ביאור:במדבר ו כז
במדבר ו כז: "וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:במדבר ו כז.
וַאֲנִי אֲבָרְכֵם[עריכה]
ברכת הכהנים[עריכה]
אלוהים הורה למשה להורות לכהנים כיצד לברך את העם (במדבר ו כב), ככתוב: "כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר ו כג):
- "יְבָרֶכְךָ יְהוָה, וְיִשְׁמְרֶךָ" (ביאור:במדבר ו כד).
- "יָאֵר יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וִיחֻנֶּךָּ" (ביאור:במדבר ו כה).
- "יִשָּׂא יְהוָה פָּנָיו אֵלֶיךָ, וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם" (ביאור:במדבר ו כו).
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי[עריכה]
"וְשָׂמוּ" - שורש 'שים' או 'שום' - להניח, להשקיע, למנות לתפקיד, להטביע חותם, לקבוע, ליצב שלא יפול, ככתוב: "וַיָּשֶׂם אֹתָהּ יוֹסֵף לְחֹק עַד הַיּוֹם הַזֶּה" (ביאור:בראשית מז כו), "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם" (שמות כא א).
אלוהים חייב את הכהנים והלווים להיות המורים של בני ישראל, ללמד את תורת אלוהים ולעבוד את עבודת הקודש למען העם. הם חייבים להתאמץ שהעם ישאר נאמן לאלוהים ותורתו תשקע בילדיהם ותתחזק כל ימי חייהם. הכהנים והלווים הזניחו את לימוד העם, והתרכזו בהקרבת קורבנות בבית המקדש ואיסוף המעשר למחייתם. לכן כאשר בוטלה עבודת הקורבנות והמעשר, העם לא התנגד ולא התאמץ להגן עליהם וזכויותיהם. לפי סיפור תולדות עם ישראל לא נראה שהם הצליחו בתפקידם והעם לא עשה את הטוב בעיני אלוהים. הנביאים לקחו את תפקידם של הלווים והכהנים והטיפו לעם, ואחריהם הרבנים לימדו את העם עד ימינו.
וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל[עריכה]
אלוהים שם תנאי:
- אם הכהנים יברכו את בני ישראל כפי שאלוהים הורה להם, וישימו את שם אלוהים על בני ישראל, אז אלוהים יברך את הכהנים, ככתוב: "וַאֲנִי אֲבָרְכֵם".
- אם בני ישראל יקבלו את ברכת הכהנים, יופיעו במועד ויתנו לכהנים לשים את שם אלוהים עליהם, אז אלוהים יגרום שברכת הכהנים לעם תתקיים.
וַאֲנִי אֲבָרְכֵם[עריכה]
אלוהים מתחייב לקיים את דברי הכהנים ולברך אותם.
- לא ברור את מי אלוהים יברך: את הכהנים בלבד, העושים את דבריו, או את העם (כולל הכהנים) השומרים את משמרתו, חוקיו, מצוותיו ותורותיו (ביאור:בראשית כו ה).
- לא ברור איך אלוהים יברך. כיוון שלא נאמר, אז ייתכן שהכהנים והעם יבורכו כפי שהכהנים ברכו בברכה המשולשת, או כפי שהעם יבורך בהר גריזים (דברים כח).
- בכל אופן יש כאן התחייבות מוחלטת לברך את העם ולקיים את הברכות.
צריך לשים לב שהארץ המובטחת אינה מוזכרת בברכות, וההצלחה היא בגוף ראשון, או לכל פריט בעם, או לכל העם ביחד אולם לא לכל פריט לחוד. אם הברכה לכל איש או אישה בעם, אז כל אחד/ת יתברך בצורה שונה, וברמה שונה המתאימה לו/ה במיוחד, והעם יתברך מצרוף כל הברכות של כל בני ישראל.