ביאור:ההוא שאינו ידוע

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


(בראשית א א): "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ"( פירוט )

לפי הפשט, אלהים ברא את השמים ואת הארץ בראשית (בתחילת) הזמן.

אולם, בתורת הקבלה, שם "אלהים" הוא רק אחד מהשמות של הבורא, והוא מציין רק את אחת מהמידות שלו. אם כך, יש לשאול: מי ברא את המידה הזאת עצמה? "מי ברא את אלהים"?

תשובה מקורית במיוחד נמצאת בספר הזוהר: "אמר רבי יודאי: מהי בראשית? - בחכמה, זו חכמ"ה שהעולם עומד עליה, להיכנס לתוך סודות סתומים עליונים.     וכאן נחקקו שישה צדדים גדולים עליונים, שמהן יצא הכל, שמהן נעשו ששה מקורות ונחלים, להיכנס לתוך היום הגדול. וזהו ברא שית, מכאן נבראו. מי ברא אותם? - ההוא שלא נזכר, ההוא סתום שאינו ידוע" (תרגום מארמית של זוהר חלק א, הקדמת הזוהר, פתיחת רבי יודאי ) .

שִׁית בארמית = שֵׁשׁ. מכאן שהמילה הראשונה, בראשית, אינה מציינת את זמן הבריאה אלא את הדבר הראשון שנברא בעולם - את "ששת הצדדים" (אולי הכוונה לששת הכיוונים בשלושת ממדי המרחב) .  אם כך, הפסוק מתחיל בפועל "ברא שש". אבל לפני הפועל, אמור להיות כתוב הנושא של הפועל - מי שברא את אותן ששה צדדים. והוא לא נזכר!  "ההוא דלא אדכר, ההוא סתים דלא ידיע" - שמו של הבורא העליון אינו נזכר כלל בתורה - הוא סתום ואינו ידוע! 

ואותו בורא אינסופי ששמו אינו ידוע, הוא ברא את ששת הקצוות, והוא גם ברא את המידה ששמה "אלהים".


תגובות[עריכה]

הפרוש של רבי יודאי לא יתכן מסיבה פשוטה: התורה נכתבה על טהרת השפה העברית ללא שום טיפטוף ארמי.

-- אלברט שבות, 2018-09-21 19:48:52

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-09-28.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/br-01-01-zohr