ביאור:דבר תורה: התמודדות עם המצב בארץ ישראל(גליון 2)

מאמר: תשעה באב ואבלות על החורבן

תשעה באב, היום בו חורבן בתי המקדש הראשון והשני התרחש, מהווה את אחד הימים המרכזיים בלוח השנה היהודי המוקדשים לאבלות. ביום זה אנו זוכרים את האסונות הגדולים שפקדו את עם ישראל, ודרך האבלות מבקשים לחזק את הקשר שלנו לעבר, להבין את המשמעות העמוקה של החורבן ולהפנים את הלקחים ההיסטוריים והרוחניים שהוא נושא עמו.

היסטוריה ותאריך

תשעה באב הוא היום התשיעי בחודש אב, ונחשב ליום של צום ותענית, שמקורו בחורבן בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי הבבלים, ובחורבן בית המקדש השני בשנת 70 לספירה בידי הרומאים. בנוסף לחורבנות אלו, מסורת חז"ל מונה שורה של אירועים טרגיים נוספים שאירעו ביום זה, כמו חטא המרגלים שהביא לגזירת דור המדבר, נפילת העיר ביתר במרד בר כוכבא וגירוש יהודי ספרד.

האבלות ביום תשעה באב

יום זה נחשב לחמור ביותר בין ארבעת צומות החורבן. המנהגים המיוחדים בו נועדו להעמיק את תחושת האבל ולהביע את הצער העמוק על אובדן המקדש, שהם אינם רק אובדן פיזי אלא גם אובדן של קשר ישיר, רוחני וקדוש בין עם ישראל לאלוהיו.

מנהגי אבלות:

1. צום: במהלך היום כולו, החל משקיעת החמה ועד לצאת הכוכבים ביום המחרת, יש להימנע מאכילה ושתייה.
2. איסור רחיצה וסיכה: יש להימנע מרחצה וממריחת תכשירים למיניהם, כדי להרגיש את אי הנוחות הפיזית ולחוות את האבל בצורה מוחשית.
3. הימנעות מנעילת סנדל: לא נועלים נעלי עור ביום זה, בדומה למנהגי אבלות על קרובים.
4. שבת על הארץ: בליל תשעה באב, לאחר קריאת מגילת איכה, יושבים על הארץ או על שרפרפים נמוכים, בדומה למנהגי אבלות.
5. לימוד תורה: לומדים רק נושאים הקשורים לחורבן ואבלות, כמו מגילת איכה, קינות, חלקים ממסכת גיטין המתארת את חורבן בית המקדש, ופרקי נבואה העוסקים בחורבן.

משמעות האבלות על החורבן

האבלות על חורבן בתי המקדש אינה מסתכמת רק בזיכרון העבר, אלא היא נושאת בחובה מסר של התבוננות עצמית ושל תיקון. חכמינו מלמדים אותנו שהחורבן התרחש לא רק בגלל גורמים חיצוניים, אלא גם בגלל חטאים פנימיים של עם ישראל. חורבן בית ראשון נגרם בשל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, ואילו חורבן בית שני התרחש בעיקר בשל שנאת חינם.

לקחים רוחניים ומוסריים

בזמן שאנו מתאבלים על החורבן, אנו נדרשים לבחון את מצבנו הפנימי, גם כפרטים וגם כעם. אנו נקראים לשפר את דרכינו, להתמקד בתיקון המידות, בהעמקת האחדות הפנימית, ובהגברת האהבה בין איש לרעהו.

הכמיהה לגאולה: האבלים על החורבן אינם רק על העבר, אלא כוללים גם תקווה לעתיד. תשעה באב הוא גם יום של תפילה לגאולה, להחזרת עם ישראל לארצו, ולבניית בית המקדש השלישי. על פי המסורת, כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה (תענית ל, ב), ומכאן חשיבות האבלות כפעולה אקטיבית של השתוקקות לגאולה.

סיכום

תשעה באב הוא יום של חשבון נפש לאומי ופרטי, יום של זיכרון ותקווה, של אבל ושל התעוררות. דרך הזיכרון של חורבן בתי המקדש, אנו מזכירים לעצמנו את האחריות שיש לנו בהקשר למעשינו ולמצב החברה שלנו. היום הזה מזמין אותנו לחשוב כיצד ניתן לשפר את עצמנו, לקרב את הגאולה, ולהביא לבניין מחודש של הבית השלישי, לא רק במובן הפיזי אלא גם במובן הרוחני והחברתי.

דבר תורה על דין פיקוח נפש בשבת בהקשר למצב הביטחוני

בהלכה, שמירת חיי אדם נחשבת לערך עליון, ולכן הדין של פיקוח נפש דוחה את רוב מצוות התורה, כולל שמירת השבת. במצבים ביטחוניים כמו מלחמה, פיגועים או איומים אחרים, עקרון זה מקבל חשיבות מיוחדת. הרחבת הנושא והבאת מקורות נוספים מלמדת עד כמה הדין של פיקוח נפש בשבת הוא מרכזי, ומדגיש את הרלוונטיות שלו לימינו.

מקור הדין

1. תלמוד בבלי, מסכת יומא (פה, ב): בפסוק "ושמרו בני ישראל את השבת" (תבנית:תנ"ך) נאמר: "חלל עליו שבת אחת כדי שישמור שבתות הרבה." כלומר, מותר לחלל שבת כדי להציל חיי אדם, כדי שיוכל לשמור שבתות נוספות בעתיד. זהו היסוד העקרוני לכך שפיקוח נפש דוחה את השבת.
2. רמב"ם, משנה תורה, הלכות שבת (ב, ג): הרמב"ם פוסק: "כל ספק נפשות דוחה את השבת... ואין עושין דברים אלו על ידי עכו"ם ולא על ידי קטנים ולא על ידי נשים, אלא על ידי גדולי ישראל ובמצות בית דין." כאן הרמב"ם מדגיש שלא רק שמותר לעבור על איסורי שבת לצורך פיקוח נפש, אלא שזה נעשה על ידי גדולי ישראל עצמם, ובפומבי, כדי שלא יהיה ספק בחשיבות ההצלה.
3. שו"ע, אורח חיים, סימן שכח, סעיף ב: בשולחן ערוך נפסק ש"כל מכה של חלל, אפילו יש ספק ספקא, מותר לחלל עליו את השבת". כלומר, אפילו כשיש ספק רחוק שמדובר בפיקוח נפש, יש להתיר חילול שבת. הנימוק לכך הוא שההצלה של חיי אדם היא מעל לכל ספק.

פיקוח נפש בהלכות שבת בהקשר למצבים ביטחוניים

1. פוסק הרמב"ן בספרו "מלחמות ה'" (מסכת שבת, פרק י"ח): הרמב"ן מדבר על מצב שבו יש חשש לסכנה כללית לעם ישראל, ובמצב כזה כל אחד מחויב להשתתף בהגנה, גם אם זה דורש חילול שבת. הרמב"ן מדגיש שהחובה להגן על הציבור ולהציל חיים גוברת על כל שיקול הלכתי אחר.
2. הרב אברהם יצחק הכהן קוק בספרו "משפט כהן" (סימן קמ"ד): הרב קוק מדבר על החשיבות של השתתפות במערכה צבאית גם בשבת. הוא מסביר שברגע שהציבור נמצא בסכנה, כל הציבור מחויב להשתתף במאמץ ההגנה, ולא משנה אם מדובר בחיילים או באזרחים.
3. חזון איש, אורח חיים סימן נ"ו: החזון איש מבהיר שכאשר מדובר בסכנה שממנה יכולה להיגרם נזק גדול, גם אם היא אינה מיידית, חובה לפעול ולהתיר חילול שבת כדי להקדים תרופה למכה.

הלכות שבת במצבים ביטחוניים

1. פעולות הגנה: חיילים ואנשי ביטחון שמופקדים על שמירת הביטחון והצלת חיים פועלים בשבת כרגיל בכל מה שנוגע להדיפת אויבים, סיכול פיגועים ושמירה על הציבור. אפילו אם הדבר כרוך במלאכות דאורייתא (כגון הדלקת אש, נשיאת נשק, שימוש בכלי רכב), כולם נחשבים לפעולות הכרחיות.
2. תפעול מערכות ביטחוניות: שימוש באמצעים טכנולוגיים כגון טלפונים, מערכות תקשורת, מצלמות אבטחה ועוד, מותר בשבת כאשר מדובר בשמירה על הביטחון והצלת חיים.
3. עבודות מצילות חיים של אזרחים: אזרחים שנמצאים במצב של סכנה, כמו בזמן מתקפת טילים או אירוע טרור, מחויבים לפעול בהתאם להנחיות ההגנה, אפילו אם זה כרוך בחילול שבת. במקרים של סכנה, כל פעולה נחשבת לפיקוח נפש.

סיכום והקשר למציאות הביטחונית

בתקופות של מתח ביטחוני, ההלכה מחייבת אותנו להקדים את ערך החיים על פני שמירת המצוות האחרות, כולל שמירת השבת. המציאות הביטחונית הרגישה בישראל מדגישה את החשיבות של דין פיקוח נפש, ומחייבת את כולנו - חיילים, אנשי ביטחון, ואזרחים - לפעול במהירות ובנחישות להצלת חיים.

הערך העליון של שמירת החיים בתורה מוביל אותנו גם בזמנים של אתגר ומתח, ומדריך אותנו לראות כל אדם כמי שיש לו ערך עליון של חיים שיש לשמור עליו. התמודדות עם מצבים ביטחוניים בשבת מדגישה עד כמה התורה רואה בחיים את המעלה העליונה.

שאלות ותשובות בהלכה בזמן מלחמה

1. שאלה: כיצד יש לנהוג כאשר נשמעת אזעקה בשבת?
   • תשובה: בעת שמיעת אזעקה, על כל אדם לפעול במהירות ולרדת למרחב המוגן. אין להתעכב על מנת להימנע מחילול שבת, שכן מדובר בפיקוח נפש מיידי. היתר זה מבוסס על הכלל ש"פיקוח נפש דוחה את השבת", כפי שנפסק בשולחן ערוך (אורח חיים, סימן שכח). מותר להשתמש בטלפון לצורך דיווח לכוחות הביטחון או יצירת קשר עם בני משפחה כדי לוודא את שלומם.
2. שאלה: האם ניתן לעזוב את אזור הצפון בזמן מלחמה, במיוחד בשבת?
   • תשובה: כאשר יש חשש אמיתי לחיים בשל הסכנות הביטחוניות, מותר לעזוב את האזור, גם אם מדובר ביציאה בשבת. עקרון פיקוח נפש גובר על כל איסור, ולכן מותר לעבור למקום בטוח יותר. עם זאת, אם ניתן להימנע מנסיעה בשבת על ידי תכנון מראש, יש לעשות זאת. אם עזיבת האזור אינה מחויבת מיידית ואינה כרוכה בסיכון, יש לשקול את המצב בקפידה ולהתייעץ עם סמכות הלכתית.
3. שאלה: מהי ההנחיה לגבי שמירת מצוות תחת איום מתמיד של מתקפות?
   • תשובה: תושבים הנמצאים תחת איום מתמיד של מתקפות נדרשים לשמור על הנחיות הביטחון בעדיפות ראשונה. לדוגמה, אם אדם נמצא בתפילה ונשמעת אזעקה, עליו להפסיק את התפילה ולפנות מיד למרחב מוגן. חיי אדם קודמים לשמירת המצוות, וההלכה רואה בפעולה זו לא רק היתר אלא חובה.
4. שאלה: כיצד יש לנהוג ביום הכיפורים כשיש איום ביטחוני מתמיד?
   • תשובה: ביום הכיפורים, אם יש חשש לפגיעה בביטחון האישי של התושבים, יש להיערך מראש. כמו כן, אם ישנו חשש שמירה על צום תיפגע בכושר ההתגוננות, מותר ואף חובה לשבור את הצום לפי ההנחיות. כל החלטה כזו צריכה להתקבל בשיקול דעת ובהתייעצות עם גורמים רפואיים ורבנים. במקרים של איום מיידי, יש להפעיל שיקול דעת לפעול לפי הצורך המיידי, אפילו אם הדבר כרוך באכילה ובשתייה.
5. שאלה: האם מותר לפתוח את המקלטים ולעשות בהם שימוש בשבת?
   • תשובה: כן, מותר לפתוח את המקלטים ולהשתמש בהם בשבת, כולל הדלקת אורות ופעולות אחרות הנדרשות לשהות בטוחה. מדובר בפעולה שמטרתה להציל חיים, ולכן היא מותרת ואף נדרשת.
6. שאלה: האם יש לשנות את סדר היום הלימודי בתלמודי תורה ובישיבות בזמן מלחמה?
   • תשובה: במצב מלחמה, במיוחד כאשר ישנם איומים על מוסדות הלימוד, יש להיערך בהתאם. אם יש סכנה מיידית, יש לשקול הפסקה או מעבר ללימודים במקומות מוגנים יותר. כל החלטה צריכה להתבצע בהתייעצות עם אנשי מקצוע ורבנים, תוך מתן דגש על שמירה על חיי התלמידים והמורים.
7. שאלה: כיצד להתמודד עם מצבי לחץ ופחד בקרב ילדים ובני נוער בעורף?
   • תשובה: במצבים של לחץ ופחד, חשוב להעניק תמיכה נפשית ורגשית לילדים ולבני הנוער. ישנה חשיבות בשמירת הקשר המשפחתי והקהילתי, ביצירת מסגרת בטוחה ויציבה, ובשיחות חינוכיות שמסבירות את המצב בצורה ברורה ומרגיעה. ההלכה רואה בטיפול בנפש האדם חלק בלתי נפרד מהמצווה של "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ולכן יש לעודד שימוש בכלים של תמיכה נפשית, כולל הפנייה למומחים במידת הצורך.

סיכום:

בזמן מלחמה, ההלכה מכירה במצבי חירום כמצבים מיוחדים המחייבים גמישות ויכולת התאמה מהירה. באזור הצפון, החשוף לסכנות ביטחוניות, ההלכה מתירה ואף מחייבת פעולות שמירה על החיים והביטחון, גם אם הן כרוכות בחילול שבת ושאר מצוות. ההנחיות ההלכתיות נועדו להבטיח את שלום הציבור תוך שמירה על ערכי התורה ככל האפשר במציאות המורכבת הזו.