ביאור:דרוש רועה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


בשנים האחרונות זכיתי לפגוש מספר תנועות שמטרתן לחדש את השלטון במדינת ישראל ברוח התורה. משום-מה, אף אחת מהן לא מצליחה אפילו להתקרב לאחוז החסימה. מדוע?

לדעתי הבעיה היא בתפיסת מושג המנהיגות.

בתנ"ך, מנהיג הוא קודם-כל רועה. כל המנהיגים הגדולים שלנו התחילו את דרכם ברעיית-צאן. מה תפקידו העיקרי של רועה צאן? - לדאוג לצרכים החומריים של כל כבשה וכבשה. רועה שנוהג כך, יכול להנהיג את הכבשים לכל מקום שימצא לנכון, והן יבואו אחריו. אבל רועה שעומד ונואם בפני הכבשים על החשיבות העצומה שבהליכה לכיוון מסויים, או על רשעותם של הרועים האחרים - לא יצליח להשיג שום מטרה, הכבשים פשוט יתפזרו וילכו לחפש מישהו אחר שיספק את צרכיהן.

כל התנועות הללו, בעלות הכוונות הטובות, עוסקות בעיקר בפיתוח רעיונות מקוריים לניהול המדינה על-פי היהדות, ובמחאות נגד השלטון. זה כמובן חשוב מאד, אבל לא זה תפקידו של מנהיג. זה תפקיד של יועץ או של מוכיח בשער. תנועה שבאמת מעוניינת להגיע להנהגה, היתה אמורה להשקיע את כל מרצה, לא בנאומים ומאמרים אלא במעשים - מעשים שמטרתם לפתור את הבעיות החומריות של כל אחד ואחד בעם ישראל (ולא רק של ציבור מסויים).

כל מבצעי "פנים אל פנים" מתמקדים בעיקר בבקשת עזרה מהאזרחים - להצביע למפלגה מסויימת, להתפקד למפלגה מסויימת, להצביע בעד/נגד במשאל מסויים... מנהיג אמיתי היה יוצא למבצע "פנים אל פנים", כדי לשאול אותם, מה הם צריכים, מה מטריד אותם, איך אנחנו יכולים לעזור להם.

קל להבין מדוע אנשים מעדיפים לעסוק בנאומים - זה הרבה יותר נעים ונוח. גם משה רבנו אמר (במדבר יא): "יא וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-ה' 'לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ, וְלָמָּה לֹא-מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ: לָשׂוּם אֶת-מַשָּׂא כָּל-הָעָם הַזֶּה עָלָי?. יב הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל-הָעָם הַזֶּה? אִם-אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ? כִּי-תֹאמַר אֵלַי 'שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת-הַיֹּנֵק, עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו!'. יג מֵאַיִן לִי בָּשָׂר לָתֵת לְכָל-הָעָם הַזֶּה, כִּי-יִבְכּוּ עָלַי לֵאמֹר 'תְּנָה-לָּנוּ בָשָׂר וְנֹאכֵלָה?'. יד לֹא-אוּכַל אָנֹכִי לְבַדִּי לָשֵׂאת אֶת-כָּל-הָעָם הַזֶּה; כִּי כָבֵד מִמֶּנִּי'." - משה רבנו הבין, שתפקידו של מנהיג אמיתי הוא לתת בשר לכל העם, כאשר זה מה שהם רוצים. והוא הרגיש שזה כבד מדי, הוא לא יכול "לסחוב" לבדו את כל הצרכים החומריים והתאוותניים של בני ישראל, ולכן ביקש עזרה (ובתגובה, ה' אמר לו למנות שבעים זקנים שיעזרו לו – הסנהדרין הראשונה בעם ישראל). ולכן, קל להבין מדוע גם בימינו מעדיפים להתעסק בנאומים ובפעולות מחאה, מאשר בדאגה לצרכים ולתאוות החומריים של בני ישראל. אולם, לא זו הדרך להנהגה.

בכל השנים שבהן דוד ברח מפני שאול, הוא לא התעסק במחאה נגד השלטון. הוא הוכיח את שאול על כך שהוא רוצה להרוג אותו (שמ"א כד, כו), אבל לא הוכיח אותו על כך שהוא לא מנהיג היטב את המדינה; לא הציע רעיונות מקוריים איך צריך לנהל מדינה; ולא התעסק בגיוס קולות. הוא התעסק רק בדבר אחד - עזרה חומרית לעם ישראל, בתחום הצבאי (מלחמה עם פלשתים). אנשים באו אליו מעצמם. וכששאול מת, באו אליו בני ישראל ואמרו לו (שמואל ב ה): "ב גַּם-אֶתְמוֹל גַּם-שִׁלְשׁוֹם, בִּהְיוֹת שָׁאוּל מֶלֶךְ עָלֵינוּ, אַתָּה הָיִיתָה מוציא (הַמּוֹצִיא) וְהַמֵּבִי אֶת-יִשְׂרָאֵל; וַיֹּאמֶר ה' לְךָ, אַתָּה תִרְעֶה אֶת-עַמִּי אֶת-יִשְׂרָאֵל, וְאַתָּה תִּהְיֶה לְנָגִיד עַל-יִשְׂרָאֵל." - לא "אתה היית הנואם" או "אתה היית המוכיח", ולא "אתה צדקת" או "הדעות שלך היו נכונות", אלא "אתה היית המוציא והמביא" - המוציא את בני ישראל למלחמה, והמביא אותם לביתם בשלום; מעשים ממשיים, ולא דיבורים. ולכן "אתה תרעה את עמי ישראל" - אתה הראוי ביותר להיות רועה לצאן. 

אם רוצים להעמיד מנהיג אמוני בראשות המדינה, צריך לחפש מועמד מתאים, לא בתנועות המחאה הפוליטיות, אלא בארגוני החסד הארציים, הדואגים לצרכיהם החומריים של כל בני ישראל מכל הזרמים.

רעיון דומה ב (משלי י כא): "שִׂפְתֵי צַדִּיק יִרְעוּ רַבִּים, וֶאֱוִילִים בַּחֲסַר לֵב יָמוּתוּ"( פירוט ). נ.ב. אני מודע לכך שהמאמר שלי עושה בדיוק ההיפך מתוכנו – במקום לתת עזרה חומרית לאנשים, אני יושב כותב מאמר... אבל למעשה אין סתירה, כי לי אין שום שאיפה להיות מנהיג. נשלח ל:

  • ר' אליצור סגל ("מנהיגות יהודית", "הסנהדרין החדשה")    2006-08-21
  • ר' נסים ישעיהו ("אור ישראל"): "לענ"ד דבריך נכונים מאד... רק בקשה אחת אם אפשר: לא להזכיר בו ארגון כלשהו כמבוקר. רק מאמר כללי אודות הנדרש ממנהיג"  2006-08-30
  • אתר מדינה יהודית
  • תמיר אילן (editor @ kehilaemunit.org  "קהילה אמונית") 2006-09-28
  • פורום ארץ הצבי (editor @ faz.co.il) 

הערה בונה לכל מי שלא רוצה להיות מנהיג / צחור [נכתב ב: 19:40:28 30.08.2006][עריכה]

אם יותר לי (וכנראה שהותר, אם אתם קוראים את זה) להביע כמה תחושות שהתעוררו בי במהלך הזמנים.

בשלב מסוים הקצינים שלי החליטו שאני צריכה להיות קצינה כמוהם ולכן שלחו אותי לקורס קצינים, שם שטפו אותי בכל מה שקשור למנהיגות.

אני לתומי חשבתי כי אין לי אופי של מנהיג וזו גם אחת הסיבות שהתעוזבתי מהקורס.

במהלך הזמן חשבתי על אברהם שיצא מחרן ולא לבד אלא עם הרבה אנשים שבאו איתו.

תחשבו על העוצמה הזו לקום בוקר אחד ולסחוב אחריך אנשים עם איזה רעיון מטורף שיש אלוהים אחד בלבד והוא בכלל לא מוחשי א"א לגעת בו ולראות אותו. תחשבו רגע על העוצמה הזאת. איזה כוח מנהיגותי היה לו!!!

ואולי רק אז החליט הקב"ה (השערה בלבד) להתחיל ממנו עם. עם מנהיגותי. עם סגולה. אור לגויים (אני יכולה לתת פה אלף סיסמאות בהקשר). אנחנו עם מנהיגותי שאמור להוביל את העולם!!!! כל אחד ואחד מאיתנו צריך לשאוף להיות מנהיג.

ואם זה לא שכנע אתכם אז אחת המטרות שלנו היא להידמות לה' ואין ספק שה' הוא כוח מנהיגותי שמטפל בכל העולם....

אראל: למה צריך שכל אחד יהיה מנהיג? לא מספיק שלעם ישראל יהיה מנהיג אחד? [ד"א אני עפתי עוד לפני קורס קצינים מסיבה דומה - שאלו אותי במבדקי קצונה אם אני מתאים ואמרתי שלא...]

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-08-28.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/kma/qjrim2/roe