ביאור:ויקרא ב יג
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
(ויקרא ב יג): "וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח"
מאמרים מאתר ויקיטקסט
[עריכה]שיטת הלל הלפרין
[עריכה]- מקובל הפירוש שמולחים קורבנות במלח ולא בחומר אחר, כי מלח הוא חומר שאינו מתקלקל. אבל מניסיוני קצת רטיבות מקלקלת את המלח.
- למה המליחה מוזכרת תחילה בקורבן מנחה, ומשם לומדים לשאר הקורבנות שגם אותם מולחים במלח ?
- למה ראוי למלוח קורבנות במלח סדומית (מנחות כא א) ?
- מהיכן צץ המושג ברית מלח ?
רש"י מפרש על דרך הדרש שה' כרת ברית עם המלח בבריאת העולם, ומשם בא המושג ברית מלח. מי שחושב שזה פשט הפסוק, קשה עליו : לה' אין מה לעשות רק לעשות עסקים עם מלח?!
הרמב"ן מסביר את חשיבותו של המלח שהוא בנוי "מים ואש". הדברים יובנו על פי רבינו בחיי (ויקרא ה ב) שיש בעצם המלח: כח המים והאש. שהם כנגד 2 המדות שבהם קיום העולם: מדת הרחמים ומדת הדין. ולכן כתוב: "ולא תשבית מלח ברית אלקיך", קרא: ברית אלקיך מלח. לפי שה' אדון העולם, לו היכולת לקיים ולהכרית העולם. וכמו שאמרו : "ראה שאינו יכול להתקיים בדין שיתף עמו מדת רחמים", וכן המלח מקיים ומכרית, שהוא מקיים ומשמר הבשר זמן מרובה ונותן טעם בכל המאכלים, והוא גם מכרית, שמקום מלוח לא יכולים לגדול בו רוב הצמחים.
שיטת הרמב"ן ורבינו בחיי לא מקובלת עלי כי הם מתבססים על אריסטו היוני שטען שהעולם בנוי מ- 4 יסודות : אש, אויר, מים ועפר. וכל המסכים עם העקרונות הבסיסיים של המדע יש בו לפחות קצת זלזול בתורת אריסטו.
לעניות דעתי הר סיני עשוי מלח סדומית, ולכן ברית התורה, הברית בין עם ישראל לה', הברית אשר כרת איתם בחורב, נקראת ברית מלח. ולכן הסיבה העיקרית שמולחים קורבנות במלח סדומית, להכריז שאנו מקימים את הלכות הקורבן על פי התורה שקיבלנו בסיני. קרבן מנחה שהיינו חושבים שהוא קורבן קוסמופוליטי, וכל אחד עושה אותו איך שבא לו, (כדרך שהקריב יעקב לעשיו בבראשית לג י), היינו חושבים שיש בו פטור ממליחה. באה התורה ואומרת לנו אפילו קורבן מנחה מולחים, וכן שאר הקורבנות.