ביאור:בחיק יוטל את הגורל ומה' כל משפטו

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.


תגובה ל: ביאור:משלי טז שנכתבה ב18:02:06  13.05.2005

[משלי טז 33; ע"פ ספרו של הרב רבינוביץ' בנושא הסתברות בתורה ]

אחד השימושים לגורלות בתורה הוא - לברר את רצון ה'. כשמפילים גורל, ה' יכול להתערב כדי להשפיע על התוצאות, וכך להעביר מסרים. כמובן, ה' אינו חייב להתערב, ולכן יש לבדוק בכל מקרה לגופו - האם יש מקום לחשוב שה' התערב והשפיע על תוצאות ההגרלה.

שתי הגרלות נעשו ללא ציווי ה'[עריכה]

1. לאחר שה' לא ענה לשאול, הפיל שאול גורל כדי למצוא את האשם ( [[ביאור:שמואל א יד מא ]] ): " "ויאמר שאול אל ה' 'אלהי ישראל, הבה תמים!' וילכד יונתן ושאול, והעם יצאו" . "ויאמר שאול 'הפילו ביני ובין יונתן בני!' וילכד יונתן" ".

2. המלחים בספר יונה הפילו גורל כדי למצוא מי האשם בסערה הגדולה שבאה עליהם ( [[ביאור:יונה א ז ]] ): " "ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על יונה" "

מכיוון שה' לא ציווה לבצע הגרלה, איך יכלו לדעת שההגרלה אכן משקפת את רצון ה'? והרי ברור שאם מפילים גורל הוא ייפול על מישהו - ואם ה' לא התערב, הרי שאותו אדם עלול להיות חף מפשע! איך היו שאול והמלחים מוכנים לקחת סיכון ולהרוג אדם חף מפשע?! - נראה בהמשך.

שתי הגרלות נעשו בהנחיה של ה' או של נביא ה'[עריכה]

3. שמואל הנביא הפיל גורל כדי לברר מי האיש שה' בחר למלוך על ישראל ( [[ביאור:שמואל א י כ-24 ]] ): " "ויקרב" "שמואל את כל שבטי ישראל וילכד שבט בנימן. ויקרב את שבט בנימן למשפחתו ותלכד משפחת המטרי וילכד שאול בן קיש, ויבקשוהו ולא נמצא. וישאלו עוד בה' 'הבא עוד הלום איש?';   {ס}   ויאמר ה' 'הנה הוא, נחבא אל הכלים'. וירוצו וייקחוהו משם, ויתייצב בתוך העם; ויגבה מכל העם משכמו ומעלה. ויאמר שמואל אל כל העם 'הראיתם אשר בחר בו ה', כי אין כמוהו בכל העם'; ויריעו כל העם ויאמרו 'יחי המלך!'" "

4. לאחר התבוסה במלחמת העי, ציווה ה' על יהושע שיפיל גורל כדי למצוא את האשם ( [[ביאור:יהושע ז יד-18 ]] ): " "ונקרבתם" "בבקר לשבטיכם. והיה השבט אשר ילכדנו ה' יקרב למשפחות, והמשפחה אשר ילכדנה ה' תקרב לבתים, והבית אשר ילכדנו ה' יקרב לגברים. והיה הנלכד בחרם ישרף באש אתו ואת כל אשר לו, כי עבר את ברית ה' וכי עשה נבלה בישראל" . "וישכם יהושע בבקר, ויקרב את ישראל לשבטיו, וילכד שבט יהודה" . "ויקרב את משפחת יהודה, וילכד את משפחת הזרחי; ויקרב את משפחת הזרחי לגברים, וילכד זבדי" . "ויקרב את ביתו לגברים, וילכד עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה" ".

בשני המקרים, ה' ציווה (באמצעות נביא) לבצע הגרלה, ולכן היה הגיוני לחשוב שתוצאות ההגרלה משקפות את רצון ה'.

אם ה' דיבר עם הנביא כדי לצוות עליו להפיל גורל - מדוע לא אמר לו כבר את התוצאה? - חשבתי על שתי תשובות אפשריות:

  • ה' רצה שכל ישראל יראו את ההגרלה, כך שלא יהיו טענות על כך שהנביא טעה.
מכיוון שמדובר בדיני נפשות, ה' לא רצה לקחת את הסיכון שאולי הנביא לא ישמע היטב את השם המדוייק.

עדיין, לפי שתי התשובות, יש לשאול מדוע יש צורך בגורל? והרי בכל מקרה הגורל נופל על מישהו, כך שהפלת גורל כשלעצמה אינה יכולה לשכנע את ישראל, שמי שהגורל נפל עליו הוא אכן ראוי למלוכה / אשם!

מה מועיל הגורל?[עריכה]

  • ע"פ הרב יצחק עראמה (עקידת יצחק פרק סג), ההגרלה לא נעשתה פעם אחת, אלא פעמים רבות (כפי שכתוב בספר יונה - "ויפלו גורלות" בלשון רבים). בכל פעם הגורל נפל על אותו אדם. לאחר פעמים רבות, הגיעו למסקנה שזה אינו יכול להיות מקרי, ומכאן הסיקו, שה' התערב והשפיע על התוצאות.
  • בנוסף לכך, בכל ארבעת המקרים, היה אישור נוסף לתוצאות ההגרלה: עכן, יהונתן ויונה הודו באשמה, ושאול קיבל את אישור העם שהריעו וקראו "יחי המלך!". ההגרלה שימשה רק לבחירה ראשונית - אך אף פעם לא התקבלה החלטה סופית על-סמך הגרלה בלבד.

מקרים נוספים[עריכה]

חלוקת הארץ לשבטים נעשתה על-פי הגורל ( [[ביאור:במדבר כו נה ]] ): " "
אך בגורל יחלק את הארץ לשמות מטות אבתם ינחלו. על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט"
", וכן [[ביאור:במדבר לג נד ]] , במדבר לד13 , במדבר לו2-3 , יהושע יד2 , יהושע טו1 , יהושע טז1 , יהושע יז1-17 , יהושע יח6-11  : " "
ואתם תכתבו את הארץ שבעה חלקים והבאתם אלי הנה ויריתי לכם גורל פה לפני ה' אלהינו... ויקמו האנשים וילכו ויצו יהושע את ההלכים לכתב את הארץ לאמר לכו והתהלכו בארץ וכתבו אותה ושובו אלי ופה אשליך לכם גורל לפני ה' בשלה..."
" "
וישלך להם יהושע גורל בשלה לפני ה' ויחלק שם יהושע את הארץ לבני ישראל כמחלקתם... ויעל גורל מטה בני בנימן למשפחתם ויצא גבול גורלם בין בני יהודה ובין בני יוסף"
", [[ביאור:יהושע יט ]] , שופטים א3 , מיכה ב5 . החלוקה נעשתה על-פי ה', וייתכן שה' התערב בהגרלה כדי לקבוע את הנחלה הראויה לכל שבט.
להבדיל, גם המן הרשע הפיל גורל, בתקוה שהאל שלו יגלה לו את התאריך המתאים ביותר להשמדת היהודים ( [[ביאור:אסתר ג ז ]] ): " "
בחדש הראשון הוא חדש ניסן בשנת שתים עשרה למלך אחשורוש הפיל פור הוא הגורל לפני המן מיום ליום ומחדש לחדש שנים עשר הוא חדש אדר"
", [[ביאור:אסתר ט כד ]] : " "
כי המן בן המדתא האגגי צרר כל היהודים חשב על היהודים לאבדם והפל פור הוא הגורל להמם ולאבדם"
", והסוף ידוע.

מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-15 05:22:14.

תגובות[עריכה]

מאת:

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/ktuv/mjly/mj-16-33