ביאור:אשת לוט - בראי הפסיכולוגיה

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

באשת לוט בעת הפיכת סדום ועמורה נאמר, כידוע - בראשית יט כו: "ותבט אשתו מאחריו ותהי נציב מלח".

אפשר שהסיפור הפנטסטי הזה בא לשקף תופעה פסיכולוגית:

הפסיכולוג לאינג מדבר על פחד מהתאבנות:

בספר "אישיות: תיאוריה ומחקר", כרך ב', של האוניברסיטה הפתוחה, מפורט:

"חרדת ההתאבנות – זוהי חרדה שהאדם חש מפני הפיכתו לאבן, למכונה או לרובוט, ללא רגשות, ללא סובייקטיביות, ללא מודעות. אדם עלול לחוש חרדה כזו כאשר אחרים מתייחסים אליו כאל חפץ, משתמשים בו מבלי להתעניין ולהתחשב ברגשותיו, או כאשר הוא עצמו מתייחס כך לאחרים. בשני המקרים המגע שנוצר הוא חסר אותנטיות, חסר חיים, ולכן מעורר את חרדת ההתאבנות".

לאינג עצמו בספרו ("האני החצוי", עמ' 54) משווה את התופעה למיתוס פרסאוס ומדוזה: "יש לזכור שאיבון היתה אחת משיטותיו של פרסאוס להריגת אויביו. בהראותו להם את ראש המדוזה – הפכם לאבנים; איבון היא דרך של הריגה".

לדעתי, דרך אחת שלילית להתמודד עם הפחד הזה היא פשוט להיכנע לו ולהיכנס למצב קטטוני:

בספר "פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים", כרך ב', עמ' 701, נכתב על סכיזופרניה קטטונית:

"במהלך קהות קטטונית, האדם מאבד את חיותו ונוטה להישאר חסר תנועה בתנוחה נוקשה ובלתי משתנה – שותק ולוטש עיניים בחלל הריק – לעתים באותה התנוחה במשך שעות ואפילו ימים, עד שהידיים והרגליים מכחילות ומתנפחות מחוסר תנועה. חולה אחד חש שעליו להחזיק את ידו פשוטה לפנים, משום שכוחות "הרע" ו"הטוב" יצאו ל"מלחמת עולומות" על ידו, ואם יזיז אותה, הוא עלול להפר את האיזון העדין לטובת כוחות הרשע. למרבה ההפתעה, על אף היותם מנותקים וחסרי תשומת-לב לכאורה לנעשה סביבם, חולים קטטוניים עשויים למסור לאחר מכן דיווחים מפורטים על אירועים שהתרחשו סביבם...

החוקר פרימן ציטט הסבר שנתן חולה אחד: "לא רציתי לזוז, כי אם הייתי זז, הכל היה משתנה סביבי ומעצבן אותי נורא, אז נשארתי דומם כדי להיאחז בתחושה של קביעות"".

אשת לוט, אם כך, יכולה לבטא את הפחד מההתאבנות, או את מימושו.

והשווה: שמואל א כה לז: "ויהי בבקר בצאת היין מנבל ותגד לו אשתו את הדברים האלה וימת לבו בקרבו והוא היה לאבן".

נראה אם כך שבזמן התנ"ך הכירו היטב את אפשרות ההתאבנות הפסיכולוגית.

ואולי לזה גם מתכוון הפסוק - יחזקאל יא יט: "ונתתי להם לב אחד ורוח חדשה אתן בקרבכם והסרתי לב האבן מבשרם ונתתי להם לב בשר" (וכן יחזקאל לו כו).

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה בhagaihof @ gmail.com וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2013-01-13.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/sofrim_hoffer_psychology_2