לדלג לתוכן

ביאור:ביטול האגו

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.


"חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא" (ישעיה, ב', 22)

כאן, לפי דעתי, אנו מוצאים את מחשבת המזרח בדבר ביטול האני, האגו, כפי שהיא מופיעה למשל בזן-בודהיזם, בתנ"ך. לאחר רשימת אלילים ארוכה שמתחסלת, מגיע הנביא לאליל הגדול מכולם, שהוא - האדם עצמו, ומבטל גם אותו.

עניין דומה אנו מוצאים בקהלת, בה נאמר כי "הכל הבל" (קהלת א', 1), וממילא כן הוא האדם עצמו, וכפי שמסתיים שם - "סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם" (קהלת יב', 13).



מקורות

[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2009-01-04.


דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t1002_0