ביאור:בבלי עבודה זרה דף ח - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
למהדורת הביאור הרגילה (ללא עימוד)
עמוד א (דלג לעמוד ב)
אודות הגמרא המבוארת המקור עובד מטקסטים
|
- רבי יהושע סבר: ילפינן ממשהרש"י ?:להסדיר שבח תחלה, הלכך יתפלל י"ח תחלה, דאיכא שבח בתחלתן ,
- ורבי אליעזר סבר: לא ילפינן ממשה: שאני משה דרב גובריהרש"י ?:גדולת מעשיו וחכמתו רבה ונאה לו לשבח ולהעדיף בשבחו של מלך מלכי המלכים, אבל איניש בעלמא מיחזי כיוהרא ;
- וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה, אלא: שואל אדם צרכיו בשומע תפלה.
- <אמר רב יהודה אמר שמואל הלכה שואל אדם צרכיו בשומע תפלה>
- [אר"י א"ש אמר רב יהודה: 'אמר שמואל:: הלכה כדברי חכמים]
|
מעין כל ברכה וברכה - ראו פירוט והסבר בביאור:תפילת העמידה כמדריך לשיחה עם ה'. |
תפילה אישית בכל ברכה[עריכה]
- אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב:
- אף על פי שאמרו 'שואל אדם צרכיו בשומע תפלה' -
- אבל אם בא לומר בסוף כל ברכה וברכה מעין כל ברכה וברכהרש"י ?:אם היה משכח תלמודו - מאריך ב'חונן הדעת', אם בעל תשובה הוא - מאריך ב'הרוצה בתשובה', וכן כולן – אומר.
- אמר רב חייא בר אשי אמר רב:
- אף על פי שאמרו 'שואל אדם צרכיו בשומע תפלה' -
- אם יש לו חולה בתוך ביתו אומר בברכת חולים, ואם צריך לפרנסה - אומר בברכת השנים.
- אמר רבי יהושע בן לוי:
- אף על פי שאמרו 'שואל אדם צרכיו בשומע תפלה' -
- אבל אם בא לומר אחר תפלתו אפילו כסדר יום הכפורים - אומר.
פרק א משנה ב - ואלו אידיהן[עריכה]
משנה:
- ואלו אידיהן של עובדי כוכביםרש"י ?:דאסורין שלשה ימים לפניהן :
- קלנדא וסטרנורא וקרטיסים ויום גנוסיא של מלכיהםרש"י ?:כולהו מפרש בגמרא \
- ויום הלידהרש"י ?:של מלך עושין כל בני מלכותו יום איד משנה לשנה, ומקריבין זבחים ויום המיתה - דברי רבי מאיר;
- וחכמים אומרים:
- כל מיתה שיש בה שריפהרש"י ?:ששרפו עליו כלי תשמישו כדרך המלכים - יש בה עבודת כוכביםרש"י ?:כלומר: אותו היום עובדין עבודת כוכבים, והוא להן יום איד, וכן משנה לשנה כל ימי בנו; ובכל הנך דחשבינן הכא - חשיבי ליה, ואסור שלשה ימים לפניהן , ושאין בה שריפה - אין בה עבודת כוכבים;
- אבל יום תגלחת זקנו ובלוריתורש"י ?:כשמספר, פעמים הרבה מניח בלורית מאחריו ומגלחה משנה לשנה; ויום שמגלחה - עושה יום איד , ויום שעלה בו מן היםרש"י ?:מקריב זבחים לעבודת כוכבים על דבר שניצל , ויום שיצא מבית האסורין,
- ועובד כוכבים שעשה משתה לבנורש"י ?:שאין זמן קבוע לרבים אלא כל אחד ואחד כשמגלח עושה יום איד -רש"י ?:ובכל הנך
- - אינו אסור אלא אותו היום, ואותו האיש בלבדרש"י ?:ולא לפניו ולא לאחריו, דלא חשיבי כולי האי .
גמרא: פרק א משנה ב[עריכה]
גמרא:
סוגיה: יום השוויון[עריכה]
- אמר רב חנן בר רבא:
- קלנדא - שמונה ימים אחר תקופה יום שוויון האור והחושךרש"י ?:היא תקופת טבת; והיו עושין שמונה ימים רצופין איד, כדלקמן ;
- סטרנורא - שמונה ימים לפני תקופה;
- וסימנךרש"י ?:שלא תחליף לומר 'קלנדא' קרי אותן דלפני התקופה : (תהלים קלט ה) אחור וקדם צרתני [ותשת עלי כפכה]רש"י ?:'אחור' כתיב ברישא מתניתין נמי: הנך דלאחר התקופה תנא ברישא .
- [ותיטב לה' משור פר. אמר דוד ותיטב לה' תפלתי משור שביום שהיה שור דהיינו אותו יום שנולד כדכתיב שור או כשב וגו' הרי עשוי ונגמר כפר שהוא בן ג' שאפילו מקרניו לא חסר]:
- תנו רבנן[1]:
- לפי שראה אדם הראשון יום שמתמעט והולךרש"י ?:מתשרי ועד טבת ,
- אמר: "אוי לי! שמא בשביל שסרחתי - עולם חשוך בעדי ציטוט מספר איוב וחוזר לתוהו ובוהו האמור בראש פרשת בראשית, וזו היא 'מיתה' שנקנסה עלי מן השמים"!?
- עמד וישב שמונה ימים בתענית וצם שמונה ימים [ובתפלה];
- כיון שראה תקופת טבת וראה יום שמאריך והולך, אמר: "מנהגו של עולם הוא"!
- הלך ועשה שמונה ימים טובים;
- לשנה האחרת עשאן לאלו ולאלו ימים טובים;
- הוא קבעם לשם שמים! והם קבעום לשם עבודת כוכבים!
- בשלמא - למאן דאמר 'בתשרי נברא העולם' - יומי זוטי חזא, יומי אריכי אכתי לא חזא;
- אלא למאן דאמר 'בניסן נברא העולם' - הא חזא ליה יומי זוטי ויומי אריכירש"י ?:ביום תקופת תמוז, והיה לו לידע שמנהגו של עולם הוא !?
- [דהוי] זוטי כולי האי לא חזא.
חד קרן - אדם הראשון וקרבנו ביום השוויון[עריכה]
- תנו רבנן:
- יום שנברא בו אדם הראשון,
- כיון ששקעה עליו חמה – אמר: "אוי לי! שבשביל שסרחתי 'עולם חשוך בעדי' ויחזור עולם ל'תוהו ובוהו', וזו היא 'מיתה' שנקנסה עלי מן השמים!?
- היה יושב [בתענית] ובוכה כל הלילה, וחוה בוכה כנגדו.
- כיון שעלה עמוד השחר – אמר: "מנהגו של עולם הוא"!
- עמד והקריב שור שקרניו קודמין לפרסותיורש"י ?:דאמר מר: כל מעשה בראשית בקומתן נבראו: שור עם קרניו מגודלין, וכיון שיצא ראשו תחלה - נמצאו קרנותיו קודמות לפרסותיו , שנאמר (תהלים סט לב) ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס...
- ואמר רב יהודה אמר שמואל:
- שור שהקריב אדם הראשון - קרן אחת היתה לו במצחו, שנאמר (תהלים סט לב) ותיטב לה' משור פר מקרין מפריס.
- 'מקרין' - תרתי משמע!?
- אמר רב נחמן בר יצחק: 'מקרן' כתיב.
קלנדא[עריכה]
- <אמר> [בעי] רב מתנה:
- רומי שעשתה קלנדארש"י ?:תקנו אותו יום להקריב זבחים , וכל העיירות הסמוכות להרש"י ?:לרומי רש"י ?:יודעין אנו שהן משתעבדות להרש"י ?:לרומי ליתן המס ולהביא להן כל צרכיהן, אבל אותן עיירות אין עושין קלנדא :
- אותן עיירות - אסורותרש"י ?:מי הוי אסור לשאת ולתת עמהם, דנימא 'הואיל ומשועבדות לרומי - יש לומר מה שהן קונין עכשיו יביאו לרומי להקריבן בני רומי או מותרותרש"י ?:הואיל ואין מקריבין הן, ואין יום איד זה שלהן ?
- רבי יהושע בן לוי אמר: קלנדא - אסורה לכל היא.
- רבי יוחנן אמר: אין אסורה אלא לעובדיהרש"י ?:בני רומי בלבד.
- תנא כוותיה דרבי יוחנן:
- אף על פי שאמרו 'רומי עשתה קלנדא וכל עיירות הסמוכות לה משתעבדות לה' - היא עצמה אינה אסורה אלא לעובדיה בלבדרש"י ?:כלומר: כל עצמה של איסור אינה אלא לעובדיה .
סטרנליא וקרטסים[עריכה]
- סטרנליא, וקרטסיםרש"י ?:סיפא דברייתא, וכולהו מפרש לקמן , ויום גנוסיא של מלכיהם, ויום שהומלך בו מלך:
- - לפניו אסור, אחריו מותר;
- ועובד כוכבים שעשה <בו> משתה לבנורש"י ?:עובד כוכבים ביום משתה בנו פלח לעבודת כוכבים על שהגיע לכך :
- - אין אסור אלא אותו היום ואותו האיש.
- אמר רב אשי: אף אנן נמי תנינארש"י ?:כרבי יוחנן דעיירות המשועבדות מותרות :
- דקתני: יום תגלחת זקנו ובלוריתו ויום שעלה בו מן הים ויום שיצא בו מבית האסורין אין אסור אלא אותו היום בלבד ואותו האיש.
- בשלמא אותו היום - לאפוקי לפניו ולאחריו,
- אלא: אותו האיש - לאפוקי מאירש"י ?:פשיטא דמי שלא גילח היום ושאר עובדי כוכבים שלא עלו בו ביום מן הים מותרין ?
- לאו לאפוקי משעבדיורש"י ?:אלא לאו למעוטי אנשים משועבדים לאותו האיש, דמותרין, דלא אמרינן 'מאן דזבני ממטו ליה למפלח' ?
- שמע מינה.
אכילה עם נוכרים בחוץ לארץ[עריכה]
- תניא: 'רבי ישמעאל [בתוספתא פ"ה, ובאבות דרבי נתן 'רבי שמעון בן אלעזר’] אומר: ישראל שבחוצה לארץ 'עובדי עבודת כוכבים בטהרהרש"י ?:כלומר בלא כוונה ואין שמים על לב הן';
- כיצד?
- עובד כוכבים שעשה משתה לבנו, וזימן כל היהודים שבעירו - אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם - מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר (שמות לד טו) [פן תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם] וקרא לך ואכלת מזבחו!'
- ואימא עד דאכיל?
- אמר רבא: אם כן - נימא קרא 'ואכלת מזבחו'; מאי 'וקרא לך'? - משעת קריאהרש"י ?:'וקרא לך' משמע שאתה קרוי לו - מעלה אני על אכילתך כאילו הוא מזבחו !
- הלכך
עמוד ב
כל תלתין יומיןרש"י ?:דבתר הלולא , בין אמר ליהרש"י ?:עובד כוכבים זה לישראל "מחמת הלולארש"י ?:אני עושה סעודה זו " ובין לא אמר ליה "מחמת הלולא" – אסוררש"י ?:מסתמא להלולא מכוין, ואסור, דכל ימי הלולא מקריב לעבודת כוכבים ;
- מכאן ואילך אי אמר ליה "מחמת הלולא" – אסור, ואי לא אמר ליה "מחמת הלולא" – שרי.
- וכי אמר ליה "מחמת הלולא" - עד אימת?
- אמר רב פפא: עד תריסר ירחי שתא.
- ומעיקרארש"י ?:קודם שיכניס את אשתו מאימת אסוררש"י ?:מאימת חיישינן להלולא אם הזמין אנשים לסעוד אצלו ?
- אמר רב פפא משמיה דרבא: מכי רמו שערי באסינתירש"י ?:לעשות שכר ליום המשתה .רש"י ?:{{{2}}}
- ולבתר תריסר ירחי שתא שרי? והא רב יצחק בריה דרב משרשיא איקלע לבי ההוא עובד כוכבים לבתר תריסר ירחי שתא, ושמעיה דאודי ופירש ולא אכל!
- שאני רב יצחק בריה דרב משרשיא, דאדם חשוב הוארש"י ?:ושמח ממנו העובד כוכבים מאד .
קרטסים - מלכות רומי וישראל[עריכה]
- וקרטסים וכו':
- מאי 'קרטסים'?
- אמר רב יהודה אמר שמואל: יום שתפסה בו רומי מלכותרש"י ?:שנלחמו עם יונים ונצחום ומלכו בכל העולם .
- והתניא קרטסים ויום שתפסה בו רומי מלכות?
- אמר רב יוסף: שתי תפיסות תפסה רומי: אחת בימי קלפטרא מלכתארש"י ?:של אלכסנדריא, כדאמר ב'המפלת' במסכת נדה (דף ל:) ונלחמו רומיים עמה ונצחוה ותפסו הם המלוכה , ואחת שתפסה בימי יונים:
- דכי אתא רב דימי – אמר:
- תלתין ותרין קרבי עבדו רומאי בהדי יונאי ולא יכלו להו, עד דשתפינהורש"י ?:רומאי לישראל בהדייהו, והכי אתנו בהדייהורש"י ?:רומאי לישראל :
- "אי מינן מלכי - מנייכו הפרכי, אי מנייכו מלכי - מינן הפרכי".
- ושלחו להו רומאי ליונאי: עד האידנא עבידנא בקרבא, השתא נעביד בדינא:
- "מרגלית ואבן טובה: איזו מהן יעשה בסיס לחבירו"רש"י ?:'בסיס' כן תרגום 'כנו': בסיסיה; למושב חברתה להושיבה עליה ?
- שלחו להו: "מרגלית לאבן טובה"רש"י ?:מרגלית אינה חשובה כאבן טוב .
- "אבן טובה ואינך"רש"י ?:הוא 'נופך': קרבונקל"א [אנך] איזו מהן יעשה בסיס לחבירו?
- "אבן טובה לאינך".
- "אינך וספר תורה" - איזו מהן יעשה בסיס לחבירו?
- "אינך לספר תורה".
- שלחו להו: "[א"כ] אנן - ספר תורה גבן, וישראל בהדן"!
- כפו להורש"י ?:רומאי ליונאי .
- עשרין ושית שנין קמו להורש"י ?:רומאי בהימנותייהו בהדי ישראל, מכאן ואילך אישתעבדו בהו.
- מעיקרארש"י ?:כי קמו רומאי בהימנותייהו מאי דרושרש"י ?:רומיים ולבסוף מאי דרוש?
- מעיקרא דרוש (בראשית לג יב): נסעה ונלכה ואלכה לנגדךרש"י ?:יעקב ועשו שוין בגדולה .
- ולבסוף דרוש (בראשית לג יד): יעבר נא אדני לפני עבדו [ואני אתנהלה לאטי לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים עד אשר אבא אל אדני שעירה]רש"י ?:'לפני עבדו': דרך השר להלך לפנים .
- עשרין ושית שנין דקמו בהימנותייהו בהדי ישראל - מנא לן?
- דאמר רב כהנא:
- כשחלה רבי ישמעאל בר יוסי, שלחו ליה:
- רבי! אמור לנו שנים ושלשה דברים שאמרת לנו משום אביך!
- אמר להו:
- מאה ושמנים שנה קודם שנחרב הביתרש"י ?:שלטה פשטה מלכות הרשעהרש"י ?:רומי על ישראל.
- שמונים שנה עד לא חרב הבית - גזרו טומאה על ארץ העמים ועל כלי זכוכית.
- ארבעים שנה עד לא חרב הבית - גלתה סנהדרין וישבה לה בחנותרש"י ?:מקום בהר הבית וחנות שמו .
- כשחלה רבי ישמעאל בר יוסי, שלחו ליה:
- למאי הלכתא?
- אמר רבי יצחק בר אבדימי:
- לומר שלא דנו דיני קנסותרש"י ?:אונס ומפתה ושלשים של עבד שנתנה תורה קצבה אחת ליקר ולזולל; ומאחר שלא ישבו בלשכת הגזית - לא דנו, ובטלו דיני קנסות, דכתיב בתשלומי כפל - שהוא קנס 'אשר ירשיעון אלהים' (שמות כב ח), דהיינו מומחין וסמוכין; בשם רבי, כדאמרינן בסנהדרין; ומי שאינו סמוך - אינו דן דיני קנסות .
- 'דיני קנסות' סלקא דעתך?
- והאמר רב יהודה אמר רב:
- ברם, זכור אותו האיש לטוב, ורבי יהודה בן בבא שמו, שאלמלא הוא - נשתכחו דיני קנסות מישראל.
- 'נשתכחו'? לגרסינהו!? אלא 'בטלו דיני קנסות מישראל';
- שגזרה מלכות הרשעה גזרה:
- כל הסומך יהרג, וכל הנסמך יהרג,
- ועיר שסומכין בה תחרב, ותחוםרש"י ?:אלפים אמה סביבות העיר שסומכין בו יעקר'!
- מה עשה רבי יהודה בן בבא? - הלך וישב בין שני הרים גדולים, ובין שתי עיירות גדולות בין שני תחומי שבת: בין אושא לשפרעם, וסמך שם חמשה זקנים:
- רבי מאיר, ורבי יהודה, ורבי יוסי, ורבי שמעון, ורבי אלעזר בן שמוע;
- ורב אויא מוסיף:
- אף רבי נחמיהרש"י ?:והני רבנן בתר חורבן הבית הוו טובא ;
- כיון שהכירו בהם אויבים, אמר להם: בני! רוצו!
- אמרו לו: רבי! ואתה - מה תהא עליך?
- אמר להם: הריני מוטל לפניהם כאבן שאין לה הופכין.
- אמרו: לא זזו משם עד שנעצו לגופו שלש מאות לולניאותרש"י ?:חניתות של ברזל ועשאוהו לגופו ככברה.
- אמר רב נחמן בר יצחק:
- לא תימא דיני קנסות, אלא: שלא דנו דיני נפשות. \
- מאי טעמא? כיון דחזו דנפישי להו רוצחין, ולא יכלי למידן – אמרו:
- מוטב נגלי ממקום למקום כי היכי דלא ליחייבורש"י ?:רוצחים קטלא ,
- דכתיב (דברים יז י) ועשית על פי הדבר אשר יגידו לך {{ב|מן המקום ההוא|[אשר יבחר ה' ושמרת לעשות ככל אשר יורוך]רש"י ?:דאין דנין דיני נפשות אפילו בסנהדרין קטנה שבכל עיר אלא בזמן שהיתה סנהדרין גדולה בישיבתה, ובמקום המיוחד לה, והוא לשכת הגזית - מלמד שהמקום גורםרש"י ?:המקום גורם לחייב הנדון, ואם אינם שם - לא ידונו; והאי קרא - בדיני נפשות קאי: 'כי יפלא ממך דבר' (דברים יז ח) בפרשת 'שופטים ושוטרים', בזקן ממרא .
- מאה ושמנים ותו לא?
- והתני רבי יוסי ברבי:
הערות[עריכה]
- ^ דומה לאבות דרבי נתן פ"א מ"ח