ביאור:האם אלהים נחם?

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



"וינחם ה' כי עשה את האדם בארץ ויתעצב אל לבו" (בראשית, ו, 6).

נשאלת השאלה - כיצד יכול ה' להתחרט, שהרי כתוב - "לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם, ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה?" (במדבר, כג', 19).

אך את התשובה לכך אנו מוצאים כבר בתחילת הפרשה - "ויקרא את שמו נח לאמור זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'" (בראשית, ה', 29).

כלומר, כפי שאומרים חז"ל, כאן שהעולם נוצר עבור הצדיקים, שהרי כתוב - "ונח מצא חן בעיני ה'" (בראשית, ו', 8), וכן אנו מוצאים בדברי ה' למשה - "ועתה הניחה לי ויחר אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול".

ומכאן גם ההסבר להתחרטותו-כביכול של ה' לאחר החטא הקדמון, שהרי האדמה נזכרת כאן, עליה נכתב שם - "קוץ ודרדר תצמיח לך ואכלת את עשב השדה" (בראשית, ג', 18).

ובעניין הציטוט מבמדבר יש לציין שני מקורות דומים לו, האחד - "וגם נצח ישראל לא ישקר ולא ינחם כי לא אדם הוא להנחם" (שמואל א', טו', 29) ואולי ה'גם' פה בא גם-כן לרבות את ה', והשני - "לא אעשה חרון אפי לא אשוב לשחת אפרים כי אל אנכי ולא איש בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר" (הושע, יא', 9).

וניתן לשאול כאן - וכי ה' לא בא בעיר? והרי במגדל בבל נכתב - "הבה נרדה ונבלה שם שפתם אשר לא ישמעו איש שפת רעהו" (בראשית, יא', 7), ובסדום נכתב - "ארדה נא ואראה הכצעקתה הבאה אלי עשו כלה ואם לא אדעה" (בראשית, יח', 21), כאן בלשון יחיד וכאן בלשון רבים, כשכנראה קודמותו של הסיפור הראשון היא הגורם לכך. ועוד, שהרי נאמר "והתהלכתי בתוככם" (ויקרא, כו, 12). אך כנראה שמובן "לא אבוא בעיר" הוא שונה, או שהקשרו שונה.

ועוד יש לדעת, כי קיים קשר רעיוני ולשוני בין המילים נחם-נקם, כפי שמצאנו בישעיה - "הוי אנחם מצרי ואנקמה מאויבי" (א', 24). כך, אנו מוצאים בברית החדשה, כי ישוע אומר, שיש לסלוח לא עד שבע פעמים, כי אם אפילו עד שבעים ושבע פעמים, כשבמקביל לכך אנו מוצאים, בקטע שהוא בעצם מקורו של האמור לעיל - "כי שבע יקם קין ולמך שבעים ושבעה" (בראשית, ד', 24). ובכלל יש עלינו לדעת, כי כל הכתובים בברית החדשה מבוססים בעצם על האמור בתנ"ך, ואפשר להוכיח זאת.

לבסוף, יש עלינו עוד לציין את טבעה הכפול, החיובי-שלילי, של המילה 'נחם' - במשמעות התחרטות ועצב ובמשמעות רווחה. ועוד אנו מוצאים משחק מילים אחד בתנ"ך - "ויהי בשלח פרעה את העם ולא נחם אלהים דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה" (שמות, יג', 17).

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0106_5