ביאור:זכה - עזר, לא זכה - כנגדו להילחם
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(בראשית ב יח): "וַיֹּאמֶר ה' אֱלֹהִים: לֹא טוֹב הֱיוֹת הָאָדָם לְבַדּוֹ, אֶעֱשֶׂהּ לּוֹ עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ"
חז"ל דרשו את הצירוף "עזר כנגדו": "אם זכה - עזר, ואם לא זכה - כנגדו" (בראשית רבה יז ג) "זכה - עזר, לא זכה - כנגדו להילחם" ( רש"י ) . דרשה זו מעוררת כמה קושיות:
א. מילולית: המילה נגד בתנ"ך אף פעם אינה מופיעה במשמעות של מאבק ומלחמה כמו בלשון ימינו; ראו נגד = מול, לפני העיניים .
ב. עניינית: ה' אומר ש"לא טוב" שהאדם יהיה לבדו, הוא רוצה שלאדם כן יהיה טוב ולכן הוא יוצר לו "עזר כנגדו"; מכאן מובן שהמושג "עזר כנגדו" הוא מושג חיובי, ולא מסתבר שיהיה לו גם צד שלילי "להילחם". ועוד: הביטוי מופיע שוב בהמשך הקטע נאמר (פסוק כ): "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה, ולאדם לא מצא עזר כנגדו ", ושם ברור שמשמעותו חיובית - ה' לא מצא בהמה שתהיה "עזר כנגדו" לאדם.
ואכן, רוב המפרשים פירשו את המושג "עזר כנגדו" בדרכים אחרות ( פירוט ).
אולם ניתן להביא ראיה לדרשת חז"ל מפסוק בספר דניאל, (דניאל י יג): "וְשַׂר מַלְכוּת פָּרַס עֹמֵד לְנֶגְדִּי עֶשְׂרִים וְאֶחָד יוֹם, וְהִנֵּה מִיכָאֵל - אַחַד הַשָּׂרִים הָרִאשֹׁנִים - בָּא לְעָזְרֵנִי , וַאֲנִי נוֹתַרְתִּי שָׁם אֵצֶל מַלְכֵי פָרָס". דניאל מספר על התמודדותו הרוחנית עם המלאכים, המסמלת את ההתמודדות הרוחנית של עם ישראל עם עמים אחרים: הוא נאבק עם שר מלכות פרס, אשר עמד לנגדו 21 יום, עד שהמלאך מיכאל בא להיות לו לעזר. בפסוק זה, אכן עזר הוא היפוכו של נגדו!
א. אין סתירה בין פירוש זה לבין המשמעות נגד = מול, כי במקרה זה, מי שעומד נגד (מול) דניאל הוא המלאך הנלחם בו, והוא עומד מולו כדרכם של יריבים הניצבים זה מול זה; אך המלאך הבא לעזור לו עומד לצדו, כדרכם של בעלי-ברית הנלחמים כתף-אל-כתף.
אפשר להבין גם את דרשת חז"ל באותו אופן: "אם זכה האדם - תהיה לו האישה עזר, תעמוד לצידו כתף אל כתף; אך אם לא זכה - תעמוד האישה כנגדו, מולו, בכיוון הפוך לו, כדי להילחם בו". חז"ל ידעו שמשמעות המילה נגד בלשון המקרא היא מול, אך הם הבינו גם את תת-המשמעות שלה - עמידה מול לצורך מלחמה ומאבק.
רמז נוסף לפרשנות זו ניתן למצוא בדברי חז"ל: "מה אעשה, שכנגדי חלוק עליי" (כתובות נד:, כתובות פד:) ; שם הביטוי "כנגדי" משמעו "מי שעומד מולי בדין וחולק עליי"; לפי זה, מסתבר שגם בדרשת חז"ל "לא זכה - כנגדו" הכוונה, "אם האדם לא זכה - תעמוד האישה מולו ותחלוק עליו" (וראו ז' בן חיים, 'עזר כנגדו: הצעה', לשוננו סא, ב-ג (תשנ"ח), עמ' 45-50) .
ועוד: "כיוון שהוראתה של נגד היא נייטרלית, היא באה הן בהקשרים חיוביים והן בהקשרים שליליים... היא יכולה לציין את המשמעות מול ביחס של איבה והתנגדות, ואת המשמעות מול ביחס של עזרה ותמיכה... הסופר בחר להשתמש דווקא בה... ככתוב המרמז באופן אירוני לעתיד" (דורון דן, עזר כנגדו , מסד - מאסף לענייני ספרות והוראתה - 2; ותודה לישראל אפשטיין על ההפניה).
ב. ניתן לפרש כך גם את הפסוק בהקשרו: ה' לא רצה לברוא לאדם אישה שתסכים איתו בכל דבר; לפעמים העזרה של האישה לבעלה מתבטאת דווקא בכך שהיא עומדת מולו, חולקת עליו ומתנגדת לו (ראו אשתו של און בן פלת / מיכאל עזרא ). לכן: "לא טוב היות האדם לבדו" - בלי אישה שעוזרת לו וחולקת עליו; "אעשה לו עזר כנגדו" - אישה שתעזור לו כשצריך ותחלוק עליו כשצריך.
לפי זה יש להסביר את פסוק כ: "ויקרא האדם שמות לכל הבהמה ולעוף השמים ולכל חית השדה, ולאדם לא מצא עזר כנגדו" - ה' לא מצא בהמה שתוכל להתנגד לאדם בדיוק במצבים הנכונים; הבהמות משרתות את האדם ונכנעות לו, אך רק בקשר בין איש לאשה ישנה התנגדות בריאה המאפשרת להתפתח ולגדול.
מקורות נוספים
[עריכה]גירסה שונה מעט של דרשה זו נמצאת בתלמוד בבלי: "זכה - כנגדו, לא זכה - מנגדתו" (תלמוד בבלי, יבמות סג.) . הפועל ניגד משמעו בארמית "היכה"; לפי דרשה זו, במילה "כנגדו" עצמה ישנן שתי משמעויות הפוכות: עמידה מול- לצורך עזרה וסיוע, או מכות.
לפי זה, מלכתחילה ה' התכוון לברוא אישה שרק תעזור לאדם, אך הוא גם יצר את האפשרות שהאישה תכה את האדם ותילחם בו, אם יסטה מהמסלול שה' קבע עבורו ויתנהג באופן שאינו ראוי לעזרה.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-08-31.
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/br-02-18