ביאור:במדבר יג ל
במדבר יג ל: "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם אֶל מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר 'עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ!'."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר יג ל.
1. לפי הפשט, העם הוא עם ישראל, ויהס מלשון "הס" = שקט:
- "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם" - השקיט את עם ישראל, שצעקו נגד משה;
- "אֶל מֹשֶׁה" - כדי שיקשיבו למשה, אך משה בחר לא לדבר, ולכן כלב ניסה לשכנע את העם:
- "וַיֹּאמֶר עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ, כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ" - לכבוש אותה.
2. אך ניתן לפרש העם הוא העם הכנעני. המרגלים אמרו שהארץ טובה, והבעיה היא העם שגר בה: "וַיְסַפְּרוּ לוֹ וַיֹּאמְרוּ בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ, וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא, וְזֶה פִּרְיָהּ. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ...". כלב אומר בתגובה, שאין לדבר על העם אלא על הארץ:
- "וַיַּהַס כָּלֵב אֶת הָעָם" - קרא שיש לשתוק מלדבר על העם הגר בכנען;
- "אֶל מֹשֶׁה" - אלא יש להקשיב למשה, לדבר על הארץ כמו שציווה ה' את משה: "שְׁלַח לְךָ אֲנָשִׁים וְיָתֻרוּ אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן". (ראו: יצחק שוה, מגדים לד; יואל אליצור ויצחק שוה, מגדים לז).
פירושים נוספים
[עריכה]- על כָּלֵב, וכשאלוקים נשאר רק ׳על הנייר׳ - בבלוג "תורה ואני".