ביאור:בולס שקמים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.

ערך מילוני בוויקימילון: בולס שקמים

"ויען עמוס ויאמר אל-אמציה לא-נביא אנכי ולא בן-נביא אנכי כי-בוקר אנכי ובולס שקמים" (עמוס ז יד):

מה פירוש "בולס שקמים?"

"השקמה" מקבילה "לתאנה" והם מאותו סוג

השם המדעי  : שקמה - Ficus sycomorus , תאנה - Ficus carica

השם באנגלית: שקמה - sycamore , תאנה - fig

"יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל" (תהלים עח מז):

"ויך גפנם ותאנתם וישבר עץ גבולם" (תהלים קה לג):

ונראה שהפירות של שניהם נקראו תאנים בספר חדרי תימן (מאת נסים בנימין גמליאלי) עמוד 237, כתוב: פתגם תימני  : "תקול מא פי "אלבלסה בלס"" התרגום בספר: "תאמר אין "תאנים בתאנה"" כך נראה שהפירוש של " בולס שקמים = (קוטף את-) תאני השקמה "הפירוש המקובל של "בולס שקמים" מתבסס על תרגום השבעים והוולגטא שתרגמו "מנקב" (זאת פעולה שהיו מבצעים על "פירות" השקמה)

אחרי מעט מחשבה הגעתי למסקנה שזה לא מקרה שהם תרגמו "לנקב" שכן "נקב" פירושו "תאנה".. הכיצד? "התאנה" נקראית "קיץ", ומכאן הביטוי.. "קצין" , קצין בערבית נקרא.. "נקב" וראיה לקשר בין "תאנה וקצין".. אפשר לראות בדרגות הצבא.. סמל ראשון (על הזרוע) "וקצינים" בדרגות רב סרן ומעלה (על הכתף) עונדים "תאנה" ("פלאפל")

נראה שמקור השם "פיקוס" ( Ficus ) הוא במלה העברית "פיגה" שיר השירים ב יג: "התאנה" חנטה "פגיה" והגפנים סמדר נתנו ריח קומי (לכי) [לך] רעיתי יפתי ולכי-לך:

פירות "השקמה" נקראים גם "גמז" (בתלמוד: גמזיות, ערבית: "ג'ומיז") דברי הימים ב כח יח: ופלשתים פשטו בערי השפלה והנגב ליהודה וילכדו את-בית-שמש ואת-אילון ואת-הגדרות ואת-שוכו ובנותיה ואת-תמנה ובנותיה ואת- "גמזו" ואת-בנותיה וישבו שם:

השקמים גדלים בשפלה

"ויתן המלך את-הכסף בירושלם כאבנים ואת הארזים נתן כשקמים אשר-בשפלה לרב" (מלכים א י כז):

"ועל-הזיתים והשקמים אשר בשפלה בעל חנן הגדרי ועל-אצרות השמן יועש" (דברי הימים א כז כח)

--- ליד חיפה היתה עיר שנקראה "שקמונה".

פירושים נוספים

1. רש"י (עמוס ז יד) פירש שעניינו חיפוש.

2. הרמן וואהלמן כתב: "פרי השקמה דומה לתאנה; הפרי צומח ישר מן הגזע ומן הענפים הראשיים. לפרי השקמה טעם מריר וניזונים בו עניי העם. כדי להכשירו לאכילה יש לפצוע אותו, המיץ המריר יוצא אז החוצה, ולפי זה יש לפרש את המלים "בולס שקמים", כלומר - פוצע אותם. מסתבר שעמוס הסתפק במאכל עניים זה, כי בתורת נביא לא היו לו מקורות הכנסה. אם זהו ההסבר היה לו צורך לחפש שקמים שגדלו בהר, בתקוע."

מקורות

על-פי מאמר של אביתר כהן שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2006-02-13.

קיצור דרך: tnk1/messages/ljon_jorj_bls_0