ביאור:המנהיג האידיאלי רואה במשרה עול

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


ישעיהו ט ב-ו: "הִרְבִּיתָ הַגּוֹי, לא (לוֹ) הִגְדַּלְתָּ הַשִּׂמְחָה; שָׂמְחוּ לְפָנֶיךָ כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר, כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל. כִּי אֶת-עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ , שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ - הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן. כִּי כָל-סְאוֹן סֹאֵן בְּרַעַשׁ וְשִׂמְלָה מְגוֹלָלָה בְדָמִים, וְהָיְתָה לִשְׂרֵפָה מַאֲכֹלֶת אֵשׁ. כִּי-יֶלֶד יֻלַּד-לָנוּ, בֵּן נִתַּן-לָנוּ, וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל-שִׁכְמוֹ ; וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ, אֵל גִּבּוֹר, אֲבִי-עַד, שַׂר-שָׁלוֹם. לםרבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין-קֵץ עַל-כִּסֵּא דָוִד וְעַל-מַמְלַכְתּוֹ, לְהָכִין אֹתָהּ וּלְסַעֲדָהּ בְּמִשְׁפָּט וּבִצְדָקָה; מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם, קִנְאַת ה' צְבָאוֹת תַּעֲשֶׂה-זֹּאת"

פסוקים אלה מתארים את המעבר משיעבוד לגאולה: במקום העול שהיה מוטל על שכמו של עם ישראל - "{{{1}}}" - הם זכו למנהיג חדש שנטל על שכמו את משרת המנהיגות - "{{{1}}}". החזרה על המילה "שכמו" מלמדת, שהמנהיג החדש יתייחס אל המשרה החדשה שלו כאל עול, ויישא אותה על שכמו באחריות ובכובד-ראש, ולא ישתמש בה לשם כבוד והתפארות. בזכות המנהיג החדש, שיסכים לקחת על שכמו את עול המנהיגות, יינצל עם-ישראל מעול השיעבוד לגויים.

(ע"פ מלבי"ם, ביאור המילות על ישעיהו ט ה) .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-12-24.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/yjayhu/yj-09-0305