ביאור:ברית בין הבתרים כרומזת לקריעת ים סוף

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.

פרשת ברית בין הבתרים משלבת מדרשים סימליים ומחזה נבואי וכולה חידה. נתנו פירושים רבים לסמלים, לדוגמא נביא את רש"י (על פי בראשית רבה) שמשווה את העגלה, העז והאיל לאומות העולם, ואת הציפור לעם ישראל. (כמו כן ישנה השוואה לקורבנות, גם היא מופיעה ברש"י).

פירוש בנו יעקב[עריכה]

אף הפירוש שהכי נראה הוא של "בנו יעקב". כאשר ההסבר למשל נמצא בפרשתנו:

"וגם יהיה זרעך... ואחרי כן יצאו... ודור רביעי ישובו הנה".

המדרש המפורסם על קריעת ים סוף מספר על ציפור שבורחת מהנשר לתוך נקיק ושם היא מוצאת נחש (מבוסס על הפסוק (שיר השירים ב יד): "יונתי בחגווי הסלע"). שלושת החיות שבותרו הם שלוש הדורות ששועבדו במצריים. הציפור אשר לא בותרה מייצגת את הדור שיצא לחופשי (מזכיר את היונה בתיבת נח).

(שמות יד יט): "ויסע עמוד הענן... ויהי הענן והחושך ויאר את הלילה".

כתוב רש"י שבא הלילה אך עמוד הענן לא הסתלק אלא הלך לאחור להחשיך למצריים. הדבר מקביל ל: "ויהי השמש באה, ועלטה היה, והנה תנור עשן לפיד אש עבר בין הגזרים".

המילה "גזרים" מזכירה גם את הפסוק "לְגֹזֵר יַם סוּף לִגְזָרִים כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהלים קל"ו, י"ג) שעליו התבססה התפילה "המעביר בניו בין גזרי ים סוף".

פירוש נריה קליין[עריכה]

נריה קליין [1] מצביע על הקבלות בין ברית בין הבתרים לקריעת ים סוף למשל: "מעבר" בין "גזרים" בשני הסיפורים, ועמוד אש ועמוד ענן לעומת תנור העשן ולפיד האש.

לכן, ניתן להניח שברית בין הבתרים רומזת לקריעת ים סוף (או להפך), כלומר: ה' הבטיח בברית בין הבתרים שצאצאי אברהם יוצלו מעבדות בחוץ לארץ, וקריעת ים סוף היא הסיום של אותו תהליך.

על דרך זה אפשר להסביר את טקס ברית שמופיע בספר ירמיהו, שדומה מאוד לברית בין הבתרים בצורתה:

(ירמיהו לד יח): "וְנָתַתִּי אֶת הָאֲנָשִׁים הָעֹבְרִים אֶת בְּרִתִי אֲשֶׁר לֹא הֵקִימוּ אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית אֲשֶׁר כָּרְתוּ לְפָנָי, הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו: שָׂרֵי יְהוּדָה וְשָׂרֵי יְרוּשָׁלִַם הַסָּרִסִים וְהַכֹּהֲנִים וְכֹל עַם הָאָרֶץ הָעֹבְרִים בֵּין בִּתְרֵי הָעֵגֶל"

תוכן הברית היה החלטה לשחרר עבדים:

(ירמיהו לד ח): "הַדָּבָר אֲשֶׁר הָיָה אֶל יִרְמְיָהוּ מֵאֵת ה' אַחֲרֵי כְּרֹת הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ בְּרִית אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר בִּירוּשָׁלִַם לִקְרֹא לָהֶם דְּרוֹר: לְשַׁלַּח אִישׁ אֶת עַבְדּוֹ וְאִישׁ אֶת שִׁפְחָתוֹ הָעִבְרִי וְהָעִבְרִיָּה חָפְשִׁים לְבִלְתִּי עֲבָד בָּם בִּיהוּדִי אָחִיהוּ אִישׁ:"

נמצא שבכל אחד משלושת הסיפורים, קיים טקס דומה של מעבר בין גזרים, ובשלושתם נושא הטקס הוא שחרור מעבדות.

  1. ^ http://gush.net/dk//5769/1179maamar10.html