ביאור:הולך אחריה פתאם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

תהליך ההתפתות של הנער חסר-הלב מסתיים במילים:

(משלי ז כב): "הוֹלֵךְ אַחֲרֶיהָ פִּתְאֹם, כְּשׁוֹר אֶל טָבַח יָבוֹא, וּכְעֶכֶס אֶל מוּסַר אֱוִיל".

המילה פתאום מציינת בלשון התנ"ך, כמו בלשון ימינו, הפתעה ומיידיות ; אולם הפיתוי המתואר בפרק ז הוא תהליך ארוך - לא מפתיע ולא מיידי (ראו פיתויי האישה הסוררת ); אז מדוע נאמר הולך אחריה פתאום?

1. למרות שתהליך הפיתוי הוא ארוך - נקודת השבירה היא פתאומית. לאורך כל הפיתוי, הבחור מצליח להחזיק מעמד בעזרת השכל שלו, שמתגבר על הפיתויים; אבל יש נקודה מסויימת שבה הוא מחליט פתאום להפסיק להשתמש בשכל, ובנקודה זו הוא נשבר - מנקודה זו והלאה הוא כבר לא יצליח לחזור אחורה. דומה לכך, כנראה, פירש "יסוד מלכות", שתרגם את המילה " פתאום" - " "מבלי לחשוב" "; וכן פירש מלבי"ם: " "אחר שנידח ממקומו, מתחיל פתאום ללכת, כי אם היה מתמהמה ושואל עצת שכלו, היה מתאפק מלכת, אבל זה יתהווה פתאום..." "

2. וע"פ דעת מקרא, המילה פִּתְאֹם בפסוק זה היא תואר-הפועל מהמילה "פתי" או "פתאים" (כמו המילה "שלשום" מ-"שלוש", המילה "ריקם" מ-"ריק", והמילה "חִנָּם" מ-"חֵן"), ומשמעות המשפט הולך אחריה פתאום היא "הולך אחריה כמו פתי", "הולך אחריה כמפותה".

ראו גם: פתאום .

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-03.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-07-22a