעולם הבא
חָלֶד = חיי אדם בעולם הזה
החיים חיי האדם הם חָלֶד ובסוף חֲדָל --- לאמור יתמו חיי האדם בעולם הזה ויחל חייו בעולם הבא
איוב י כ: "הֲלֹא מְּעָט יָמַי יחדל[וַחֲדָל] ישית[וְשִׁית] מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה מְּעָט"
ישעיהו לח יא: "אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל"
יוֹשְׁבֵי חָדֶל = אשר הם בְּאֶרֶץ הַחַיִּים בעולם הזה
איש האלהים כמשיח
נחשב כאדם מת נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים
ישעיהו נג ג: "נִבְזֶה וַחֲדַל אִישִׁים אִישׁ מַכְאֹבוֹת וִידוּעַ חֹלִי וּכְמַסְתֵּר פָּנִים מִמֶּנּוּ נִבְזֶה וְלֹא חֲשַׁבְנֻהוּ"
וַחֲדַל אִישִׁים = חדל מלקיים חיי אישות ככתוב .......
בראשית יח יא: "וְאַבְרָהָם וְשָׂרָה זְקֵנִים בָּאִים בַּיָּמִים חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים"
-
גם הנביא ירמיהו העיד כי לא קיים חיי אישות
ירמיהו טו יז: "לֹא יָשַׁבְתִּי בְסוֹד מְשַׂחֲקִים וָאֶעְלֹז....... מִפְּנֵי יָדְךָ בָּדָד יָשַׁבְתִּי כִּי זַעַם מִלֵּאתָנִי"
ישעיהו כד ח: "שָׁבַת מְשׂוֹשׂ תֻּפִּים חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים....... שָׁבַת מְשׂוֹשׂ כִּנּוֹר"
ובמצב של חדלון כזה ...חָדַל שְׁאוֹן עַלִּיזִים = אין חָלֶד = אין חיי אדם בעולם הזה אין חלד = לאמור אין חיים
כי לא עושים חיים להביא נפשות חיות לעולם כתינוקות כי אין מצחקים בעת ליראת אלהים
לכן משה בעת שליחותו להוציא את ישראל ממצרים חדל מאשתו כי שלח אותה לאביה יתרו
לאמור משה פרש מאשתו למען יחדל ולא יצחק איתה לאמור לא יקיים עמה חיי אישות
-
- -- DAIAN SHEM, 2022-01-26 06:27:54
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:חלד - העולם הזמני, החדל ואובד
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2022-01-28.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/xld