ביאור:בבלי סוטה פרק א משנה א ומשנה ב - מעומד
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תבנית:כותרת ביאור:בבלי סוטה - מעומד
בבלי סוטה פרק המקנא - מהדורה מעומדת
סוטה פרק ראשון משנה א[עריכה]
מתניתין משנתנו - כלומר ההלכות על פי בית הנשיא הלל וצאצאיו, כפי ששוננו על פה
- המקנא לאשתו:
- רבי אליעזר אומר: מקנא לה על פי שנים, ומשקה על פי עד אחד, או על פי עצמו.
- רבי יהושע אומר: מקנא לה על פי שנים ומשקה על פי שנים.
סוטה פרק ראשון משנה ב[עריכה]
- כיצד מקנא לה?
- אומר לה בפני שנים: 'אל תדברי עם איש פלוני' - ודברה עמו עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה.
- נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה - אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה.
- ואם מת חולצת ולא מתייבמת.
גמרא על סוטה פרק א' משנה א וב'[עריכה]
סדר המסכתות במשנה[עריכה]
גמרא העיון - כלומר הדיון במשנתנו
מכדי תנא - מנזיר סליק! - מאי תנא, דקא תנא סוטה?
כדרבי. דתניא:
רבי אומר: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה?
לומר לך: שכל הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין.
וליתני סוטה והדר ליתני נזיר?
איידי דתנא כתובות ותנא המדיר, תנא נדרים.
ואיידי דתנא נדרים - תנא נזיר: דדמי לנדרים, וקתני סוטה כדרבי.
מעמד קנאת הבעל מבחינה מוסרית[עריכה]
'המקנא': דיעבד - אין, לכתחילה - לא?
קסבר תנא דידן: אסור לקנאות.
א"ר שמואל בר רב יצחק: כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה, אמר הכי:
אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו שנאמר תהלים קכה כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים.
אמר רבה בר בר חנה:
אמר ר' יוחנן: ...וקשין לזווגן כקריעת ים סוף. שנאמר תהלים סח אלהים - מושיב יחידים ביתה, מוציא אסירים בכושרות...
איני הן היא? כלומר: האמנם??! והא אמר רב יהודה:
אמר רב: ארבעים יום קודם יצירת הולד, בת קול יוצאת ואומרת: בת פלוני - לפלוני! בית פלוני - לפלוני! שדה פלוני - לפלוני!
לא קשיא: הא בזוג ראשון, הא בזוג שני.
עדות על משכב האשה[עריכה]
רבי אליעזר אומר: מקנא לה על פי שנים וכו'...
עד כאן לא פליגי - אלא בקינוי וסתירה. אבל בטומאה - עד אחד מהימן!
ותנן נמי:
עד אחד אומר: אני ראיתי שניטמאת - לא היתה שותה.
סוטה דף ב עמוד ב בתלמוד הבבלי מהדורת דפוס וילנא |
מדאורייתא מנלן דמהימן עד אחד? דתנו רבנן:
פרשיית אשה סוטה ועד אין בה -
בשנים הכתוב מדבר, או אינו אלא אפילו באחד?
תלמוד לומר: פרשת שופטים לא יקום עד אחד באיש...
ממשמע שנאמר לא יקום עד באיש - איני יודע שהוא אחד?
מה תלמוד לומר? 'אחד' - זה בנה אב: כל מקום שנאמר 'עד' - הרי כאן שנים, עד שיפרוט לך הכתוב: 'אחד'.
ואמר רחמנא תרי לית בה אלא חד: פרשיית אשה סוטה והיא לא נתפשה - אסורה.
אלא טעמא, דכתיב: לא יקום עד אחד באיש?
הא לאו הכי הוה אמינא עד דסוטה חד הוא?!
ואי אפילו חד ליכא - אלא במאי מיתסרא?
איצטריך! סלקא דעתך?! אמינא: עד אין בה - אין נאמן בה.
אין נאמן בה?! ואלא מאי בעי? עד דאיכא תרי לישתוק קרא מיניה?!
דאתיא 'דבר' 'דבר' - מממון, ואנא ידענא מידי דהוה אכל עדיות שבתורה.
איצטריך! סלקא דעתך?! אמינא: סוטה שאני - דרגלים לדבר, שהרי קינא לה ונסתרה: ליתהימן בה עד אחד.
ומי מצית אמרת דאין נאמן בה ושריא?
והא מדכתיב 'והיא לא נתפשה' - מכלל דאסורה!
איצטריך! סלקא דעתך?! אמינא: אין נאמן בה עד דאיכא תרי, ובתרי נמי - היא דלא נתפשה?
קא משמע לן.
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.