ביאור:במדבר יג ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.





(במדבר יג ל): "ויהס כלב את העם אל משה"

1. לפי הפשט, העם = עם ישראל:

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם" - את בני ישראל, שצעקו נגד משה;
"אֶל מֹשֶׁה" - כדי שיקשיבו למשה, אך משה בחר לא לדבר, ולכן כלב ניסה לשכנע את העם:
"וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" - לכבוש אותה.

2. אך ניתן לפרש העם = העם הכנעני. המרגלים אמרו שהארץ טובה, והבעיה היא העם שגר בה: "וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא, וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ...". כלב אומר בתגובה, שאין לדבר על העם אלא על הארץ:

"וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם" - מלדבר על העם הגר בכנען,
"אֶל מֹשֶׁה" - אלא יש להקשיב למשה, כמו שאכן ציווה ה' את משה: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן". (ראו: יצחק שוה, מגדים לד; יואל אליצור ויצחק שוה, מגדים לז).

לביאור נוסף[עריכה]

  • בבלוג "תורה ואני":

על כָּלֵב, וכשאלוקים נשאר רק ׳על הנייר׳