ביאור:דבר הלמד מענינו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מאמר זה מתבסס על שיעורים של פרופסור קירשנבאום מהמרכז הבינתחומי, והוא הוקלד ע"י תלמיד החפץ בעילום שמו ונתרם על-ידו ל"אתר הניווט בתנך". מותר להעתיק את המאמר בתנאי שהערה זו נמצאת בראש כל עותק.

שמות כ יב - "לא תרצח, לא תנאף, לא תגנוב…" - עשרת דברות.

ויקרא יט יא - "לא תגנובו ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו".

פרשנות חז"ל קובעת שאין הבדל בין לשון רבים ללשון יחיד.

המחוקק אינו מבזבז מילים לריק ונשאלת השאלה מדוע מדברים על גניבה בשני מקומות שונים והאם יש הבדל בין שתי הגניבות.

חז"ל אמרו כי בפסוק יב - עונש רוצח הוא משפט מוות. עונש נואף הוא משפט מוות. כלומר, המסגרת כאן היא משפטי מוות ולכן לא תגנוב חייב להיות גניבה הגוררת עונש מוות, אך לשום עבירה כלכלית אין משפט מוות בתורה אך ישנה גניבה אחרת - גונב נפש אדם ומכרו משפט מוות לו. לא תגנוב הכוונה לגונב נפש.

בויקרא מדובר על גניבות כלכליות ולכן עונשן אינו עונש מוות אלא עונש כלכלי.

בעשרת הדיברות מדובר על גניבת נפש ולא על גניבות כלכליות. בעשרת הדיברות על פי הפרשנות המוסמכת אין איסור גניבת מיטלטלין.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של דוד קיוויתי שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-07-20.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/klli/mdrjim/midot_dhm