ביאור:דברים לג ח
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
ברכת משה לאהרן
[עריכה]לפני מותו, בירך משה את שבטי ישראל, וביניהם גם את שבט לוי. אולם, הפסוק הראשון בברכת משה לשבט לוי, מכוון בבירור לא לכל השבט, אלא רק לאהרן, הכהן הגדול (דברים לג ח): "וללוי אמר: תומיך ואוריך לאיש חסידך; אשר ניסיתו במסה, תריבהו על מי מריבה" (ע"ע ברכת משה לשבט לוי ). לא ברור מה בדיוק המטרה של משה במשפט הזה: אם מטרתו לשבח את אהרן, מדוע הוא מזכיר את פרשת מי-מריבה, שבה חטא אהרן ונענש?
1. אולי השבח הוא, שהחטא של מי-מריבה היה החטא היחיד של אהרן - וכדברי חז"ל במדרש (תרגום חופשי): "משל לשתי נשים שיצאו מבית-דין לקבל מלקות: אחת זנתה, ואחת אכלה פגי-שביעית. אמרה השניה לדיינים: 'הודיעו לכולם שאני אכלתי פגי שביעית, כדי שיידעו על מה אני לוקה, ולא יחשבו שגם אני זניתי כמותה'. כך, בכל מקום שנזכר עונשם של משה ואהרן, שלא נכנסו לארץ, נזכר גם חטאם, כדי שיידעו שחטאם היה קל מאד יחסית לחטאם של דור-המדבר, שגם הם לא נכנסו לארץ".
אמנם, אהרן חטא גם בכך שעשה את העגל, אולם על כך כבר התחרט וכיפר, בין השאר - בכך שהצטרף לבני-לוי במלחמתם בעובדי העגל (וכמו שכתוב בפסוק הבא: "האומר לאביו ולאימו לא ראיתיו, ואת אחיו לא הכיר, ואת בניו לא ידע; כי שמרו אמרתך, ובריתך ינצורו").
2. ואולי השבח הוא, שאהרן קיבל את העונש בשתיקה, ללא תלונה, למרות שהעונש הוא לכאורה גדול מדי (ע"ע הפירוש ה תתרא לחטאם של משה ואהרן ).
""
3. ואולי השבח הוא, שאהרן היה היחיד שלא השתתף בתלונות של העם בפרשת מי-מריבה: כולם התלוננו ודרשו מים, והוא היה היחיד שנשאר עם משה ולא נטש אותו, ובכך עמד (לפחות) בניסיון ששאר העם לא עמד בו.
מקורות
[עריכה]על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2004-01-16.
הקטגוריות נמצאות ב: ביאור:ברכת משה לאהרן
דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.
קיצור דרך: tnk1/tora/dvrim/dm-33-08