ביאור:מלאכי ב י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.




הלא אב אחד לכולנו, הלא אל אחד בראנו[עריכה]

אחת הנבואות בספר מלאכי נפתחת במילים מלאכי ב י:

"הלוא אב אחד לכלנו,

הלוא אל אחד בראנו;

מדוע נבגד איש באחיו,

לחלל ברית אבתינו?"

בהמשך מוכיח הנביא את בני יהודה על שני דברים:

  • על שהם נושאים נשים נכריות (ב11): "בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים: כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר".
  • על שהם בוגדים בנשותיהם הראשונות (ב13-14): "וזאת שנית תעשו: כסות דמעה את מזבח ה', בכי ואנקה; מאין עוד פנות אל המנחה, ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: 'על מה?': על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך".

מה הקשר בין האב המשותף שלנו - "הלוא אב אחד לכולנו" - לבין התוכחות שבאות בהמשך הפרק? ובכלל, לאיזה אב הכוונה?

1. ע"פ ראב"ע, "אב אחד לכולנו" הוא יעקב, אביהם של כל בני ובנות ישראל; ומכיוון שכל בני ישראל אחים, ראוי שהגברים לא יבגדו בנשותיהם הישראליות, ולא יקחו להם נשים נכריות שאינן בנות יעקב. אולם:

  • ההאשמה בבגידה - "אשר אתה בגדת בה והיא חברתך ואשת בריתך" - אינה תלויה בעובדה ש" אב אחד לכולנו "; אדם צריך לקיים את התחייבויותיו ובריתותיו גם כלפי אנשים זרים, שאינם בני אותו אב.
  • ועוד: הטענה "אב אחד לכולנו" אינה מיוחדת לבני ישראל - גם הנשים הנכריות הן בנותיו של אדם הראשון, גם הן יכולות להגיד "‎אב אחד לכולנו" בדיוק באותה מידה כמו הנשים הישראליות, כך שהטענה "אב אחד לכולנו" לא מחזקת את דברי הנביא!

2. ע"פ מצודת דוד, "אב אחד לכולנו" הוא אדם הראשון; ומכיוון שכל הגברים והנשים הם צאצאיו של אדם הראשון, ראוי שהגברים לא יבגדו בנשותיהם הישראליות, כנ"ל. אולם:

  • הטענות כנגד הפירוש הקודם נכונות גם ביחס לפירוש הנוכחי;
  • ויותר מזה: אם "אב אחד לכולנו" הוא אדם הראשון, קשה להבין מדוע הנביא מוכיח את בני יהודה על כך שהם נושאים נשים נכריות,  והרי גם הנשים הנכריות הן בנות אדם הראשון!

3. ע"פ יהושע רוזנברג , "אב אחד לכולנו" הוא ה', שנקרא בכמה מקומות אביהם של ישראל (גם בתחילת ספר מלאכי: "בן יכבד אב...").

  • אולם, הביטוי "אל אחד בראנו" עדיין מתאים לכל העמים, ולכן הטענות כנגד הפירושים הקודמים נכונות גם כאן.
  • גם הביטוי "אב אחד לכולנו" יכול להתאים לכל העמים - עם ישראל נקרא הבן הבכור של ה' ("בני בכורי ישראל"), ומכאן ניתן להסיק, שגם שאר העמים הם בנים של ה'.

4. וע"פ איתן ירדן בשם אברבנאל, "אב אחד לכולנו" הוא אכן אדם הראשון, אבל המשפט הזה איננו דברי הנביא אלא דברי העם; בני יהודה, שלקחו נשים נכריות, טוענים כלפי הנביא "מדוע אתה מאשים אותנו בבגידה?

  • "הלוא אב אחד לכולנו" - הלוא כולנו צאצאים של אדם הראשון,
  • "הלוא אל אחד בראנו" - וכולנו נבראנו ע"י אותו אל;

אז מדוע אתה אוסר עלינו לקחת נשים נכריות?"

מצאנו טענה דומה להפליא באגדה תלמודית (מובאת למשל כאן ): " "רבי עקיבא.. כשהלך לרומי... אצל הגמון אחד ושגר לו שתי נשים יפות, רחצום וסכום וקשטום ככלות חתנים. והיו מתנפלות עליו כל הלילה זאת אומרת 'חזור אצלי' וזאת אומרת 'חזור אצלי', והיה יושב ביניהם ומרקק ולא פנה אליהן. הלכו להן והקבילו פני ההגמון ואמרו לו 'שווה לנו המות משתיתננו לאיש הזה'.  שלח וקרא לו אמר לו: ומפני מה לא עשית עם הנשים הללו כדרך שבני אדם עושים לנשים, לא יפות המה לא בנות אדם כמותך ? הן מי שברא אותך לא ברא אותן ! אמר לו: מה אעשה, ריחן בא עלי מבשר נבלות וטרפות ושרצים" "

לגבי המשך הפסוק - "מדוע נבגד איש באחיו, לחלל ברית אבותינו" ישנם כמה פירושים:

א. ע"פ איתן ירדן, ייתכן שזה המשך הטענה של העם:

  • "מדוע אתה טוען שאנחנו בוגדים ומחללים ברית אבות?";

ב. גם ע"פ דעת מקרא, זה המשך הטענה של העם:

  • "מדוע אתה דורש מאיתנו לעזוב את נשותינו הנכריות, ובכך לבגוד בהן ולחלל את הברית שכרתו הורינו עם הוריהן?"

ג. ולי (אראל) נראה יותר שזו כבר התשובה של הנביא: הנביא משיב להם על שתי הטענות:

  • כנגד "אב אחד לכולנו" הוא אומר "מדוע נבגד איש באחיו"? כלומר: נכון שכולנו בני אדם הראשון, אבל זה לא אומר שמותר לנו לבגוד איש באחיו ולפגוע בנשים הראשונות שלקחנו; גם אילו היה מותר לקחת אישה מעם אחר, עדיין אסור לקחת אישה שניה בלי רשותה של האישה הראשונה;
  • וכנגד "אל אחד בראנו" הוא אומר "לחלל ברית אבותינו"? כלומר: נכון שה' ברא את כל העמים, אבל ה' גם כרת ברית מיוחדת עם אבותינו, והברית הזאת אוסרת על בני ישראל לקחת נשים מעמים אחרים (ע' שמות לד י-.16).

בהמשך הקטע, הנביא מפרט לגבי כל אחד מהחטאים:

  • כנגד "אל אחד בראנו" הוא אומר: "בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים: כי חילל יהודה קודש ה' אשר אהב ובעל בת אל נכר", כלומר: הנישואין עם נשים נכריות מהווים חילול ובגידה בברית הקדושה שה' כרת עם עם ישראל, כי הנשים הנכריות רואות את עצמן כבנות אל נכר; הן לא מאמינות ש" אל אחד בראנו ", הן מאמינות שיש להן אל אחר שברא אותן; ומי שמתחתן עם אישה כזאת למעשה משתף פעולה עם הטעות שלה.
  • וכנגד "אב אחד לכולנו" הוא אומר: "וזאת שנית תעשו: כסות דמעה את מזבח ה', בכי ואנקה; מאין עוד פנות אל המנחה, ולקחת רצון מידכם. ואמרתם: 'על מה?': - על כי ה' העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך ואשת בריתך", כלומר: הנישואין עם נשים נכריות מהווים גם בגידה בברית שכל איש כרת עם אשתו הראשונה - אשת נעוריו - ביום שנשא אותה לאישה, ובגידה בברית היא מעשה פסול, כי גם האישה שבוגדים בה היא אחות - גם היא יכולה להגיד "אב אחד לכולנו".

הקטע נמצא בתוך פרק שכולל תוכחה משולשת לעם ישראל - על כך שהם מפרים שלוש בריתות : בתחילת הפרק הוא מאשים את הכהנים על שהם מפרים את ברית הלוי , בהמשך הוא מאשים את היהודים על שהם מפרים את ברית האבות ולוקחים נשים נכריות, ובסוף הוא מאשים את הגברים על שהם מפרים את ברית הנשים ונוטשים את נשותיהם הראשונות ( מבנה הקטע ).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-04-04.


תגובות[עריכה]

מאת: איתן

שלום אראל,

סיכום מצוין של הנושא. שתי הערות:

א. מדוע נבגד - אם אלו דברי הנביא, מדוע הוא מכניס את עצמו לכלל הבוגדים.

חשבתי על שתי אפשרויות לענות: (א) כדי לא להוציא את עצמו מן הכלל (ב) אולי אתה מפרש נבגד כצורה סבילה (נפעל) ? אם כי הגימל בפתח ולא בקמץ.

איך אתה חשבת לפתור את השאלה ?

ב. כבר נתקלתי בשני מקומות (משה הלברטל, מהפכות פרשניות בהתהוותן, אבי שגיא - אלבר קאמי והפילוסופיה של האבסורד) בפרשנות שרואה ב"הלא אב אחד לכלנו" את דברי הנביא המביעים רעיון של אוניברסליות אנושית. הרעיון הזה נראה לי סותר את התוכחה על נישואי התערובת, ולכן תהיתי מה המקור לפרשנות הזו. לא שמתי לב שכך מפרש מצודת דוד. השאלה היא אם יש מי שטרח ליישב את השאלות שפרשנות זו מעלה ?

איתן

מאת: אראל
"א. מדוע נבגד - אם אלו דברי הנביא, מדוע הוא מכניס את עצמו לכלל הבוגדים"?
אני הבנתי שזו צורת דיבור שמבטאת ענוה - הוא לא רוצה לדבר אליהם מלמעלה ולהגיד בלשון ציווי "אל תבגדו!" אז הוא משתף את עצמו עם החוטאים ואומר "בואו נחזור בתשובה ביחד".
לא מצאתי צורת התבטאות זהה לגמרי בתנ"ך, אבל מצאתי כמה פסוקים עם רעיון דומה:
1. בבראשית "נעשה אדם בצלמנו כדמותנו..." - לפי אחד הפירושים, הכוונה שה' שיתף את המלאכים בהתייעצות, וכן "הבה נרדה ונבלה שם שפתם". זה כמובן לא זהה: בפסוק שלנו, הדובר משתף את עצמו בדבר שרק השומעים עושים, ובפסוקים מבראשית, הדובר משתף את השומעים בדבר שרק הוא עושה.
2. דברים יב ח: " "לא תעשון ככל אשר אנחנו עשים פה היום איש כל הישר בעיניו" "  - בקריאה ראשונה נראה שמשה מוכיח את בני ישראל על כך שהם עושים דבר רע, ומשתף את עצמו עמם - "אנחנו עושים פה היום" (אמנם לפי דעתי הפירוש שונה http://www.tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/dm-12-0811.html )
3. שמות טז כח: " "ויאמר ה' אל משה 'עד אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי?'" " - משה כמובן לא חטא, אבל ה' האשים את כל בני ישראל, וגם משה נכלל בהאשמה.

מאת: אראל
אני אישית לא נתקלתי במישהו שטרח ליישב את הקשיים. אני אשמח לדעת מה כתבו על כך משה הלברטל ואבי שגיא.


הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:הלא אב אחד לכולנו, הלא אל אחד בראנו

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/nvia/tryasr/ml-02-10