ביאור:גמילות חסד - גמול עלי אמו - גמל - לגימה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.



זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

"ותכל להשקותו ותאמר גם לגמליך אשאב עד אם כלו לשתות" (בראשית, כד, 19).

יש לשים לב לכפל המשמע כאן - רבקה, שמסמלת את גמילות החסד, מממשת אופיה זה על-ידי השקיית הגמלים. הקשר בין המילים הדומות נראה שהוא זה - גמילות החסד הראשונה שהתינוק מכיר היא ההנקה, והיא 'גמולו', ואכן לעת שהוא מסיים לינוק הוא נקרא 'גמול'. גמל, מבחינה לשונית, הוא כמובן סיכול אותיות של לגם. "מים קרים על נפש עייפה".

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-10.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t0124_2