ביאור:ויקרא רבה כח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
סיכום ויקרא רבה פרשה כח, בנושא: מטרת "מצות העומר" וכוחה.
המטרה
[עריכה]הודאה על העבר
[עריכה]- לפי רבי ינאי (פיסקא א) על הגשמים והרוחות ושאר הדברים העוזרים לגדל הצמחים: "הבריות ישנים על מטותיהם והקדוש ברוך הוא משיב רוחות, ומעלה עננים, ומגדל הצמחים, ומדשן הפירות. ואין נותנים לו אלא שכר העומר".
- לפי רבי פנחס (פיסקא ב) על הרוח בלבד, שלאחר כל העבודה המרובה בתבואה: חרישה, זריעה, עידור, כיסוח, קצירה, עימור, דישה והעמדה בגורן. בלי רוח שמפריד את המוץ, אי אפשר לאכול. לכן מביאים את העומר להודות על הרוח (שהוא דבר חסר ממשות אך הכרחי לתהליך ניקוי התבואה).
בקשה על העתיד
[עריכה]- בפיסקא ג מדמה את זה לטבח שנותנים לו מעט לטעום כדי לראות מה צריך להוסיף בו, כך מביאים מעט מהתבואה לה' כדי שיטעום [כביכול] לראות אם צריך עוד גשם או טל.
זכות וכוח המצוה
[עריכה]- פיסקא ד: זכו לירש את הארץ בזכות העומר.
- בפיסקא ה: מביא רשימה של דברים שזכו בזכות העומר:
- אברהם ירש את הארץ.
- לעשות שלום בין איש לאשתו (לולא קרבן העומר הבא מן השעורים, לא היו יכולים להביא מנחת סוטה הבא גם הוא משעורים. ומנחת הסוטה מביא שלום שאם נמצאה טהורה חוזר השלום לשכון ביניהם).
- ניצח גדעון את המדיינים.
- מפלת סנחריב בימי חזקיהו המלך.
- ניצלו ישראל מכליה בימי יחזקאל הנביא (ראה יחזקאל ד).
- ניצלו מגזירת המן בימי מרדכי.