ביאור:האדם העץ וחידת המוות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

תגובה ל: צמחים שנכתבה ב12:29:32  20.01.2005

"{{{1}}}"

תהלים י' – האילן הוא משל לאדם, האילן מוכר מ – "אילן אילן במה אברכך..." {תענית ה':}. העץ שלנו נחשב עץ טוב, העץ כל הזמן חי. "אשר פריו ייתן בעיתו ועלהו לא יבול" – לא קשה לנחש שזוהי התורה המשולה לעץ. על עץ החיים שומרים הכרובים. ישנם קשרים רבים בין גן עדן לבית המקדש. גם במקדש ישנם שני כרובים השומרים על התורה משמע תורה = עץ. ולכן האדם העוסק בתורה נמשל לעץ.

המחזור של אדם - יום. המחזור של עץ - שנה. קיץ = יום וחורף = לילה. העץ שוכן על פלגי מים ולכן הוא חי כל הזמן. השינה נחשבת כמיתה (שינה אחד משישים של מיתה – ברכות נ"ז: ). ולכן אומרים ק ריאת שמע - כר' עקיבא.

העץ חי כל הזמן, כמי שעוסק בתורה יומם ולילה.

ישנו תיאור סותר של ירמיהו בפרק י"ז (הפטרת בחוקותי), פס' ה' – ט'.

ישנו דמיון בין ירמיהו י"ז ותהלים א'. בירמיהו י"ז ישנו היפוך - כמו הרשע בפרק א' בתהלים, רק שכאן הרשע מתואר כערער בערבה, וכאן מדובר על הדבק בה' לעומת הדבק בתורה. יוצא מכאן שיש שני כתובים שסותרים זה את זה עד שיבוא הכתוב השלישי ויכריע ביניהם.

הכתוב הזה הוא יחזקאל מ"ז – תיאור הים של שלמה. ישנו מעיין תחת קודש הקודשים המביא חיים לעולם (אבן השתייה). כיוון הליכתו של יחזקאל הוא דרום מזרח. המים הולכים ומתגברים לעומת מה שקורה בד"כ (הפוך).   במתן תורה- "ויהי קול השופר הולך וחזק" – מידת הקב"ה אינה כמידת בשר ודם, כך גם המים. "קול ה' על המים", "ה' על מים רבים" – מה קולו הולך וגובר גם המים הולכים וגוברים.   מים מרפאים את חטאתם של סדום, ומחיים את ים המוות. עין עגלים = עין פשחא. הקשר כאן לעץ החיים ברור: "כל עץ מאכל לא יבול עלהו ולא יתום פריו לחדשיו".

 

קבוע במקדש: הארון וצנצנת המן. הארון מציין את הצדיק של תהלים א' וצנצנת המן את הביטחון בה' של ירמיהו י"ז, צריכים לחכות שירד מן מהשמים ולבטוח בה' שייתן להם לחם. בא"י תלויים בגשמים, גם אם אתה זורע אתה צריך להאמין שהקב"ה ייתן לך. "והייתה אמונת עתיך חוסן ישועות חכמת ודעת" (ישעיה ל"ג, ו), אמונת = סדר זרעים. וכן, " "" שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר " (קהלת י"א, ד). הארון סמל   לרוחניות וצנצנת המן סמל לגשמיות. ישנו צורך בשילוב.

ישנן שתי ברכות בהן אנו מחויבים מדאורייתא. ברכות התורה - הארון, ברכת המזון - המן. כל זמן שיש מן ישנו צורך לצאת וללקט וישנו איסור לצאת בשבת כי זה חוסר אמונה בכך שה' שובת (האדם חושב שהוא ימצא מן כך שהקב"ה לא שובת). בקרקע ישנו אותו דבר רק במחזור של שנים. איש הביטחון והאיש הרוחני מתאחדים בקודש הקודשים. הביטחון בה' הוא בכל תחומי החיים. התורה היא ברית בינינו ובין הקב"ה – בוטחים שהקב"ה ייתן את שלו (דיאגרמה 1).

 

תהלים פרק צ': דומה לחלק השני של פרק א'. התיאור של ציץ, משהו יבש עומד בניגוד לפרק א' כי שם הוא עומד וכאן החיים חולפים. מאיפה מתחיל תהליך התשובה?

  • "השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם" - "ר' שמעון " : ואם לא עושים תשובה לא יגאלו?! אלא שיגרום להם לשוב בתשובה – התערותא דלעילא.

  • "שובו אליי ואשובה אליכם" - "ר' עקיבא " : אם עושים תשובה נגאלים ואם לא עושים תשובה לא נגאלים.

ביום כיפור - מידת הרחמים התערותא דלתתא. בפורים - התערותא דלעילא. ויכוח בין המשורר לקב"ה מי צריך לשוב בתשובה? המשורר: עד שנתחיל לשוב בתשובה כבר נמות (אין מספיק זמן). ואילו הקב"ה – "אלף שנים בעיניך כיום אתמול".

"שובה ה'... והנחם על עבדיך" מזכיר את "שוב מחרון אפך", ולכן כנראה התפילה של פרק זה נאמרה בחטא העגל. עם ישראל משול לעץ החיים, ופתאום עם ישראל יורד למדרגה התחתונה - חטא העגל, ציץ ויבש. סתירה בין עץ החיים ובין ציץ ויבש. אז מה בעצם בנ"י, חולפים או חיי נצח?

בא הכתוב השלישי ומכריע ביניהם: תהלים ק"ג. פס' ח': רמז לעשרת הדברות – אחת מהוריאציות. פס' ז': "הודיעיני נא דרכך".

ישעיה' נ"ה-ו' – פס' י"א. פס' י"ב-י"ג קשורים לסליחות ותחנון (הקשר כעת ברור - כאן יש י"ג מידות). "אנוש כחציר ימיו" וכו' תשובה לויכוח, ימיו קצרים ואם יתנו לו למצוא את הדרך לבד, הוא לעולם לא יגיע, ולכן הקב"ה מתווה כי יש לו זמן ("פוקד עוון אבות על בנים ועל שלשים"), הקב"ה מוכן להמתין אבל לא מחכה לעולם, חיי אין קץ. צריך לתת לאדם מרחב לתשובה.

סוד י"ג מידות: קיצור חיי אדם לעומת נצח הקב"ה. למרות החטא אפשר לזכות בלוחות מעם הקב"ה (דיאגרמה   3). דיאגרמה 2: ישעיה מ', נספח. רעיון העץ לעומת הציץ והיבש. חיי האדם הקצרים מול חיי הנצח של הקב"ה. ישעיה מתאר במושגי גאולה איך דבר ה' מתקיים. אם הקב"ה הבטיח אז הוא יקיים. גם אם לא בימיו אז בזרעו.

למה ירמיהו מתכוון באומרו: 'מי הגבר' ? לאחר הקטע של "קורא דגר ולא ילד עושה עושר ולא במשפט". ירמיהו כ"ג: "הוי בונה ביתו בלא צדק ועליותיו בלא משפט". השוואה שנעשית ליהויקים (מוטיב חוזר בירמיהו). בחצי ימיו יעזבנו – יהויקים מלך בגיל 25 ומת בן 35 (11 שנה) – "ימֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה"   (תהלים צ').

יהויקים מלך בעזרת מלך מצרים. יאשיהו נחשב הצדיק שבמלכים.

השוואה בין ירמיה י"ז לאיוב י"ד (מתחיל באיוב י"ג, כג). מתחיל בהשוואה בין תהלים ד' לאיוב י"ד: אדם העומד מול ה' חייו קצרים. איוב ומשה עמדו שניהם מול ה'. איוב: למה אתה מעמיד אותי למשפט הרי ממילא עוד שניה אני מת. הקב"ה: חשבת שאתה יכול נגדי. איוב: מה אני ממילא יכול לעשות הרי אני ממילא הולך למות תוותר לי. הקב"ה לא מוותר על משפט.

משה: אני הולך למות אז תראה לי דרך תשובה. ויתור זה לא רחמים, אולם הוראת דרך תשובה זה רחמים. הענשה = מידת הדין, ויתור = חולשה, אז תנקה = רחמים. ל א מענישים , דרך תיקון 3.

 

" דיאגרמה 5 " : תיאור יצירת החיים (דרך יצירה נוספת חוץ מהעץ).

איוב י': לא מכחיש שחטא, מודה שחטא.

יונה א': יונה לומד שא"א לברוח מהקב"ה. יש הבדל לאן בורחים (הבדל בין תהלים לאיוב).

פתרון 1: לצאת החוצה

פתרון 2: פנימה, אל תוכו. בריחה כביכול עד שהקב"ה תופס אותך. כל השחיתות בפנים, ומבחוץ נראה צדיק. הקב"ה יודע מה באמת קורה בפנים כי הוא היצרן. תיאור איך הקב"ה יצר את האדם. הקב"ה שומר אצלו את תכניות הבניה. שמרת בשביל מה שנמצא בפנים כדי שתמצא איפה לחפש. בכספת מוחבא הכסף השחור ורק היצרן (הקב"ה) יודע איפה למצוא.

רעיון זה מופיע בתהלים קל"ט. דומה לזעקה היוצאת מיונה. הוא רוצה לברוח פנימה. אין איפה להתחבא. מסקנה : לא בשביל "לדפוק" את האדם על כל חטא קטן. אדרבה, אתה יודע את הפגמים תעזור לי למצוא דרך תיקון. אצל דוד זה לא מביא לטענות, להבדיל מאיוב.

 

" השוואה בין איוב ליאשיהו " :

תשובתו של יאשיהו מופיעה על שני פרקים אבל מותו הוא כ"כ טראגי (קרב מגידו – מל"ב כ"ג ודברי הימים ב' ל"ה). ישנו רושם כי יאשיהו מת בעוון אבותיו (מנשה ואמון), הוא עשה מאמצים אדירים ובסוף הוא מת מוות טראגי (תיאור נוראי בחז"ל), מזכיר את בת יפתח.   איך זה קרה?

זה משפיע על יהויקים (למה לעשות כ"כ הרבה מאמצים), משבר שמשפיע על המצב הרוחני של העם. איך מלך כ"כ צדיק מת בגיל צעיר? מקביל למותו של אחאב - המלך מת במלחמה, וגסס. יאשיהו נהרג בבקעת מגידו - מקרה אחד לאחאב וליאשיהו.

בעל אדמה חי עם אדמה 24 שעות ביממה. שכור - רק כמה שעות.

איוב: האדם שכור לאדמה לעומת העץ שהוא בעל שורשים. עץ שנכרת יצמח מחדש, אדם לא. האדם מתמזג עם האדמה, כדי להיפרד ממנה מחדש. איוב – אין סיכוי לאדם הוא כמו ציץ. בירמיהו הדמיון הוא שיש חיי עולם. לא ייתכן שיאשיהו ימות ולא יעשה צדק ממה שמגיע לו. טוב הכלב החי מן הארי המת? כאן טוב הארי המת (יאשיהו). הוא יקבל חיי עולם. יותר טוב מיהויקים בנו החי.

את התקווה של ר'   עקיבא אנחנו מוצאים בכל מקום ("אבנים שחקו מים"), לעומת הייאוש של איוב.

ט"ו בשבט הוא מעין תחיית המתים. משהו מפיח תקווה. האדם אינו ציץ אלא עץ המפיח תקווה - "כי האדם עץ השדה"! " "

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של הרב יעקב מדן [סיכמה: פרידה נובוגרודסקי] שפורסם לראשונה ביום עיון ישיבת הר עציון וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-01-30.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim1/ecxyim