ביאור:אריסטו והתנ"ך: טיב הניגודים

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קהלת ב יג: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך"

בספר "מבוא למטפיסיקה ולפילוסופיית-הטבע של אריסטו" (מאת פרופ' יהודה לנדא, ת"א: משרד הבטחון, 1988), בפרק "בעיית ההעדר", עמ' 44, נכתב:

"לעתים קצה אחד של מנוגדים עדיף באופן ברור על הקצה השני, למשל: ידיעה עדיפה על אי-ידיעה, האור – על החושך וכדו'. הטעם לכך הוא ש'ידיעה' ו'אור' מציינות את מציאותו של דבר-מה, בעוד ש'אי-ידיעה' ו'חושך' את חסרונו והיעדרו של אותו דבר-מה ומציאות עדיפה על אי-מציאות. על-כן מותר לכנות את הקצה האחד 'חיובי' ואת השני 'שלילי'".

אונו רואים אפוא כמה מתאמץ אריסטו כדי לציין שבשני מנוגדים קצה אחד שלילי ושני חיובי, לפעמים. זאת היות והניגוד הוא יחידה אחת שלמה הממשמעת את עצמה. כך גם בפסוק למעלה - ובמאמר אחר כבר ציינתי, כי – "אין פה אמירה גורפת, אלא רק השוואת היתרון ליתרון אחר".

והוא שנכתב –

קהלת ז יד: "ביום טובה היה בטוב וביום רעה ראה גם את זה לעמת זה עשה האלהים על דברת שלא ימצא האדם אחריו מאומה"

מעניין לדעת, כי אריסטו מגדיר העדר לא סתם כחסרון, אלא כחסרון של דבר מה שהיה צריך להיות, כמו עיוור – יש לו העדר ראייה, שהיא ברגיל נמצאת באדם.

תגובות

ספר קהלת פרק ג (יא) אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ

לאמור כי יש טוב ויפה גם בלילה בחושך

ולעתים יש יופי כאשר לא יודעים מאשר יודעים

ספר קהלת פרק ט 11 "וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן"

ואתה חגי הופר תחשוב טוב לפני שאתה כותב

-- daian moshe, 2011-05-18 21:39:20

אני חושב טוב מאוד לפני שאני כותב

עם כל היופי שבחושך התנ"ך מעדיף את האור, כפי שנכתב בפסוק למעלה.

-- hagai hoffer, 2011-05-18 21:53:05

במקרא כתוב שיתרון האור מן החושך

אבל אתה משתמש במושגי קיצון של שלילי וחיובי

וגם אם אנחנו עייפים ורוצים לישון אז החושך עדיף על האור

לכן אֶת הַכֹּל עָשָׂה יָפֶה בְעִתּוֹ

-- daian moshe, 2011-05-19 08:40:48

כפי שכתבתי, גם שלמה נמנע מאמירה גורפת. הוא לא אומר "יש יתרון לחכם על הכסיל", אלא רק - יתרון זה הוא כמו יתרון אחר, ומי אמר שהיתרון האחר באמת יתרון הוא? אף-על-פי שהוא רומז לכך בכל-זאת. זה כל מה שרציתי לומר. ולהראות שגם אריסטו מתאמץ בנקודה זו.

זה יכול להיות מהסיבה שאתה הזכרת, או מהסיבה שהוא מזכיר בפסוק הבא - ודומה לו בפסוקים אחרים - ש"מקרה אחד" לכולם:

קהלת ב יד: "החכם עיניו בראשו והכסיל בחשך הולך וידעתי גם אני שמקרה אחד יקרה את כלם"

קהלת ג יט: "כי מקרה בני האדם ומקרה הבהמה ומקרה אחד להם כמות זה כן מות זה ורוח אחד לכל ומותר האדם מן הבהמה אין כי הכל הבל"

קהלת ט ב: "הכל כאשר לכל מקרה אחד לצדיק ולרשע לטוב ולטהור ולטמא ולזבח ולאשר איננו זבח כטוב כחטא הנשבע כאשר שבועה ירא"

קהלת ט ג: "זה רע בכל אשר נעשה תחת השמש כי מקרה אחד לכל וגם לב בני האדם מלא רע והוללות בלבבם בחייהם ואחריו אל המתים"

אני מקווה שבכל זאת אתה מסכים שיש יתרון לחכם על הכסיל ולצדיק על הרשע, למרות שמקרה אחד לכולם.

-- hagai hoffer, 2011-05-19 11:21:06

מקורות

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2011-05-27.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3102_3