דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.
המדרש מלמד שכל דבר בעולם, גם דבר שנראה קטן וזניח, יכול להיות שליח של ה'. המדרש מביא כמה דוגמאות:
איש אחד עמד על גדת הנהר וראה צפרדע האוחזת עקרב ומעבירה אותו את הנהר. אמר: עקרב זה בוודאי מיועד לבצע שליחות מסויימת. ואכן תוך זמן קצר שמע שמישהו בעיר הסמוכה מת מעקיצת עקרב.
איש אחד שחפר בבקעת בית שופרי מצא עשב שחיסן אותו מפני ארס של נחש, ואיפשר לו להרוג נחש ארסי.
רבי ינאי ישב על שער עירו וראה נחש. ניסה לרדוף אחריו ולתפסו, אך בכל פעם שבא מכיוון אחד, הנחש הלך לכיוון אחר. אמר: נחש זה בוודאי מיועד לבצע שליחות. ואכן תוך זמן קצר שמע שמישהו מת מנשיכת נחש.
רבי אלעזר היה בשירותים ציבוריים. בא גוי אחד, הקים אותו בכוח, ודחף אותו החוצה ונכנס במקומו. אמר רבי אלעזר: זה בוודאי לא קרה לחינם. יצא נחש מבית הכיסא, עקץ את אותו גוי ומת. קרא עליו רבי אלעזר את הפסוק: "ואתן אדם תחתיך" (ראו סיפור דומה בבבלי ברכות סב ב).
רבי אלעזר עמד על חוף הים בקיסריה, ראה עצם מתגלגלת, ניסה להצניע אותה והיא המשיכה להתגלגל. אמר: זו מיועדת לבצע שליחות. ואכן, לאחר מספר ימים הגיע נציג של השלטון, נתקל בה ונפל ומת, וכשחיפשו בכליו מצאו שם כתבים רעים על יהודי קיסריה.
לרבי שמעון היה פרדס, יום אחד ראה בו דוכיפת, אמר: מה עושה עוף טמא זה בפרדס שלי? הרס את הקן שלה, אך היא בנתה אותו מחדש; הביא לוח עץ ותקע אותו במסמר כדי לחסום את הקן, אך היא הביאה עשב מסויים, הניחה אותו על המסמר, והמסמר נשרף! אמר רבי שמעון: טוב לגנוז את העשב הזה, שלא ימצאו אותו גנבים ויוכלו לפרוץ מנעולים.
חמורתו של רבי ינאי אכלה עשב מסויים והתעוורה, אכלה עשב אחר והתפקחה.
שני אנשים היו מטיילים בשבילי טבריה, אחד עיוור ואחד פיקח, והיה הפיקח נושא את העיוור. ישבו לאכול, ואכלו משני עשבים אלה: העיוור אכל עשב אחד והתפקח, והפיקח אכל עשב שני והתעוור, וכשקמו משם להמשיך בדרכם, אותו אדם שקודם לכן היה עיוור נשא את חברו, שקודם היה פיקח.
איש אחד עלה מבבל לארץ ישראל. ישב לנוח בדרך. ראה שתי ציפורים נלחמות זו בזו. אחת מהן הרגה את חברתה. הלכה ומצאה עשב, הניחה אותו על חברתה והחייתה אותה. אמר אותו האיש: כדאי לי לקחת מהעשב הזה, כך אוכל להחיות את מתי ארץ ישראל. לקח מהעשב והמשיך לעלות. ראה שועל מת על השביל. אמר: כדאי שאנסה את העשב על שועל זה. שם עליו את העשב, והשועל חזר לחיים. המשיך לעלות עד שהגיע לסולמה של צור. ראה שם אריה מת. אמר: כדאי שאנסה את העשב על אריה זה. שם עליו את העשב, והאריה חזר לחיים ואכל את האיש. הוא שאומרים הבריות: "עשית טוב לרע - עשית רע"; "אל תעשה טוב לרע, ולא יגיע לך רע".
אמר רבי תנחומא: אפילו מים יכולים להיות שליחים של ה'. מעשה באדם אחד שהיה מוכה שחין, וירד לטבול בכינרת, ובמקרה באותה שעה צפה ועלתה משם בארה של מרים, ורחץ במימיה והתרפא. כל מי שעולה על הר בשם "ישימון" ומסתכל לכיוון הכינרת, יכול לראות בה מין כברה קטנה, וזוהי בארה של מרים, והיא מכוונת מול שערי בית הכנסת העתיק של טבריה.
