ביאור:הפרכת הנצרות מהפסוקים שהם עצמם מביאים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

ישנו מאמר חכמינו האומר ביחס לנוצרים, במילים שונות מעט, שהיכן שאנו שומעים טענתם שם גם-כן אנו מוצאים את הפרכתם. הכוונה שם לפסוק: בראשית, א', 26: "ויאמר אלהים נעשה אדם בצלמנו כדמותנו", שמכאן מוצאים הנוצרים את טענת ריבוי האלוהים שלהם, אך ההפרכה כבר בפסוק זה, שכן נאמר ויאמר ביחיד, וכן מהפסוק המקביל לזה: בראשית, א', 27: "ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אתו זכר ונקבה ברא אתם", שגם כאן כל הדיבור הוא ביחיד.

אך כשם שניתן להראות את הדברים בדוגמא זו כן ניתן להראות אותם בדוגמאות הבאות:

ירמיה, לא', 30: "הנה ימים באים נאם-יהוה וכרתי את-בית ישראל ואת-בית יהודה ברית חדשה. 31 לא כברית אשר כרתי את-אבותם ביום החזיקי בידם להוציאם מארץ מצרים אשר-המה הפרו את-בריתי ואנכי בעלתי בם נאם-יהוה. 32 כי זאת הברית אשר אכרת את-בית ישראל אחרי הימים ההם נאם-יהוה נתתי את-תורתי בקרבם ועל-לבם אכתבנה והייתי להם לאלהים והמה יהיו-לי לעם. 33 ולא ילמדו עוד איש את-רעהו ואיש את-אחיו לאמר דעו את-יהוה כי-כולם ידעו אותי למקטנם ועד-גדולם נאם-יהוה כי אסלח לעונם ולחטאתם לא אזכר-עוד".

כביכול כאן מדובר בברית חדשה, אך מיד מבהירים לנו שהברית הישנה לא מאבדת תוקף:

ירמיה, לא', 34: "כה אמר יהוה נתן שמש לאור יומם חקת ירח וכוכבים לאור לילה רגע הים ויהמו גליו יהוה צבאות שמו. 35 אם-ימשו החקים האלה מלפני נאם-יהוה גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל-הימים. 36 כה אמר יהוה אם-ימדו שמים מלמעלה ויחקרו מוסדי-ארץ למטה גם-אני אמאס בכל-זרע ישראל על-כל-אשר עשו נאם-יהוה".

ועוד, כשתחילה מוזכר הגואל:

ישעיה, נט', 20: "ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב נאם יהוה".

אך מיד, גם כן בעניין הברית:

ישעיה, נט', 21::ואני זאת בריתי אותם אמר יהוה רוחי אשר עליך ודברי אשר-שמתי בפיך לא-ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך אמר יהוה מעתה ועד-עולם".

ועוד, פסוק השנוצרים מביאים כמתייחס למשיח:

מלאכי, ג', 1: "הנני שלח מלאכי ופנה-דרך לפני ופתאם יבוא אל-היכלו האדון אשר-אתם מבקשים ומלאך הברית אשר-אתם חפצים הנה-בא אמר יהוה צבאות".

אך שוב, בסוף הפרק מובהר לנו:

מלאכי, ג', 22: "זכרו תורת משה עבדי אשר צויתי אותו בחרב על-כל-ישראל חקים ומשפטים. 23 הנה אנכי שלח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום יהוה הגדול והנורא. 24 והשיב לב-אבות על-בנים ולב בנים על-אבותם פן-אבוא והכיתי את-הארץ חרם".

כלומר, הייתי אומר שאפשר ממש לחוש איך התורה ידעה שיהיה דבר כזה נצרות שתהיה בה סכנה של הטעיית רבים והיא מנעה מבעוד מועד את הנפילה למהמורה זו.


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-11-14.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1131_4